בשיתוף עו"ד עדי בן ישי גרינס
המשמעות: בעוד שנה, שלוש שנים ולעיתים אף יותר, הם יידרשו לחזור שוב לוועדה, להסביר מחדש את מצבם, ולהתמודד פעם נוספת עם החשש מפני הפחתת אחוזי הנכות.
עו”ד מומחית לתביעות משרד הביטחון עדי בן ישי גרינס מסבירה מדוע מדובר בסוגיה רגישה במיוחד, ומה חשוב לעשות לפני שמקבלים את ההחלטה כעובדה מוגמרת
עבור מי שמתמודד עם פוסט טראומה בעקבות השירות הצבאי או הביטחוני, ההכרה מול משרד הביטחון היא לא רק הליך משפטי. היא חלק משמעותי מן הדרך לקבלת טיפול, זכויות, מעטפת שיקומית ותחושת ביטחון בסיסית להמשך החיים.
אלא שבשנים האחרונות, רבים ממגישי התביעות מגלים כי גם לאחר שהוכרו, וגם לאחר שהגיעו לוועדה רפואית, ההליך אינו מסתיים. במקום נכות צמיתה, נקבעת להם נכות זמנית לפרק זמן מוגבל. בסוף התקופה הם יידרשו להתייצב שוב בפני ועדה רפואית, לעבור בדיקה נוספת, ולמעשה לפתוח מחדש שאלה שכבר חשבו שהוכרעה.
על פניו, נכות זמנית היא כלי רפואי מוכר. יש מצבים שבהם מצב רפואי עדיין אינו יציב, הטיפול רק החל, או שקיימת אפשרות ממשית לשינוי משמעותי במצבו של האדם. אך כאשר מדובר בפוסט טראומה, התמונה מורכבת בהרבה.
“צריך להבין שפוסט טראומה היא לא פציעה רגילה שממתינים לראות כיצד היא תחלים לאחר ניתוח או שיקום קצר”, מסבירה עו”ד עדי בן ישי גרינס, העוסקת בייצוג נכי צה”ל ומגישי תביעות מול משרד הביטחון. “מדובר בפגיעה נפשית שיכולה ללוות אדם שנים ארוכות, להשפיע על שינה, עבודה, זוגיות, משפחה, תפקוד חברתי, הימנעויות, התפרצויות ויכולת לנהל שגרת חיים. לכן, כאשר קובעים לאדם כזה נכות זמנית, צריך לבדוק היטב אם באמת הייתה לכך הצדקה”.
מה בעצם ההבדל בין נכות זמנית לנכות צמיתה?
נכות צמיתה היא נכות שנקבעת באופן קבוע, בהתאם למצבו הרפואי והתפקודי של האדם כפי שהוועדה הרפואית התרשמה ממנו. המשמעות היא שהוועדה קובעת כי מדובר במצב שאינו צפוי להשתנות באופן מהותי, או שאין הצדקה ממשית לזמן את מגיש התביעה פעם נוספת כדי לבחון את אותה פגיעה מחדש.
נכות זמנית, לעומת זאת, נקבעת לתקופה מוגבלת. בסיום התקופה, האדם מוזמן שוב לוועדה רפואית, שם תיבחן דרגת הנכות שלו מחדש. לעיתים הנכות תישאר כפי שהייתה, ולעיתים היא עלולה גם לרדת.
“זו בדיוק הנקודה שמטרידה את האנשים”, אומרת עו”ד בן ישי גרינס. “אדם שכבר עבר אירוע טראומתי, שכבר נדרש להגיש תביעה, שכבר עבר הליך הכרה, וכבר התייצב בפני ועדה רפואית, מוצא את עצמו חי עם ידיעה שבעוד תקופה מסוימת הוא יצטרך לעבור את זה שוב. עבור נפגעי פוסט טראומה, עצם המחשבה על חזרה לוועדה יכולה להיות קשה מאוד”.
לדבריה, הבעיה אינה בעצם קיומה של נכות זמנית כמנגנון משפטי-רפואי, אלא בשאלה האם משתמשים בו במקרים שבהם באמת יש הצדקה רפואית לכך. “כמובן שהדברים אינם שחור ולבן”, היא מדגישה. “יש מקרים שבהם נכות זמנית בהחלט מוצדקת. אבל לא כל החלטה כזו צריכה להתקבל כמובן מאליו”.
