בשיתוף שרון לביא
. כבר עכשיו גננות, מורות והורים מספרים שהספר מצליח לפתוח דלת לשיחות שלא התקיימו קודם, ולעודד ילדים לחשוף פחדים, חרמות וקשיים ששמרו עמוק בפנים
יש אנשים שמקדישים שנים ללימודים, להכשרות ולניסיון מקצועי כדי לעזור לאחרים להתמודד עם אתגרים שונים. הידע שהם צוברים חשוב ומשמעותי, אבל יש מקרים שבהם מתווסף אליו ממד נוסף שקשה ללמוד מספרים בלבד, והוא החוויה האישית. מי שהתמודד בעצמו עם אותו קושי, עבר את אותם קשיים ומכשולים והצליח למצוא את הדרך קדימה, מביא איתו לא רק ידע, אלא גם רגישות והבנה שנולדו מתוך החיים עצמם.
זה בדיוק הסיפור של שרון לביא, בת 22, שעומדת להתחיל בקרוב לימודי תואר ראשון בעבודה סוציאלית. עוד קודם לכן היא כבר החליטה להפוך את הדרך האישית שעברה ואת ההתמודדויות שליוו אותה בילדותה ובנעוריה לכלי שיכול לעזור לאחרים. במקום להסתיר את הקשיים או להתבייש בהם, היא בחרה לדבר עליהם ולשתף בהם אחרים. תחילה היא עשתה זאת באמצעות הרצאות, ובימים אלה רואה אור ספרה החדש, “התיק של שרון“, שמעביר לילדים מסר פשוט אך משמעותי, והוא שלא צריך להסתיר קשיים, ולא צריך להתמודד איתם לבד.
.
כשהקושי מקבל שם אפשר להתחיל ולהתקדם
כבר מגיל צעיר היה ברור שהדרך של שרון תהיה מעט שונה. היא נולדה עם תסמונת מביוס, המשפיעה על שרירי הפנים, ובהמשך התברר שגם ההתמודדות החברתית שלה מורכבת יותר משל ילדים אחרים. לאחר אבחון התגלה כי היא נמצאת על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה, והקשיים הללו ליוו אותה גם בבית הספר, שם התקשתה להשתלב מבחינה חברתית ולמצוא את מקומה. בגיל 12 היא עברה לכיתת תקשורת בחינוך המיוחד, ושם, לדבריה, החל השינוי האמיתי.
“התחלתי להבין מי אני באמת”, היא מספרת. “פתאום היו לי חברים, התחלתי ללמוד כמו שצריך, גיליתי שאני אוהבת לכתוב, לשיר, לנגן ולעזור לאנשים אחרים. דווקא כשהבנתי שאני על הרצף, הפסקתי להסתיר את הקשיים שלי והתחלתי לדבר עליהם”.
במקום לראות באבחון תווית שמגדירה אותה, שרון בחרה לראות בו נקודת התחלה. ההיכרות עם עצמה והקבלה העצמית אפשרו לה לבנות ביטחון, למצוא את החוזקות שלה ולהבין שההתמודדות האישית שלה יכולה להיות בעלת משמעות גם עבור אחרים.
במשך שנים שרון הייתה זו שקיבלה סיוע מהסביבה, אולם עם הזמן היא הבינה שהיא רוצה לעבור לצד השני, ולהשתמש במה שחוותה כדי להעניק לאחרים את התמיכה שהיא עצמה הייתה זקוקה לה.
לא להחביא את ה”תיק”
הרעיון שהוביל את שרון לכתיבת ספר הילדים צמח מתוך ההרצאות שהיא החלה להעביר על סיפור חייה, ומתוך הרצון לקחת את המסרים שהיא מעבירה למבוגרים ולהנגיש אותם גם לילדים.
“התיק מסמל את הקושי שסחבתי איתי כילדה. אבל במהלך הסיפור הוא הופך ממשהו שהכביד עליי למשהו שאפשר לדבר עליו. כי מבחינתי החוסן האישי מתחיל ברגע שבו משתפים את הקושי ולא נשארים איתו לבד”.
בספר מופיעות חיות ודמויות צבעוניות, ובהן צבה שמלווה את שרון בהתמודדויות שהיא עוברת. דרך הדמויות והאיורים נחשפים הילדים לנושאים כמו חרם, פחד, בדידות, חשש לבקש עזרה ותחושת שונות, בלי להפוך את הקריאה לכבדה או מאיימת. בסופו מצורפים גם כלים מעשיים ומערך פעילות שנבנו יחד עם מרפאה בעיסוק, במטרה לעזור להורים, למחנכים ולמטפלים לפתוח שיח רגשי עם הילדים.
