בשיתוף עו"ד גדעון פנר | משרד עורכי דין
אולם למרות ההתקדמות העצומה בעולם הרפואה, גם כיום מתרחשים מקרים שבהם מטופלים סובלים מנזקים שניתן היה למנוע.
חשוב להבין שלא כל תוצאה רפואית לא רצויה מעידה על רשלנות רפואית. לעיתים מדובר בסיבוך מוכר, בתגובה חריגה של הגוף או במצב רפואי מורכב שלא ניתן היה לחזות מראש. מנגד, ישנם מקרים שבהם הנזק נגרם בשל התנהלות שאינה עומדת בסטנדרט המקצועי המצופה מרופא או ממוסד רפואי.
השאלה האם מדובר ברשלנות רפואית אינה תמיד פשוטה, ולכן רבים אינם מודעים לכך שהמקרה שלהם עשוי להצדיק בדיקה מעמיקה ואף להקים עילה לקבלת פיצוי. הנה חמישה סימנים מרכזיים שיכולים להצביע על כך שכדאי לבחון את המקרה לעומק.
1. אבחון שגוי או אבחון מאוחר של מחלה
אחד התחומים הנפוצים ביותר בתביעות רשלנות רפואית הוא אבחון שגוי או עיכוב באבחון. במקרים רבים, הזמן הוא גורם קריטי שיכול להשפיע באופן משמעותי על סיכויי ההחלמה ועל חומרת הנזק.
כאשר רופא אינו מזהה תסמינים מחשידים, מתעלם מממצאים רפואיים או נמנע מהפניית המטופל לבדיקות הנדרשות, עלול להיווצר מצב שבו המחלה מתקדמת ללא טיפול מתאים.
כך למשל, אבחון מאוחר של מחלת סרטן, מחלות לב, שבץ מוחי, זיהומים חמורים או מחלות נוירולוגיות עלול לגרום לפגיעה משמעותית במטופל ואף לסכן את חייו.
חשוב לציין שלא כל אבחון שגוי מהווה רשלנות. כדי לבחון אם אכן מדובר בהתנהלות רשלנית, יש לבדוק האם רופא סביר ובעל הכשרה דומה היה פועל אחרת באותן נסיבות.
במקרים רבים, שאלות כגון האם היה צורך להפנות לבדיקות נוספות, האם היה מקום להתייעץ עם מומחה או האם התסמינים חייבו פעולה מיידית, הן שאלות מרכזיות בבדיקת המקרה.
2. התעלמות מתלונות המטופל או מסימני אזהרה
מטופלים רבים מספרים שלאחר שהתלוננו שוב ושוב על כאבים, חולשה, קוצר נשימה או תסמינים חריגים אחרים, נאמר להם שאין סיבה לדאגה. לעיתים רק לאחר זמן רב מתברר כי מאחורי אותם תסמינים הסתתרה בעיה רפואית משמעותית.
רופא נדרש להקשיב למטופל, לתעד את תלונותיו ולבצע בירור רפואי בהתאם לנסיבות. כאשר קיימים סימנים מחשידים המחייבים בדיקה נוספת, התעלמות מהם עלולה להיחשב כהתנהלות בלתי סבירה.
לדוגמה, מטופל שפונה מספר פעמים לחדר מיון עם כאבים בחזה, אך אינו נשלח לבדיקות מתאימות, או אישה המתלוננת במשך חודשים על תסמינים חריגים מבלי שנעשה בירור מספק – עשויים למצוא עצמם במצב שבו אבחון מוקדם היה יכול למנוע נזק משמעותי.
לעיתים, דווקא הדברים שנראים שוליים בזמן אמת הם אלו שהופכים בדיעבד לנקודת המפתח בבחינת האחריות הרפואית.
3. נזק שנגרם בעקבות טעות שניתן היה למנוע
רפואה כרוכה לעיתים בסיכונים ובסיבוכים, גם כאשר הטיפול מבוצע בצורה מקצועית. עם זאת, יש הבדל משמעותי בין סיכון רפואי מוכר לבין טעות שניתן היה למנוע באמצעות הקפדה על נהלים וסטנדרטים מקצועיים.
טעויות רפואיות עלולות להתרחש בשלבים שונים של הטיפול. בין היתר ניתן למצוא מקרים של:
- מתן תרופה במינון שגוי.
- מתן תרופה שהמטופל אלרגי אליה.
- פענוח שגוי של בדיקות הדמיה או בדיקות מעבדה.
- ביצוע ניתוח באיבר הלא נכון.
- השארת ציוד רפואי בגוף המטופל לאחר ניתוח.
- טעויות במהלך לידה.
- מעקב רפואי לקוי לאחר הליך רפואי.
כאשר הנזק נגרם כתוצאה מטעות שלא הייתה אמורה להתרחש לו נשמרו הנהלים המקובלים, עשויה להתעורר שאלה של אחריות משפטית.
במקרים כאלה נבחנת לא רק עצם הטעות, אלא גם השאלה האם הטעות היא זו שגרמה בפועל לנזק שנגרם למטופל.
4. לא קיבלתם את כל המידע לפני הטיפול
אחד העקרונות החשובים ביותר בעולם הרפואה הוא זכותו של המטופל לקבל החלטה מושכלת לגבי גופו ובריאותו. לשם כך מחויב הצוות הרפואי למסור מידע מספק על הטיפול המוצע, הסיכונים האפשריים, סיכויי ההצלחה והחלופות הקיימות.
עיקרון זה מכונה “הסכמה מדעת”.
