בשיתוף עו"ד אורון אטיא
בראיון נוקב מסביר עו”ד אורון אטיא מדוע הניצחון בחזית לא מבטיח ניצחון בוועדה הרפואית, כיצד מתמודדים עם פציעה שקופה שמתפרצת באיחור ומדוע אסור להשאיר את התיק הרפואי ליד המקרה.
מדינת ישראל מתמודדת עם גל פצועים חסר תקדים שמשנה את פני החברה, כאשר אגף השיקום מוצף בעשרות אלפי פניות מאז השבעה באוקטובר. אך בעוד בחזית הפקודות ברורות, העורף הבירוקרטי הוא שדה מוקשים מסוכן שבו מסמך חסר או מילה לא מדויקת בסיכום הרפואי יכולים לחרוץ גורלות ולהבדיל בין שיקום מלא למאבק כלכלי מתמשך. לתוך החלל הזה נכנס עו”ד אורון אטיא, המייצג תובעים מול מערכת הביטחון. בראיון מיוחד הוא מסביר את המסלול המורכב מהפציעה ועד להכרה, ומזהיר כי התמימות היא האויב הגדול ביותר של הלוחם מול המערכת.
למה הלוחמים מרגישים נטושים מול הוועדה הרפואית?
אחת הנקודות הכואבות ביותר שעו”ד אטיא מצביע עליהן היא הפער הפסיכולוגי העצום שהלוחמים חווים במפגש עם המערכת. הוא מתאר מצב שבו אדם שהקריב את גופו ונפשו למען המדינה וזכה לחיבוק חם מהחברה הישראלית ומהחברים לנשק, מגיע לפתע למשרד ממוזג שבו יושבים פקידים ורופאים הבוחנים אותו במבט ענייני וקר. הציפייה הטבעית של הלוחם היא שהמערכת תתייחס אליו בחרדת קודש ותבין באופן אינטואיטיבי את מה שעבר עליו, אך המציאות עובדת אחרת לגמרי והמערכת בנויה על נהלים נוקשים וקריטריונים רפואיים יבשים.
עו”ד אטיא מדגיש כי התחושה הזו של הפיכה מגיבור לתיק מספר היא משבר אמון ראשון וקשה עבור רבים. לוחמים נעלבים מעצם הצורך להוכיח שהם סובלים או מוגבלים ומרגישים שהשאלות שנשאלות בוועדות הרפואיות הן שאלות מתריסות שנועדו לערער על אמינותם. התפקיד של עורך דין משרד הבטחון במקרים האלו הוא להכין את הלוחם למפגש הטעון הזה ולהסביר לו שזו לא חקירה עוינת אלא הליך בירוקרטי שחייבים לדעת איך לדבר בו את השפה הנכונה. מי שמגיע לוועדה לא מוכן ומתחיל לספר סיפורים כלליים במקום להתמקד בעובדות הרפואיות הרלוונטיות לתקנות החוק, עלול למצוא את עצמו בחוץ גם אם הפציעה שלו אמיתית וכואבת ביותר.
איך מוכיחים פוסט טראומה שהתגלתה רק אחרי השחרור?
אם בפציעות אורטופדיות הדברים מורכבים אך נראים לעין, הרי שבתחום בריאות הנפש המצב מסובך שבעתיים. התקופה הנוכחית הציפה את סוגיית הפוסט טראומה בהיקפים שלא הכרנו בעבר. עו”ד אטיא מסביר כי בניגוד לקטיעת איבר או רסיס, פגיעה נפשית היא חמקמקה ומתעתעת. היא יכולה להתפרץ ימים ספורים אחרי האירוע, אך לעיתים היא דוגרת במשך חודשים ואף שנים מתחת לפני השטח עד שהיא מתפרצת בעוצמה ומשבשת את חייו של הלוחם. הבעיה המרכזית היא תרבות ההדחקה, שכן לוחמים מחונכים להדחיק כאב ולהמשיך לתפקד בכל מחיר, ורואים בפנייה לקב”ן סימן של חולשה.
היבט נוסף של הפגיעה השקופה נוגע למחלות פיזיות שמתפרצות בעקבות הלחץ הנפשי העצום, תופעה שרבים מהלוחמים אינם מודעים לקשר שלה לשירותם הצבאי. עו”ד אטיא מציין כי סטרס קיצוני ומחסור בשינה עלולים להוות טריגר להתפרצות מחלות כמו סוכרת, פסוריאזיס או מחלות מעיים אצל אנשים בריאים לחלוטין. במקרים אלו משרד הביטחון נוטה לטעון כי מדובר במחלה גנטית, והמאבק המשפטי מתמקד בהוכחה כי ללא תנאי השירות האינטנסיביים המחלה לא הייתה מתפרצת במועד ובחומרה שבהם הופיעה, מהלך שעשוי להקנות אחוזי נכות משמעותיים.
