לא האמנתי שגופייה מחטבת תשנה לי משהו. ואז לבשתי אותה שבועיים

המומלצים

בשיתוף LyonRise

אני צריך להיות כנה איתך לפני שאתחיל.

כשהעורך שלי ביקש שאבדוק גופייה מחטבת לגברים, הייתי בטוח שזה בזבוז. אני כותב על צרכנות, שווקים ומותגים. לא כותב על גופיות.

אבל הוא ציין משהו שגרם לי לעצור. המותג הזה צמח בצורה חריגה בלי קמפיין טלוויזיה, בלי שלטי חוצות, בלי פרסום מסורתי. גברים הזמינו אותו בשקט ולא סיפרו לאף אחד.

מוצר שגברים קונים בשקט ולא מדברים עליו הוא סיפור. הסכמתי לבדוק.

ההזמנה

הזמנתי את הגופיה המחטבת LyonRise ShapeForce באתר. בחרתי מידה לפי טבלת המידות שלהם. שילמתי בכרטיס אשראי.

שמתי לב שחיכיתי שאשתי תצא מהחדר לפני שסגרתי את הלשונית. לא שאלתי את עצמי למה. זה לא כתבה. זה רפלקס.

הגופייה הגיעה. פתחתי את החבילה לבד. גופייה מחטבת שחורה. בד אלסטי. גזרה צמודה. לא נראית כמו כלום מיוחד.

שמתי אותה בצד ולא נגעתי בה כמה ימים.

הלבישה הראשונה

בוקר של יום עבודה רגיל. עמדתי מול המראה בחדר האמבטיה ולבשתי אותה לראשונה.

אני לא הולך לכתוב לך שקרה משהו דרמטי. לא קרה. לבשתי גופייה מחטבת.

אבל אז משהו קטן קרה שלא ציפיתי לו.

עמדתי ישר.

לא בגלל שניסיתי. בגלל שהגופייה פשוט מחזיקה את הגב בצורה שגורמת לגוף לכוון את עצמו. הכתפיים נפתחו. הבטן נכנסה. הצללית ישבה אחרת.

הסתכלתי במראה כמה שניות. אחר כך לבשתי חולצה מעל ויצאתי.

שבוע ראשון

ביום הראשון לא חשבתי על הגופייה. זה מה שרשמתי לעצמי. לא חשבתי על זה.

וזה היה מוזר. כי בדרך כלל בפגישות משהו קטן שם ברקע. הדרך שהחולצה יושבת. הדרך שהבטן נראית כשיושבים. הדרך שתמונות בזום יצאו.

בפגישה גדולה של הצוות שלנו נכנסתי בלי לחשוב על הכיסא שיסתיר אותי מצד מסוים. שמתי לב לזה רק כשכבר ישבתי.

בסוף שבוע ראשון הגופייה הייתה נוחה לכל היום. לא חונקת. לא חמה. כמעט שוכחים שהיא שם.

שבוע שני

שבוע שני התחלתי לשים לב לדפוסים שלי מלפני. הדברים שעשיתי מבלי שהבנתי שאני עושה אותם.

בחרתי חולצה כהה לאירועים שבהם ידעתי שיצלמו. ביקשתי לשבת בזווית מסוימת בצילומי קבוצה. שמרתי ז’קט על כיסא בישיבות ארוכות כי עם ז’קט נראים יותר מסודרים.

אף אחת מהחלטות האלה לא הייתה מודעת. הן היו אוטומטיות לחלוטין.

עם הגופייה חלק מהחישובים האלה נעלמו.

לא כולם. אני לא מוכר לך אשליה. הבטן שלי לא שטוחה. לא ירדתי קילוגרם. אני לא נראה כמו גבר צעיר ממני בעשר שנים.

אבל אני פחות מנהל את עצמי. וזה משנה יותר ממה שציפיתי שישנה.

מה שגיליתי שלא ידעתי שאחפש

לקראת סוף שבוע שני דיברתי עם כמה גברים שידעתי בדיעבד שיש להם גופייה מחטבת. לא כולם הסכימו לדבר. אלה שהסכימו עשו את זה בתנאי אנונימיות.

אחד מהם, בשנות הארבעים שלו, אמר: “לבשתי אותה לפגישת לקוח גדולה. ניהלתי את הפגישה אחרת. לא יודע להסביר למה. פשוט הייתי שם יותר.”

אחר אמר: “ניסיתי חדר כושר שנה. לא עזר לבטן. לבשתי את הגופייה ואנשים שאלו אם קרה לי משהו טוב. לא קרה כלום. רק עמדתי אחרת.”

גבר שלישי לא רצה לדבר כלל. שלח הודעה קצרה: “לא הולך לצאת עם השם שלי על זה.” הבנתי אותו.

