בשיתוף עו״ד דנה חאג׳ יחיא
דמיינו משפחה שבה שלושה אחים בנו את בתיהם על חלקת קרקע אחת. הבן הבכור הקים בית בקדמת המגרש, השני בנה קומה מעל בית ההורים, והשלישי השקיע את חסכונותיו בבית בחלק האחורי. במשך שנים חיו כולם בשכנות טובה. הילדים גדלו באותה חצר, המשפחות נפגשו בחגים, ואיש לא חשב שצריך לעגן את ההסכמות במסמכים.
אלא שלאחר פטירת ההורים, התמונה השתנתה. הקרקע עדיין הייתה רשומה על שם האב המנוח, יורשים נוספים ביקשו לברר את זכויותיהם, ואחד האחים רצה למכור את חלקו.
מי באמת הבעלים של הבתים? האם מי ששילם על הבנייה זכאי לבעלות? והאם הבטחה של אב לבנו מספיקה מבחינה משפטית?
עו״ד דנה חאג׳ יחיא, העוסקת בדיני משפחה, ירושה ומקרקעין ובעלת היכרות עם המשפט האזרחי והשרעי, מסבירה כי הפער בין ההסכמות המשפחתיות לבין רישום הזכויות עלול להפוך למוקד של סכסוכים מורכבים.
כשהאמון המשפחתי מחליף את המסמכים
במשפחות בחברה הערבית שבהן קרקעות עוברות מדור לדור, הבנייה והחלוקה הפנימית נעשות לעיתים מתוך אמון והבנה משפחתית, ללא הסדרה משפטית מלאה.
אלא שמה שנראה ברור בין בני המשפחה אינו בהכרח תואם את המצב המשפטי.
״אחת הטעויות היא ההנחה שאם אדם בנה בית מכספו והתגורר בו במשך שנים, הוא בהכרח הבעלים שלו. בפועל, צריך לבדוק על שם מי רשומה הקרקע, אילו הסכמות קיימות והאם ניתן להוכיח זכויות משפטיות בנכס״, מסבירה עו״ד חאג׳ יחיא.
גם כאשר כל בני המשפחה יודעים מי מתגורר בכל בית, אין בכך בהכרח כדי ליצור בעלות נפרדת בכל יחידת מגורים. כאשר הקרקע רשומה בבעלות משותפת, לכל שותף עשויות להיות זכויות בחלק בלתי מסוים מהנכס, ולאו דווקא בבית מסוים.
כשההורים נפטרים, מתחילות השאלות
לאחר פטירת ההורים, עשויים להצטרף לתמונה יורשים שלא היו מעורבים בהסכמות המקוריות.
האם הבית שבנה אחד האחים נכלל בעיזבון? האם ההשקעה הכספית מקנה לו זכויות נוספות? ומה לגבי האחיות שלא התגוררו על הקרקע?
״חשוב להבין שזכויות ירושה אינן נקבעות רק לפי מי שהתגורר בנכס או השקיע בבנייתו. יש לבחון את הדין החל, את רישום הזכויות, הצוואות וההסכמות שנעשו לאורך השנים״, מסבירה עו״ד חאג׳ יחיא.
בחברה הערבית עשויות להתעורר גם שאלות הקשורות למפגש בין המשפט האזרחי לדין הדתי. היכרות עם המערכות המשפטיות ועם הרגישויות המשפחתיות עשויה להיות משמעותית בדרך להסדרת המחלוקת.
.
איך מונעים סכסוך לפני שהוא מתחיל?
לדברי עו״ד חאג׳ יחיא, הצעד הראשון הוא לבדוק מי רשום כבעל הזכויות בקרקע. לאחר מכן חשוב לבחון את ההסכמות המשפחתיות, לתעד התחייבויות ולברר אם ניתן להסדיר את הזכויות ברישום מתאים.
״הטעות הגדולה היא להמתין עד שמתעורר סכסוך. דווקא כשהיחסים במשפחה טובים, קל יותר לשבת יחד, לברר את הזכויות ולהגיע להסכמות שמגינות על כולם״, היא מסבירה.
חשוב לזכור שגם הסכם כתוב אינו מבטיח שניתן לרשום כל בית כיחידה עצמאית. הדבר תלוי במצב המשפטי והתכנוני של הקרקע.
הבית שאבא בנה נועד לאחד את המשפחה
נחזור לשלושת האחים מתחילת הסיפור. במשך שנים הם חיו זה לצד זה, ילדיהם גדלו באותה חצר, ואיש מהם לא דמיין שיום אחד ייאלצו להיאבק על הבית שאביהם הותיר להם.
״קרקע משפחתית היא הרבה יותר מנכס. היא זיכרונות, שייכות ומורשת שעוברת מדור לדור. דווקא כדי לשמור על המשפחה, חשוב להסדיר את הזכויות לפני שמתעורר סכסוך״, מסכמת עו״ד דנה חאג׳ יחיא.
כי לפעמים, כדי לשמור על המשפחה, צריך קודם להסדיר למי שייך הבית.
הכתבה נכתבה בשיתוף עו״ד דנה חאג׳ יחיא, המעניקה ליווי וייצוג משפטי בתחומי המשפחה, הירושה והמקרקעין, תוך היכרות עם המשפט האזרחי והשרעי ועם המורכבות המשפחתית והתרבותית.
כתובת המשרד: רחוב ראשי 444, טייבה (סמוך לנתניה)
טלפון: 052-9405930
אתר אינטרנט: https://danahag.co.il/
בשיתוף עו״ד דנה חאג׳ יחיא
