בשיתוף ד"ר עידן לוי
למרות שכיחותם הגבוהה, עצם גילוי פוליפ מעורר אצל מטופלים רבים דאגה, ולעיתים גם בלבול רב. האם מדובר בממצא תמים? האם יש סכנה להתפתחות סרטן? והאם כל פוליפ חייב להיות מוסר?
כדי לענות על שאלות אלו, חשוב להבין שפוליפים של המעי הגס אינם קבוצה אחידה. מדובר במגוון רחב של ממצאים, השונים זה מזה במבנה, בגודל, במיקום ועל כן במשמעות הקלינית שלהם. ההבדלים בין סוגי הפוליפים הם אלו שקובעים את רמת הסיכון, את אופן הטיפול ואת הצורך במעקב עתידי.
מהו פוליפ של המעי הגס?
פוליפ של המעי הגס הוא שגשוג של רקמה היוצר בליטה אל תוך חלל המעי, מעל הדופן הפנימית שלו. הפוליפים יכולים להיות קטנים מאוד, בקוטר של מילימטרים בודדים, או גדולים ומורכבים, כאלה המשתרעים על שטח נרחב של דופן המעי. הם יכולים להופיע בכל חלקי המעי הגס, מהמעי הימני ועד לרקטום, כאשר למיקום יש חשיבות בפרמטרים מרובים.
מעבר לגודל ולמיקום, הפוליפים נבדלים גם בצורתם. ישנם פוליפים שטוחים, פוליפים בעלי בסיס רחב, ופוליפים פדונקולריים, כלומר כאלה המחוברים לדופן המעי באמצעות “גבעול”. לטופוגרפיה ולמורפולוגיה של הפוליפ יש חשיבות רבה בקביעת אופן הכריתה ובסיכון לסיבוכים.
סוגי פוליפים והקשר לסרטן המעי הגס
לא כל פוליפ הוא מסוכן, אך חלק מהפוליפים נחשבים לנגעים טרום סרטניים. הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס מפוליפ תלוי במספר גורמים מרכזיים. אחד החשובים שבהם הוא הסוג ההיסטולוגי של הפוליפ, כלומר המבנה התאי שלו כפי שנבדק בביופסיה לאחר הכריתה. ישנם פוליפים שפירים (למשל פוליפים היפרפלסטיים), ולעומתם פוליפים אדנומטוטיים או מסוגים מסוימים אחרים, הנושאים סיכון מוגבר להתמרה סרטנית.
לצד הסוג ההיסטולוגי, גם גודל הפוליפ משחק תפקיד משמעותי. ככל שהפוליפ גדול יותר, כך עולה הסיכון שהוא יכיל אזורים מתקדמים או יתפתח בעתיד לסרטן. גם מספר הפוליפים שנמצאו, מיקומם במעי ומאפיינים אנדוסקופיים נוספים משפיעים על הערכת הסיכון ועל קביעת תוכנית המעקב.
כיצד מגלים פוליפים של המעי הגס?
ברוב המקרים, פוליפים של המעי הגס אינם גורמים לתסמינים כלל. הם אינם כואבים ואינם מורגשים, ולכן יכולים להתקיים שנים רבות מבלי שהמטופל יהיה מודע לקיומם. זו בדיוק הסיבה לכך שבדיקות סקר, ובראשן בדיקת קולונוסקופיה, הן כלי מרכזי במניעת סרטן המעי הגס.
לעיתים, בעיקר כאשר מדובר בפוליפים גדולים או מרובים, עשויים להופיע תסמינים כמו דימום סמוי או גלוי בצואה, שינוי בהרגלי היציאות או אנמיה. עם זאת, הופעת תסמינים אינה הכלל אלא החריג, ולכן אין להסתמך על תחושות הגוף בלבד.
העיקרון המנחה: לכרות את הפוליפ
ברוב המוחלט של המקרים, כאשר פוליפ מזוהה במהלך קולונוסקופיה, ההמלצה היא לכרות אותו כבר באותה בדיקה. הסרת הפוליפ אינה רק פעולה טיפולית, אלא גם פעולה מניעתית, שמטרתה להפחית את הסיכון העתידי להתפתחות סרטן המעי הגס.
עם זאת, לא כל פוליפ נכרת באותה טכניקה. בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בתחום האנדוסקופיה הטיפולית, וכיום עומדות לרשות הרופא שיטות רבות ומגוונות לכריתת פוליפים, המאפשרות התאמה מדויקת למאפייני הפוליפ ולמיקומו.