מה אומרים המומחים

דיברתי עם פסיכולוגית צרכנות שהסכימה לשוחח על התופעה הכללית, בלי לציין מותג ספציפי.

“מוצרים שגברים קונים בשקט ולא מדווחים עליהם הם קטגוריה מאוד מוגדרת בצרכנות”, היא אמרה. “הם פותרים בעיה שהגבר לא מוכן להודות בה בקול. הצמיחה שלהם תמיד מפה לאוזן. ותמיד מהירה יותר ממה שנראה מבחוץ. כי כל לקוח שממליץ עושה את זה בחצי משפט ובלחש.”

היא הוסיפה משהו שנשאר איתי: “הבעיה שמוצרים כאלה פותרים היא לא פיזית. היא האנרגיה שגבר מוציא כל יום על ניהול המראה שלו בלי שמישהו יודע שהוא עושה את זה. ברגע שהמוצר מסיר חלק מהעבודה הזאת, משתחרר משהו שקשה להסביר אבל קל מאוד להרגיש.”

מה הנתונים אומרים על הגוף הגברי

בשולי הבדיקה שאלתי גם שאלה שלא תכננתי לשאול. למה בכלל גוף של גבר מעל גיל 35 מגיב אחרת לכל הכלים הרגילים.

התשובה, לפי מה שקראתי ושמעתי ממספר מקורות, פשוטה יותר ממה שציפיתי.

אחרי גיל 35 רמות הטסטוסטרון יורדות בהדרגה. לא בצורה דרמטית ביום אחד. לאט, שנה אחר שנה. הגוף מתחיל לאגור שומן אחרת, בעיקר באזור הבטן והחזה. לא בגלל שגבר עצלן. לא בגלל שלא ניסה. בגלל שהמנגנון הביולוגי שפעל בעשרים ושלושים פשוט עובד עכשיו אחרת.

בגלל זה חדר כושר מייצר תוצאות בכתפיים ולא בבטן. בגלל זה דיאטות מחזירות את עצמן מהר יותר. בגלל זה פשוט תתאמץ יותר היא עצה שנכונה לגיל אחר.

הגופייה המחטבת לא פותרת את זה פיזיולוגית. אבל היא מאפשרת לגבר לחיות בגוף שהשתנה בלי לנהל אותו כל יום. וזה, כמו שהבנתי, שווה יותר ממה שנראה.

שבוע שלישי ואילך

בסוף שבוע שני אשתי שאלה אם קניתי בגדים חדשים. אמרתי לא. היא אמרה שמשהו ישב עליי אחרת.

בשבוע שלישי הייתה לנו ארוחת ערב משפחתית. הצטלמתי בלי לחשוב על זה. ראיתי את התמונה אחר כך ולא חיפשתי את עצמי כדי לבדוק נזקים. זה לא קרה לי הרבה זמן.

לא סיפרתי לאיש בארוחה שאני לובש גופייה מחטבת. לא כי התביישתי. כי פשוט לא הייתה סיבה לדבר על זה.

מה אני חושב אחרי כל זה

אני לא הולך לכתוב לך שהחיים שלי השתנו. הם לא.

אני לובש גופייה מחטבת שחורה מתחת לחולצה בבוקר. הבטן שלי נראית קצת אחרת. אני עומד קצת אחרת. אני מנהל את עצמי פחות.

זה לא קסם. זה לא פתרון לכל דבר.

אבל הנה מה שגיליתי שלא ציפיתי לגלות.

לא ידעתי כמה אנרגיה אני מוציא כל יום על דברים קטנים. בחירת חולצה. זווית בתמונה. כיסא שיסתיר. ז’קט שישאר. זה לא לוקח שעה. זה לוקח שתי דקות ביום. אבל זה קורה כל יום. ומצטבר לאורך שנים למשהו שאתה כבר לא שם לב שאתה עושה.

כשחלק מהחישובים האלה נעלמים, משתחרר משהו שלא ידעתי שהיה כבול.

האם גופייה מחטבת לגברים באמת עובדת.

תלוי למה אתה מתכוון בעובדת.

אם אתה מחפש ירידה במשקל, לא.

אם אתה מחפש תחליף לחדר כושר, לא.

אם אתה מחפש להפסיק לנהל את עצמך כל בוקר ולצאת מהבית קצת אחרת, כן. זה עובד.

האם אני ממשיך ללבוש אותה.

כן.

האם סיפרתי לחבר שלי.

עדיין לא. אני מבין עכשיו למה.

לחץ כאן לרכישת הגופיה המחטבת של LyonRise

האמור בכתבה זו כולל תוכן ומידע מסחרי / שיווקי באחריות המפרסם ומערכת היום אינה אחראית למהימנותו