"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המצלמות שכבר מותקנות אצלכם יודעות יותר ממה שנדמה לכם

כמעט בכל חנות, קניון או מבנה ציבורי בישראל מותקנות היום מצלמות אבטחה

|עודכן:
0השמעה
magnific ,
magnific

בשיתוף ג.ו פתרונות אבטחה

ברוב המקומות הן משמשות לדבר אחד בלבד: תיעוד.
רק כשקורה משהו ניגשים להקלטות, מחפשים את הרגע המדויק, ושוכחים מהן עד הפעם הבאה.

בינתיים עובר דרך אותן מצלמות, יום אחרי יום, בדיוק המידע שכל בעל עסק היה רוצה לדעת: כמה אנשים נכנסו, באילו שעות היה עומס ואיפה הלקוחות באמת מתעכבים.
המידע הזה לא נשמר בשום מקום. הוא פשוט נמחק יחד עם שאר ההקלטות.

מה שהשתנה בשנים האחרונות הוא לא המצלמות אלא התוכנה.
מערכת ניתוח וידאו מתחברת למצלמות הקיימות, מזהה בני אדם בתמונה וסופרת אותם.
בלי להחליף ציוד, בלי תשתית חדשה ובלי פרויקט של חודשים.

השינוי הגדול באמת הוא במחיר.
מערכות ספירה ייעודיות עלו בעבר עשרות אלפי שקלים, ולכן נשארו בעיקר אצל הרשתות הגדולות.
מערכת מבוססת ענן שרצה על מצלמה קיימת מתחילה היום ב-99 שקלים לחודש.

את החיבור עושים באחת משתי דרכים: ישירות למצלמות האבטחה הקיימות, כשזווית הצילום בכניסה מתאימה לספירה, או דרך מצלמה ייעודית שהספק מתקין בנפרד, כך שמערכת האבטחה של העסק לא נוגעת בפרויקט בכלל.
מה מתאים לאיזה עסק נבדק מראש, עוד לפני הצעת המחיר.

מה עושים עם זה בפועל?

חנות שיודעת מתי באמת עמוס אצלה משבצת עובדים לפי נתונים, לא לפי תחושת בטן.
בחיבור לקופה אפשר לראות כמה מהנכנסים גם קנו, ולהבין אם ירידה במכירות נובעת מפחות תנועה או מפחות קונים.
אפשר לבדוק אם קמפיין פרסום הביא אנשים לחנות, ולא רק קליקים.
ובאולמות, מוזיאונים ואירועים המערכת עוקבת אחרי התפוסה בזמן אמת, מתריעה כשמתקרבים למכסה, ויכולה אפילו לנעול דלת באופן אוטומטי.

הנתונים מוצגים בדשבורד ענן שנגיש מכל מחשב או טלפון, כולל השוואות בין ימים, שבועות וסניפים וייצוא לאקסל.

סופרת, לא מזהה

השאלה הראשונה שעולה כמעט בכל שיחה היא פרטיות, ולכן חשוב להבהיר: מערכת ספירת קהל אינה מערכת לזיהוי פנים.
היא מזהה שבתמונה יש אדם וסופרת אותו, ומה שנשמר בסוף הוא מספר בלבד: כמה נכנסו, כמה יצאו ומתי.
שום מידע מזהה לא נשמר.

גם פילוח לפי גיל או מגדר אינו חלק ממערכת הספירה.
יכולות כאלה דורשות זיהוי פנים, וזו מערכת אחרת לגמרי, שמופעלת רק אם ביקשו אותה במפורש.

כמה זה מדויק?

בהתקנה תקינה, עם זווית צילום נכונה ותאורה סבירה, הדיוק עומד על 95 עד 98 אחוזים.
המערכת מזהה אנשים ולא תנועה, כך שהיא לא סופרת עגלת קניות, דלת שנפתחת או צל.
היא מבחינה בין כניסה ליציאה, ויודעת לסנן עובדים שעוברים הלוך ושוב כל היום.

התקנה באתר בודד עם מצלמות קיימות אורכת בדרך כלל יום עבודה אחד.
ברשתות נהוג להתחיל בסניף פיילוט, להשוות את הספירה לספירה ידנית, ורק אחר כך לפרוס לשאר הסניפים.

חברת ג.ו פתרונות אבטחה, שפועלת בתחום מאז 2009,מספקת ספירת קהל בענן לעסקיםלרשתות קמעונאות, לרשויות מקומיות ולמוסדות ציבור, בהם מוזיאון תל אביב לאמנות.
ברוב העסקים המצלמות כבר תלויות על הקיר.
נשאר רק להתחיל להשתמש במה שהן רואות.

האמור בכתבה זו כולל תוכן ומידע מסחרי / שיווקי באחריות המפרסם ומערכת היום אינה אחראית למהימנותו

בשיתוף ג.ו פתרונות אבטחה

כדאילהכיר