בשיתוף עו"ד משה לייבוביץ
כאשר ההליך מתנהל גם בבית הדין הרבני או שיש התלבטות היכן לנהל את ההליך בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה, נדרש שילוב מדויק בין חשיבה משפטית אזרחית, הבנת דיני רכוש, שליטה בסדרי הדין ובקיאות במערכת הרבנית. עו”ד משה לייבוביץ, המשמש גם כטוען רבני, מסביר מדוע נשים רבות מגיעות לזירה הזו לא מספיק מוכנות.
נשים רבות הנמצאות בהליך גירושין מורכב משקיעות מחשבה רבה בבחירת עורך הדין שילווה אותן. כאשר מדובר בתיק שבו מונחים על הכף דירה, נכסים, עסקים משפחתיים, מניות, זכויות סוציאליות או כספים שנצברו לאורך שנים, הבחירה הזו עשויה להשפיע באופן ישיר על העתיד הכלכלי שלהן. אלא שבישראל, חלק מתיקי הגירושין אינם מתנהלים רק בבית המשפט לענייני משפחה. במקרים רבים, חלק מן ההליכים מתבררים בבית הדין הרבני, ולעיתים דווקא שם מתקבלות החלטות בעלות משמעות רחבה: שאלות של סמכות, ענייני רכוש, סעדים זמניים, צווים, ראיות, מזונות, כתובה, ולעיתים גם ערעורים על החלטות שכבר ניתנו.
לדברי עו”ד משה ליבוביץ, הנקודה הזו היא אחת מנקודות התורפה המרכזיות בתיקים מורכבים. “יש עורכי דין מצוינים בדיני משפחה, שמכירים היטב את בית המשפט האזרחי”, הוא אומר. “אבל בית הדין הרבני הוא זירה משפטית בפני עצמה. יש בו סדרי דין, דפוסי טיעון, חשיבה הלכתית ומשפטית שונה, ולעיתים גם דרך אחרת לנתח את העובדות. מי שלא מכיר את המערכת הזו מבפנים עלול להחמיץ נקודות שיכולות להשפיע על התוצאה”.
היחוד של ליבוביץ נובע מן השילוב בין שני הכובעים המקצועיים אותם הוא חובש. מצד אחד, הוא עורך דין העוסק בדיני משפחה ובניהול הליכים משפטיים מורכבים. מצד שני, הוא גם טוען רבני בעל ניסיון רב בהופעה בבתי הדין הרבניים, ואף כיהן כיו”ר לשכת הטוענים הרבניים בישראל. השילוב הזה מאפשר לו לבחון את התיק בשתי שפות משפטיות במקביל: השפה האזרחית, שבה מתנהלים הליכים בבית המשפט לענייני משפחה, והשפה הרבנית־הלכתית, שבה מתנהל הדיון בפני הדיינים. “בתיק גירושין מורכב אסור להסתכל רק על דיון אחד או על מסמך אחד”, הוא מסביר. “צריך להבין את המפה המלאה: איפה מתנהל כל הליך, איזו טענה נכון להעלות בכל ערכאה, מה המשמעות של החלטה זמנית, איך פועלים כשיש פסק דין בעייתי, ומתי נכון להגיש ערעור. זו לא רק שאלה של רטוריקה באולם הדיונים, אלא של אסטרטגיה משפטית”.
בתיקים שבהם הרכוש מצומצם יחסית, גם טעות נקודתית עשויה להיות כואבת. אך בתיקים שבהם מעורבים נכסים רבים או פעילות עסקית, המשמעות יכולה להיות דרמטית בהרבה. החלטה בשאלת קביעת סמכות השיפוט, קביעה בנוגע לזכויות רכושיות, או התנהלות לא מדויקת בשלב מוקדם של ההליך, עלולות להשפיע על המשך הדרך. לכן, לדבריו של ליבוביץ, בתיקים כאלה חשוב לבנות את התיק מראש באופן שמביא בחשבון את שתי הערכאות.
אחת הזירות שבהן נדרשת מומחיות גבוהה במיוחד היא שלב הערעור. לאחר שניתן פסק דין בבית הדין הרבני, לא די בתחושה שנעשה עוול. יש צורך לזהות את נקודת התקיפה המשפטית, לנסח את הטענות באופן נכון, ולהראות מדוע יש מקום להתערבות בהחלטה. “ערעור אינו דיון חוזר בתיק”, מדגיש ליבוביץ. “צריך לדעת מה ניתן לתקוף, מה לא, ואיך להציג את הדברים בפני בית הדין הגדול. זה שלב שבו ניסיון משפטי וניסיון בבית הדין הרבני חייבים לעבוד יחד”.
אולם “גם מי שיוצא כשידו על העליונה מבית הדין האזורי, אסור לו לשקוע בשאננות”, מזהיר ליבוביץ. “בבית הדין הגדול המשחק משתנה לחלוטין, וייצוג חובבני עלול להפוך ניצחון מוחץ להפסד כואב. שלב הערעור דורש מומחיות ייחודית כדי להגן על ההישגים, ובלי אסטרטגיה חדה ומנוסה – אפשר להפסיד את הכל ברגע, פסק דין לטובתך בערכאה הראשונה הוא רק חצי עבודה; ההגנה עליו בערעור היא המבחן האמיתי.
עו”ד משה ליבוביץ מלווה נשים בהליכי גירושין מורכבים, בייצוג בבית המשפט לענייני משפחה, בבית הדין הרבני ובהליכי ערעור. לתיאום פגישת ייעוץ דיסקרטית ניתן להשאיר פרטים כאן
בשיתוף עו"ד משה לייבוביץ