התוצאה של ההדחקה או חוסר המודעות לקשר הסיבתי עלולה להיות קטלנית מבחינה משפטית. כאשר חייל משתחרר ורק אחרי שנה מתחיל לסבול מסיוטים, חרדות או התפרצות של מחלה כרונית, קשה הרבה יותר לקשור את המצב לאירוע ספציפי בשירות. משרד הביטחון דורש הוכחה של קשר סיבתי מובהק, ועו”ד אטיא מתאר מקרים שבהם נדרשת עבודת נמלים משפטית כדי לאסוף עדויות ולבנות את התיק מאפס בהעדר רישום רפואי בזמן אמת.
מתי כדאי לתבוע תביעת נזיקין במקום את משרד הביטחון?
בעוד הפוקוס המרכזי והטבעי הוא על משרד הביטחון, עו”ד אטיא מזכיר כי לעיתים האירוע מורכב יותר ומערב גורמים אזרחיים. לא כל פציעה של חייל היא בהכרח באחריות בלעדית של הצבא במובן הנזיקי הרחב, ולעיתים ישנן עילות תביעה נוספות או מקבילות שיש לבחון בקפידה. כמי שפועל רבות בתור עורך דין נזיקין, הוא מסביר כי ישנם מקרים, כמו חייל שנפגע בתאונת דרכים ברכב אזרחי בדרך לבסיס, שבהם זכויותיו של הנפגע ימוצו טוב יותר בתביעת נזיקין רגילה או מול חברות הביטוח.
הראייה הרחבה הזו קריטית מכיוון שלעיתים הבחירה במסלול התביעה תשפיע על גובה הפיצוי הסופי. ישנם מקרים בהם חוק הנכים הוא המסלול הנכון והבטוח יותר, וישנם מקרים בהם התביעה האזרחית תניב פיצוי גבוה יותר. ההחלטה הזו צריכה להתקבל בתחילת הדרך לאחר ניתוח מעמיק של כל הנתונים ולא בדיעבד. עו”ד אטיא מדגיש כי הטעות הנפוצה ביותר היא לרוץ ולהגיש טפסים ללא אסטרטגיה ברורה, שכן מילוי לא נכון של טופס תביעה או השמטת פרטים עלולים לפגוע בסיכויים באופן בלתי הפיך.
הזכויות שמגיעות לכם מעבר לקצבה החודשית
מעבר להכרה ולפיצוי החד פעמי או הקצבה החודשית, ההכרה כנכה צה”ל פותחת דלת לסל שיקום רחב שנועד להחזיר את האדם למעגל החיים והעבודה. זה כולל מימון לימודים אקדמיים, עזרה ברכישת רכב רפואי, התאמת דיור ועוד. עו”ד אטיא מציין כי רבים לא מודעים לכך שהזכויות הללו שוות לעיתים הרבה יותר מהקצבה החודשית עצמה בראייה ארוכת טווח. אולם גם כאן, הדרך למימוש הזכויות רצופה מכשולים ובירוקרטיה, כאשר הוועדות לעיתים מנסות לצמצם את היקף העזרה ולקבוע כי הנכה מסוגל להשתקם בכוחות עצמו.
המאבק כאן הוא על איכות החיים לשארית החיים. חייל צעיר שנפצע עכשיו צריך לחיות עם הפציעה הזו עוד עשרות שנים, ואם הוא לא יקבל את הכלים המקצועיים והכלכליים עכשיו הוא עלול למצוא את עצמו במצוקה בעתיד. לכן הראייה של עו”ד אטיא היא לטווח ארוך, תוך חיפוש אחר בניית המעטפת שתגן על הלקוח שלו בעשורים הבאים. בסופו של דבר, הוא מסכם, המערכת פועלת לפי חוקים וכללים, ומי שמכיר אותם ונעזר בייעוץ מקצועי יכול לצלוח אותה ולקבל את הביטחון הכלכלי והרפואי שמגיע לו בזכות.
אל תתמודדו עם הבירוקרטיה לבד
לסיום הראיון, עו”ד אטיא מבקש להעביר מסר של תקווה מהולה בפרקטיקה ללוחמים ולבני משפחותיהם. הוא מדגיש כי למרות שהמערכת עמוסה ולעיתים מתישה, עם ההכנה הנכונה והליווי המשפטי המתאים ניתן לקבל את מלוא הזכויות. הטיפ החשוב ביותר שלו הוא לא להתמודד לבד ולא לחכות שהמצב יחמיר, שכן פנייה מוקדמת לייעוץ משפטי עוד לפני הגשת התביעה הראשונה יכולה למנוע טעויות בלתי הפיכות ולחסוך שנים של עוגמת נפש בבתי המשפט. הניצחון האמיתי הוא לא רק בשדה הקרב אלא ביכולת לחזור לחיים מלאים ומכובדים גם אחריו, וזוהי המשימה המקצועית שלו בכל בוקר מחדש.
בשיתוף עו"ד אורון אטיא