הדיון סביב נכות זמנית בפוסט טראומה איננו טכני
עבור מגיש התביעה, מדובר בהחלטה שמשפיעה על הוודאות שלו, על תחושת הביטחון, על היכולת לתכנן את המשך הדרך ועל היחס שלו להליך כולו.
כאשר הוועדה קובעת נכות זמנית, היא למעשה אומרת כי יש צורך לבחון את המצב שוב בעתיד. אלא שבפגיעות נפשיות, ובמיוחד בפוסט טראומה, עצם החזרה לבחינה חוזרת עלולה להיות מורכבת מאוד. הוועדה שואלת שאלות על תחומי חיים רגישים, על תפקוד, על טיפול, על אירועים טראומתיים, על זוגיות, על עבודה ועל התנהלות יום-יומית.
“אני רואה אנשים שמגיעים אחרי ועדה ואומרים: למה אני צריך לעבור את זה שוב? למה אחרי כל מה שסיפרתי, אחרי כל מה שהצגתי, ההחלטה היא רק זמנית?”, מספרת עו”ד בן ישי גרינס. “התשובה היא שצריך לבדוק. לא מתוך כעס ולא מתוך תחושת חוסר אונים, אלא בצורה מקצועית: מה כתוב בפרוטוקול, מה הייתה ההנמקה, איזה סעיף נכות נקבע, האם המסמכים הרפואיים תומכים במצב יציב ומתמשך, והאם הוועדה נתנה משקל נכון לפגיעה התפקודית”.
לדבריה, בחלק מהמקרים קיימת אפשרות לבחון הגשת ערעור לוועדה רפואית עליונה. אך הערעור אינו יכול להיות כללי או רגשי בלבד. “לא מספיק לומר ‘מגיע לי יותר’ או ‘אני רוצה נכות צמיתה’. צריך לבנות טיעון. צריך להראות מדוע ההחלטה אינה תואמת את המצב, להפנות למסמכים הרפואיים, להציג את הפגיעה התפקודית, ולהסביר מדוע אין הצדקה אמיתית לזמניות”.
הפגיעה אינה נמדדת רק באבחנה
אחת הטעויות הנפוצות בתיקי פוסט טראומה היא להניח שעצם האבחנה מספיקה. אדם מגיע לוועדה עם אבחנה של PTSD, ולעיתים גם עם מסמכים רפואיים, ומצפה שהוועדה תבין לבד את עומק הפגיעה. בפועל, הוועדה אינה בוחנת רק את שם האבחנה, אלא בעיקר את ההשפעה שלה על החיים.
“פוסט טראומה היא לא רק כותרת רפואית. השאלה היא מה היא עושה לאדם בפועל. איך הוא ישן, האם הוא מצליח לעבוד, האם הוא נמנע ממקומות או מאנשים, האם יש התפרצויות, הסתגרות, ירידה בתפקוד, קושי בזוגיות, קושי במשפחה, צורך בטיפול נפשי או תרופתי. את כל אלה צריך לדעת להציג בצורה מסודרת”.
לדבריה, פעמים רבות אנשים מגיעים לוועדה כשהם אינם יודעים על מה לשים דגש. חלקם מתמקדים באירוע עצמו, חלקם מדברים בעיקר על הכאב הנפשי, וחלקם דווקא מצמצמים את מצבם מתוך בושה או מתוך רצון להיראות חזקים.
“בפגיעות נפשיות יש תופעה שחוזרת על עצמה. אנשים שסובלים באמת, לפעמים מתקשים להסביר את עצמם. הם אומרים ‘אני בסדר’, ‘אני מסתדר’, ‘אני עובד’, אבל בפועל כשמעמיקים רואים ומבינים את עומק המורכבות שאיתה הם מתמודדים. אם הדברים האלה לא מוצגים נכון בפני הוועדה, הם עלולים שלא לקבל את המשקל שמגיע להם”.