שיטות שונות לכריתת פוליפים
במקרים פשוטים יחסית, ניתן לבצע כריתה “קרה”, כלומר ללא שימוש בחשמל. שיטה זו מתאימה לפוליפים קטנים ובעלי סיכון נמוך, ומאופיינת בשיעור סיבוכים נמוך מאוד. במקרים אחרים נעשה שימוש בכריתה “חמה”, הכוללת שימוש בזרם חשמלי לצורך חיתוך וצריבה, ומאפשרת שליטה טובה יותר בדימום.
כאשר מדובר בפוליפים גדולים, שטוחים או מורכבים יותר, ניתן להשתמש בטכניקות מתקדמות כגון EMR, שבהן מבוצעת כריתה של שכבת הרירית המכילה את הפוליפ. במקרים נבחרים, אשר ממלאים פרמטרים ספציפיים, נעשה שימוש בטכניקת ESD המאפשרת הסרה שלמה ובחתיכה אחת של נגעים מורכבים, תוך שמירה על שלמות דופן המעי.
רק במקרים נדירים, כאשר לא ניתן לכרות את הפוליפ באופן אנדוסקופי בטוח, עולה צורך בהתערבות ניתוחית.
סיבוכים אפשריים והחשיבות של ניסיון ומיומנות
למרות שקולונוסקופיה וכריתת פוליפים נחשבות לפעולות בטוחות, הן אינן חפות מסיכונים. בין הסיבוכים האפשריים ניתן למנות דימום, כולל דימום מאוחר, התנקבות של המעי הגס, כאבי בטן והישנות של שארית פוליפ במקום הכריתה. הסיכון לסיבוכים עולה כאשר מדובר בפוליפים גדולים, מורכבים או כאלה הממוקמים באזורים “אסטרטגיים” של המעי.
לכן, במיוחד במקרים אלו, יש חשיבות מכרעת לכך שכריתת הפוליפ תתבצע על ידי גסטרואנטרולוג בעל ניסיון באנדוסקופיה מתקדמת. כריתה יסודית וזהירה מפחיתה לא רק את הסיכון לסיבוכים מיידיים ומאוחרים, אלא גם את הסיכון להישנות הפוליפ בעתיד.
מה קורה אחרי כריתת הפוליפ?
לאחר הסרת הפוליפ, נשלח הממצא לבדיקה פתולוגית, המספקת מידע חיוני על סוגו, דרגת ההתקדמות שלו לקראת סרטן, ועל שלמות הכריתה. על בסיס ממצאים אלו נקבעת תוכנית המעקב. לא כל מטופל זקוק לאותה תדירות של קולונוסקופיות חוזרות, וההחלטה מתקבלת בהתאם לסוג הפוליפ, גודלו, מספר הפוליפים ומאפיינים נוספים.
מעקב מותאם אישית הוא חלק בלתי נפרד מהטיפול, ומטרתו להבטיח גילוי מוקדם של פוליפים חדשים או של הישנות, במידה ותתרחש.
ד״ר עידן לוי – שילוב של ניסיון, טכנולוגיה וחשיבה קלינית
ניהול נכון של פוליפים של המעי הגס דורש לא רק מיומנות טכנית, אלא גם שיקול דעת קליני וניסיון רב. גסטרואנטרולוג ד״ר עידן לוי הוא רופא בכיר ומנהל היחידה לגסטרואנטרולוגיה פולשנית במרכז הרפואי שיבא, עוסק באופן שוטף באבחון ובכריתה של פוליפים, כולל פוליפים מורכבים הדורשים טכניקות מתקדמות כמו EMR ו-ESD.
גישתו משלבת שימוש בטכנולוגיות האנדוסקופיות המתקדמות ביותר עם התאמה אישית של הטיפול לכל מטופל, מתוך מטרה למקסם את הבטיחות, היעילות ואיכות המעקב לאורך זמן.
בין ממצא שכיח למניעה מצילת חיים
פוליפים של המעי הגס הם ממצא שכיח, אך המשמעות שלהם רחבה בהרבה ממה שנראה במבט ראשון. זיהוי נכון, כריתה מדויקת ומעקב מותאם יכולים למנוע את התפתחותו של סרטן המעי הגס, אחת המחלות השכיחות והקטלניות שניתן למנוע באמצעים אנדוסקופיים. ידע, ניסיון רפואי וגישה שקולה הם המפתח להפיכת ממצא מדאיג להזדמנות אמיתית למניעה ולשמירה על בריאות לאורך שנים.
בשיתוף ד"ר עידן לוי