לפני ניתוח, טיפול פולשני או הליך רפואי משמעותי, המטופל צריך להבין את המשמעות של ההליך ולקבל הזדמנות לשאול שאלות ולקבל תשובות ברורות.
כאשר מתברר בדיעבד שסיכון משמעותי לא הוסבר כלל, או שהמטופל לא קיבל מידע מהותי שהיה משפיע על החלטתו, ייתכן שקיימת פגיעה בזכותו לקבל הסכמה מדעת.
כך לדוגמה, אדם שעבר ניתוח אסתטי מבלי שהוסברו לו סיכונים מרכזיים, או מטופל שבחר בטיפול מסוים מבלי שנמסר לו על חלופות אפשריות, עשוי לגלות שהחלטתו התקבלה על בסיס מידע חלקי בלבד.
בתי המשפט בישראל הכירו לא פעם בחשיבותה של ההסכמה מדעת ואף פסקו פיצויים במקרים שבהם זכות זו נפגעה.
5. פער משמעותי בין הטיפול שקיבלתם לבין הסטנדרט הרפואי המקובל
כאשר בוחנים חשד לרשלנות רפואית, אחת השאלות המרכזיות היא האם הטיפול שניתן תאם את הסטנדרט המקצועי המקובל באותה תקופה ובאותן נסיבות.
החוק אינו דורש מרופאים להיות מושלמים, אך הוא כן מצפה מהם לפעול ברמה מקצועית סבירה ובהתאם לידע הרפואי הקיים.
כאשר מתגלה שהטיפול שניתן חרג באופן מהותי מהפרקטיקה המקובלת, עולה האפשרות כי מדובר ברשלנות רפואית.
לדוגמה, אם בדיקות הכרחיות לא בוצעו, אם לא הופעל שיקול דעת רפואי מתאים או אם לא בוצע מעקב נדרש לאחר טיפול, ייתכן שההתנהלות חרגה מהמצופה מאיש מקצוע סביר.
במקרים רבים רק חוות דעת רפואית מקצועית יכולה לקבוע האם אכן קיים פער בין הטיפול שניתן לבין הסטנדרט הרפואי הנדרש.
מה עושים כאשר עולה חשד לרשלנות רפואית?
אנשים רבים אינם בטוחים כיצד לפעול כאשר הם חושדים שנגרם להם נזק בעקבות טיפול רפואי. לעיתים קרובות הם חוששים שאין בידיהם מספיק מידע או שאינם יודעים כיצד ניתן להוכיח את שאירע.
הצעד הראשון הוא לאסוף את כל התיעוד הרפואי הרלוונטי. מסמכים רפואיים, תוצאות בדיקות, סיכומי אשפוז ותכתובות עם גורמים רפואיים עשויים להיות בעלי חשיבות רבה בהמשך.
לאחר מכן מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי לצורך בחינה ראשונית של נסיבות המקרה. בדיקה מקצועית יכולה לסייע להבין האם מדובר בסיבוך רפואי מוכר או במצב שעשוי להקים עילה לתביעה.
חשוב לזכור כי לכל מקרה נסיבות ייחודיות משלו, ולכן אין להסיק מסקנות רק על סמך מידע כללי. לעיתים מקרה שנראה בתחילה כחוסר מזל רפואי מתגלה כבעל מאפיינים של רשלנות, ולעיתים ההפך.
מתי כדאי לפנות לייעוץ משפטי?
לא כל טעות רפואית מקימה עילה לתביעה, אך כאשר נגרם נזק משמעותי וקיים חשד שהטיפול שניתן לא עמד בסטנדרט הרפואי המקובל, מומלץ לבחון את המקרה באופן מקצועי. ככל שפונים מוקדם יותר לבדיקת הנסיבות, כך קל יותר לאסוף מסמכים רפואיים, לאתר ראיות רלוונטיות ולקבל תמונה מלאה של המקרה.
לדברי עו”ד פנר גדעון, המתמחה בתביעות רשלנות רפואית, אחת הטעויות הנפוצות היא ההנחה שכל נזק רפואי מזכה אוטומטית בפיצוי או לחלופין שאין טעם לבדוק את המקרה כלל. בפועל, כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, תוך התייחסות למסמכים הרפואיים, להתנהלות הצוות המטפל ולשאלה האם ניתן היה למנוע את הנזק שנגרם.
מטופלים ובני משפחותיהם אינם נדרשים להתמודד לבד עם השאלות המורכבות הללו. בדיקה מקצועית של המקרה יכולה לסייע להבין האם קיימת עילה משפטית ומהן האפשרויות העומדות בפני הנפגע.
לסיכום, רשלנות רפואית היא תחום מורכב המחייב בחינה מקצועית של העובדות והנסיבות בכל מקרה ומקרה. אבחון שגוי, עיכוב באבחון, התעלמות מתסמינים, טעויות שניתן היה למנוע או היעדר הסכמה מדעת הם רק חלק מהסימנים שעשויים להצביע על הצורך בבדיקה מעמיקה.
כאשר מתעורר חשד שנגרם נזק בעקבות טיפול רפואי, חשוב לפעול בזמן, לשמור את התיעוד הרפואי ולבחון את המקרה מול גורמים מקצועיים. לעיתים בדיקה כזו עשויה לעשות את ההבדל בין תחושת חוסר אונים לבין מיצוי מלא של הזכויות המגיעות לנפגע ולבני משפחתו.
האמור בכתבה זו אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ פרטני, וכל מקרה צריך להיבחן בהתאם לנסיבותיו הייחודיות.
בשיתוף עו"ד גדעון פנר | משרד עורכי דין