הכנה נכונה מתחילה עוד לפני הוועדה
במשרד עו”ד עדי בן ישי גרינס, ההכנה לוועדה נעשית באופן אישי ומותאם לכל תיק; “כל לקוח שמגיע אליי לפני ועדה עובר סימולציה”, היא מסבירה.
“אנחנו יושבים, עוברים על התיק, מבינים מה הוועדה צפויה לשאול, איך להסביר את הדברים בצורה מדויקת. זה מסיר המון אי-וודאות. במקרה של פוסט טראומה, הסימולציה הזו קריטית, כי מדובר בשאלות על תחומי חיים מאוד רגישים.”.
לדבריה, גם האופן שבו האדם מתנהל מול הוועדה חשוב. יש רופאים שמנהלים את הדיון בקצרה, יש כאלה שמבקשים פירוט, יש כאלה שמתמקדים במסמכים, ויש כאלה שמתמקדים בתפקוד. הניסיון מול הוועדות מאפשר להבין את אופי המעמד ולהיערך אליו נכון יותר.
“חשוב לדעת איך לדבר מול הוועדה”, היא אומרת. “לא באופן מלאכותי, אלא באופן שמשרת את האמת. יש מקרים שבהם צריך להיות מאוד ענייניים ומדויקים, יש מקרים שבהם צריך לעצור ולהסביר, ויש מקרים שבהם חשוב לא לוותר על נקודה מסוימת גם אם הוועדה מנסה להתקדם מהר. אלה ניואנסים שיש להם משמעות”.
עדי מסכמת ואומרת כי:
“ההכנה הכי טובה מתחילה מתחילת הטיפול. מהטלפון הראשון. חוסר מוכנות לקראת התהליך עלול להיתרגם לפגיעה בזכויות ובכסף”.
מתי נכון לערער על נכות זמנית?
“ערעור צריך להגיש רק אחרי שבודקים את התמונה המלאה. צריך לראות את ההחלטה, את הפרוטוקול, את סעיף הנכות, את המסמכים, את ההנמקה ואת מצב האדם בפועל. רק אז אפשר להחליט אם יש בסיס לערעור ומה בדיוק צריך לטעון בו”.
במשרדה טופלו מקרים שבהם נקבעה תחילה נכות זמנית, ולאחר בחינה מקצועית ובניית טיעון מתאים, הנכות הוכרה כנכות צמיתה. “חשוב לסייג: כל מקרה נבחן לגופו. אין הבטחות ואין נוסחה אחת. אבל בהחלט יש מקרים שבהם החלטה על נכות זמנית אינה סוף הדרך”.
המשמעות של נכות צמיתה אינה רק כלכלית
השיח סביב אחוזי נכות מתמקד פעמים רבות בתגמולים, קצבאות והטבות. אלה כמובן חשובים מאוד, אך כאשר מדובר בפוסט טראומה, יש משמעות נוספת: יציבות. הידיעה שהאדם אינו נדרש להוכיח מחדש את פגיעתו בכל כמה שנים יכולה להשפיע על תחושת הביטחון שלו ועל היכולת להתמקד בטיפול ובשיקום.
“עבור נפגעי פוסט טראומה, ודאות היא דבר חשוב. כאשר אדם יודע שהוא לא צריך לחזור שוב ושוב לוועדה ולפתוח את הכול מחדש, זה מאפשר לו להתעסק במה שבאמת חשוב; טיפול, משפחה, עבודה, שיקום והמשך חיים”.
לדבריה, זו הסיבה שאין להקל ראש בהחלטה על נכות זמנית. “גם אם מבחוץ זה נראה כמו החלטה טכנית לתקופה מסוימת, עבור האדם עצמו זו יכולה להיות החלטה שמלווה אותו יום-יום. לכן צריך לבדוק אותה ברצינות”.
עו”ד עדי בן ישי גרינס מייצגת נכי צה”ל ומגישי תביעות מול משרד הביטחון, לרבות בתיקי פוסט טראומה, נכות זמנית, ערעורים והופעה בפני ועדות רפואיות. אם נקבעה לכם נכות זמנית, או אם אתם עומדים לפני ועדה רפואית, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי, לבחון את מצבכם לעומק ולבנות את ההליך נכון כבר מהשלב הראשון.
בשיתוף עו"ד עדי בן ישי גרינס