המסכים האדימו בשתיים בלילה: כך ניצל משרד עורכי דין מוביל ממתקפת כופר, בלי לשלם שקל

בשיתוף SecureOps

השעון מתקתק, המסכים מאדימים

“הכול נעול. יש פה הודעה שדורשת תשלום בביטקוין, אחרת כל החומר שלנו מתפרסם ברשת מחר בבוקר”. כך נפתחה השיחה שהתקבלה בשתיים לפנות בוקר. על הקו: מנהל במשרד עורכי דין מהגדולים בארץ, וקולו רועד. בקצה השני של הקו ישבו דביר ודניאל, מייסדי חברת הבוטיק סקיור אופס SecureOps, שידעו בדיוק לאן זה הולך. כל התיקים, החוזים ומערכות הכספים של המשרד הוצפנו בידי האקרים, והחרדה של המנהל הייתה מוצדקת לחלוטין. מתקפת כופר על משרד בסדר גודל כזה היא מזמן לא רק נזק כספי של מאות אלפי שקלים בגין ימי עבודה אבודים, אלא רעידת אדמה עסקית שמסוגלת למחוק ברגע אחד מוניטין שנבנה לאורך עשורים, ולחשוף מידע רגיש של אלפי לקוחות.

.

כשצוות התגובה של סקיוראופס נכנס למשרד, הפאניקה הייתה בשיאה. כבר בדקות הראשונות התחדדה ההבנה שחיפוש מהיר של שירותי IT לעסקים והזמנת טכנאי “שיתקן את המחשב” לא יועילו כאן. המצב דרש התערבות כירורגית של צוות ארכיטקטים: לבודד את הרשת, לעצור את הדימום הארגוני ולמנוע זליגת נתונים נוספת החוצה.

לשלם או להילחם: ההחלטה שהצילה את המשרד

האינסטינקט הראשון של רוב בעלי העסקים ברגעים כאלה הוא להיכנע, לשלם ולסיים את הסיוט. אלא שהמציאות מלמדת אחרת: גם מי שמעביר סכומי עתק לארגוני פשיעה לא מקבל שום ערובה שהמידע יוחזר. במקרים רבים התוקפים אף משאירים לעצמם דלת אחורית פתוחה במערכת, כדי לשוב ולסחוט את הארגון בעתיד.

במקום לשלם, הצוות צלל אל ארכיטקטורת הרשת של המשרד. נקודת הפריצה אותרה במהירות: עובד שהתחבר למערכות ממחשב ביתי, דרך חיבור רשת לא מאובטח. השרתים נותקו, סביבת העבודה בודדה, והחל מרוץ נגד השעון למיפוי הנזק. ואז הגיעה נקודת האור. שרת גיבוי משני, שלא היה מקושר ישירות לרשת הנגועה, נותר מחוץ לטווח ההצפנה.

אחרי לילה לבן של ניקוי הרשת, סגירת הפרצות והקמת סביבת עבודה חדשה ומוקשחת, המערכות חזרו לחיים. בתשע בבוקר התיישבו עורכי הדין מול המסכים והמשיכו להקליד כאילו דבר לא קרה. ההאקרים, מצדם, לא ראו שקל.

המטרה המושלמת: הטעות של העסקים הבינוניים בישראל

המקרה הזה אינו חריג, והוא בוודאי אינו מקרי. חברות בינוניות וארגונים של עשרות עובדים הם כיום היעד האידיאלי של קבוצות התקיפה: יש להם מספיק כסף כדי לשלם כופר, אבל אין להם את חומות ההגנה, צוותי הבקרה והתקציבים שעומדים לרשות הבנקים ותאגידי הענק. לא במקרה מערך הסייבר הלאומי שב ומתריע בפני עסקים קטנים ובינוניים על התגברות מתקפות הכופר.

מנכ”לים רבים חיים באשליה מסוכנת, לפיה אם רכשו תוכנת הגנה מתקדמת והשרתים חדשים, הם מסודרים. בפועל, אבטחת מידע בארגון היא תהליך הוליסטי ומתמשך, רחוק מאוד ממוצר מדף שקונים ושוכחים מקיומו: ניהול קפדני של הרשאות גישה, סנכרון נתונים חכם והפרדה מוחלטת של המידע הקריטי. ארגון שבו עובד שעזב לפני חצי שנה עדיין מסוגל להיכנס למאגר הלקוחות מהטלפון האישי שלו, יושב פשוטו כמשמעו על פצצת זמן.