.
מהרצאה אחת לשליחות לחיים
הבחירה של שרון לשתף את הסיפור האישי שלה לא הסתיימה בין דפי הספר. במקביל היא מעבירה בבתי ספר את ההרצאה “תיק קטן”, שבה היא מספרת בכנות על הדרך שעברה ועל מה שלמדה ממנה. ההרצאה כבר הגיעה למקומות שונים, ובהם בית הספר היסודי “נופים”, שבו למדה בילדותה, לצוות המורים בבית הספר דה שליט ולשבט צופי ים. מבחינת שרון, לכל מפגש כזה יש משמעות מיוחדת. היא לא מגיעה רק כדי לספר את סיפור חייה, אלא כדי לעודד ילדים, בני נוער ואנשי חינוך לזהות קשיים, לפתוח שיח ולאפשר למי שזקוק לכך להרגיש שיש מי שמקשיב לו.
את כל הפעילות הזו שלה, שרון מרכזת תחת הסלוגן “בוחרים לעוף על החיים”. מבחינתה זו לא רק סיסמה, אלא אמירה שמלווה אותה בכל מפגש ובכל הרצאה, כאשר היא מבקשת להראות, במיוחד למי שנמצאים על הרצף האוטיסטי, שהקשיים לא חייבים להגדיר את החיים, ושאפשר לפתח ביטחון עצמי, להעז, לחלום ולבחור לחיות את החיים במלואם.
“אין אדם שאין לו קשיים, והשאלה היא לא אם יש קושי, אלא מה עושים איתו. אני רוצה שילדים יבינו שלא צריך לפחד לדבר ושלא צריך להתבייש לבקש עזרה ומשם רק השמיים הם הגבול”, שרון מסבירה.
גם השירות הצבאי, שבו התנדבה בחיל האוויר והעבירה תכני הדרכה לצוערים, חיזק אצלה את ההבנה שזה הכיוון שבו היא רוצה להמשיך. עכשיו, רגע לפני לימודי העבודה הסוציאלית, היא מרגישה שכל התחנות שעברה התחברו למסלול אחד ברור. “הבנתי שזה הייעוד שלי בחיים, לעזור לאנשים למצוא את המקום שלהם בעולם ולהבין שזה בסדר שיש קשיים”.
הרגע שבו מבינים שזה באמת עובד
מבחינת שרון, ההצלחה של הספר נמדדת ברגעים הקטנים שמגיעים לאחר הקריאה. באחת הפעמים, לאחר שמורה לחינוך מיוחד הקריאה את הספר בכיתה, אחד הילדים שיתף לראשונה בקושי שחווה. במקרה אחר, ילדה סיפרה שהיא עוברת חרם, דבר שהוריה כלל לא ידעו עליו. גם בגן ילדים שבו הוקרא הספר, ילדים החלו לדבר על החשש שלהם מהמעבר לכיתה א’.
“כששמעתי שילדים התחילו לשתף בדברים שלא העזו לומר קודם, התרגשתי מאוד. זו בדיוק הסיבה שכתבתי את הספר. אם ילד אחד מרגיש בזכותו שהוא כבר לא לבד, מבחינתי הוא כבר עשה את שלו”.
אולי זו בדיוק הסיבה שהסיפור של שרון מצליח לגעת בכל כך הרבה אנשים. לא משום שהיא מציגה חיים בלי קשיים, אלא משום שהיא מוכיחה שאפשר להתמודד איתם אחרת. לא להסתיר, לא להתבייש ולא לשמור הכל בפנים, אלא למצוא את האומץ לדבר. לפעמים, זו בדיוק השיחה שיכולה לשנות חיים שלמים, של ילדים והורים גם יחד.
“התיק של שרון” הוא מבחינתה רק הסנונית הראשונה, ובשנים הבאות שרון מתכוונת לחבר בין לימודי העבודה הסוציאלית, ההרצאות והספרים, ולהגיע באמצעותם לכמה שיותר ילדים, הורים ואנשי חינוך. בהמשך היא מקווה להשתלב גם בעמותה, ולהוביל שינוי מתוך המקום האישי שממנו היא מגיעה ומתוך ההיכרות הקרובה שלה עם האתגרים שחווים אנשים על הרצף האוטיסטי ובני משפחותיהם.
להזמנת הספר “התיק של שרון”, לחצו כאן
ליצירת קשר להרצאות, חייגו: 054-7397866
בשיתוף שרון לביא