לא לסמוך על איש: מודל אפס האמון

הפתרון האמיתי מתחיל בשינוי תפיסה. הגישה המקצועית המובילה כיום בעולם נקראת מודל אפס אמון: המערכת אינה סומכת על שום בקשת התחברות, גם אם היא מגיעה מתוך משרדי החברה עצמם, ומאמתת זהות והרשאות בכל פעולה מחדש. במקום לכבות שריפות אחרי שהרשת קורסת, נדרשת אחריות מקצה לקצה על התשתית כבר מהיום הראשון: סביבה מוקשחת מראש, ניטור רציף, ניהול שירותי ענן מבוקר ופיקוח הדוק על כל מערך המחשוב.

5 כללי ברזל לאבטחת המידע בעסק שלכם

כדי שלא תמצאו את עצמכם בתסריט דומה, אל תחכו לאסון. את הבדיקה הזו אפשר להתחיל כבר מחר בבוקר, רגע לפני חתימה על חוזה עם ספק תשתיות או כמבחן למצב הקיים בארגון. אלו הנקודות שחובה לוודא מול מנהל המערכות שלכם:

• זמן תגובה מובטח בחוזה. הבטחות באוויר לא שוות דבר כשהרשת קורסת והעסק משותק. דרשו התחייבות כתובה לזמן התחלת טיפול בתקלות משביתות.
• גיבוי מנותק לחלוטין מהרשת. קובץ גיבוי שיושב על אותה רשת שבה נמצאים קובצי המקור יינעל יחד איתם ברגע המתקפה. הגיבוי הקריטי של העסק חייב להיות מבודד לחלוטין מהרשת הכללית.
• נוהל עזיבת עובד. ודאו שקיים בארגון נוהל טכנולוגי מסודר, שבו ברגע שעובד מסיים את תפקידו הוא מנותק מיידית מכל המערכות, תיקיות הענן, תיבות המייל ומערכות ניהול הלקוחות.
• תחזוקה יזומה, לא כיבוי שריפות. ספק מקצועי אינו ממתין שתפתחו קריאת שירות. הוא מעדכן מערכות באופן שוטף, סורק חולשות ומתרגל שחזור מלא מאפס אחת לכמה חודשים.
• האחריות על הענן נשארת אצלכם. המעבר לעבודה בענן אינו פוטר את העסק מאחריות אבטחתית. השרתים אמנם שייכים לענקיות הטכנולוגיה, אבל סגירה נכונה של הרשאות הגישה, כזו שתמנע מגורם זר לטייל בין הקבצים שלכם, מוטלת עליכם ועל הצוות הטכני שלכם בלבד.

שאלות ותשובות

האם כדאי לשלם את הכופר?

ברוב המקרים לא. תשלום אינו מבטיח את קבלת המידע בחזרה, מסמן את הארגון כמטרה משתלמת, ולעיתים קרובות התוקפים משאירים דלת אחורית לתקיפה חוזרת. עדיף לערב מיד צוות תגובה מקצועי ולפעול לשחזור מגיבויים.

מה ההבדל בין אנטי־וירוס לאבטחת מידע בארגון?

אנטי־וירוס הוא מוצר. אבטחת מידע היא תהליך מתמשך שכולל ניהול הרשאות, גיבויים מנותקים, עדכונים שוטפים, ניטור ונהלים ברורים לעובדים. אף מוצר בודד, מתקדם ככל שיהיה, אינו מחליף את המעטפת הזו.

כל כמה זמן צריך לתרגל שחזור מגיבוי?

אחת לכמה חודשים, ולא מספיק לוודא שהגיבוי “רץ”. צריך לבצע שחזור מלא בפועל. גיבוי שמעולם לא שוחזר הוא הנחה, לא ביטוח.

טכנולוגיה צריכה להטיס את העסק, לא להעיר אתכם בלילה

בעל עסק צריך להתמקד בצמיחה וברווחיות, ואת בניית החומה סביב הארגון להשאיר למי שזה המקצוע שלו: גורם אחד שמרכז את שירותי המחשוב, האבטחה והענן תחת אחריות מלאה, מקצה לקצה. בדיקת חוסן יזומה אחת עולה הרבה פחות מלילה אחד של ניהול משבר. לתיאום בדיקת חוסן לתשתיות הארגון שלכם, היכנסו לאתר סקיור אופס SecureOps.

בשיתוף SecureOps