“הרגשנו כאילו זכינו בפיס”: כך עופר הציל את עצמו מקריסה כלכלית בעקבות טיפול באביו הסיעודי

בשיתוף מגן מומחים

אחרי שנים של מאבקים, פנייה אחת שינתה את התמונה והשיגה פיצוי בשווי כולל של מאות אלפי שקלים דרך קצבאות הביטוח הסיעודי של האב. הסיפור המלא.

אחד הרגעים המפחידים ביותר בחייו של כל גבר הוא הרגע שבו היוצרות מתהפכים. האבא החזק, זה שתמיד היה שם כדי להגן, לפרנס ולפתור בעיות, הופך פתאום לזה שזקוק להגנה. אבל מה קורה כשהרצון הטוב של הילדים מתנגש בקיר בטון של בירוקרטיה והוצאות כספיות שמאיימות למוטט את המשפחה כולה?

הסיפור של עופר, תושב גבעתיים, הוא הסיפור של אלפי ישראלים שנאלצים להתמודד עם מציאות בלתי אפשרית: מצד אחד הורה במצב סיעודי מורכב, ומצד שני חברות ביטוח ומוסדות מדינה שנועלים את השערים.

“השוטרים הגיעו אלינו הביתה”

דוד, אביו של עופר (78), עלה לארץ מרומניה כילד ובנה את חייו בעשר אצבעות. אבל לפני מספר שנים, משהו התחיל להשתבש. זה התחיל בקטן – בלבול, שכחה של דברים יומיומיים – והידרדר במהירות למקומות מסוכנים.

“הוא התחיל להשאיר סכומי כסף מזומן ולאבד אותם, להסתכסך עם שכנים”, משחזר עופר בכאב. “אני זוכר שאפילו הגיעו אליי הביתה שוטרים בעקבות התקריות האלו”. המצב בבית הפך לבלתי נסבל, והמשפחה הבינה שאי אפשר להשאיר את דוד לבד.

בלית ברירה, לפני כשלוש וחצי שנים, המשפחה קיבלה את ההחלטה הקשה ביותר: לאשפז את האב במוסד פסיכוגריאטרי שיוכל להעניק לו השגחה 24/7. אבל אז הגיעה המכה השנייה.

הבור הכלכלי: 20,000 ש”ח בחודש

טיפול סיעודי איכותי עולה כסף, והרבה. עלות האשפוז של דוד עמדה על סכום דמיוני של כ-20,000 ש”ח בכל חודש. “זה היה עול כלכלי מאוד משמעותי, בשבילי ובשביל האחים שלי”, מספר עופר. המשפחה נכנסה לסחרור. החסכונות התחילו להישרף, והלחץ הנפשי של הטיפול באבא התערבב בחרדה כלכלית יומיומית.

כמו אזרחים טובים, עופר ואחיו פנו לצינורות המקובלים. הם הגישו בקשות למשרד הבריאות, דפקו על דלתות המוסד לביטוח לאומי, חברת הביטוח, קופת החולים, מילאו טפסים והגישו מסמכים. התוצאה? כלום. “לא ממש הצלחנו”, הוא מסכם ביובש את שנת האכזבות. המערכת, כדרכה, ידעה להסביר מצוין למה “לא מגיע”, למרות שהמצב הרפואי של דוד היה ברור לכל עין.

.

התפנית: “תוך חודש וחצי קיבלנו אישור”

לפני כחצי שנה, כשהם כבר כמעט הרימו ידיים, אימו של עופר הציעה כיוון אחר: חברת “מגן מומחים“. עופר, שכבר היה סקפטי ולמוד אכזבות, הסכים להיפגש עם נציג.

בניגוד לפקידים האדישים שפגש עד כה, הפעם הוא נתקל בגישה אחרת. אנשי המקצוע של “מגן מומחים” לא הסתפקו ב”לא” כתשובה. הם צללו לתוך התיק הרפואי של דוד, איתרו את הכשלים באופן שבו הוגשו התביעות הקודמות, ובנו אסטרטגיה חדשה מול חברת הביטוח.

התוצאה הייתה מהירה וחדה. “בטווח זמן של כחודש וחצי-חודשיים, אישרו לנו את התביעה”, מספר עופר בחיוך רחב, ששונה כל כך מהבעת הפנים שליוותה אותו לאורך הסיפור עד כה.

המספרים מדברים: זכייה של למעלה מ-450 אלף שקלים

ההצלחה לא נשארה בגדר ניצחון עקרוני בלבד, אלא תורגמה מיידית לסכומים משני-חיים עבור המשפחה. בסיום התהליך, עופר קיבל לידיו צ’ק על סך 206,984 ש”ח כפיצוי רטרואקטיבי עבור התקופה שבה אביו היה זכאי לכסף אך לא קיבל אותו. לסכום המשמעותי הזה הצטרפה קצבה חודשית קבועה של כ-7,500 ש”ח למשך חמש השנים הקרובות, מה שמעמיד את שווי התיק הכולל על סכום מצטבר של כ-450,000 ש”ח.

“התחושה הייתה כאילו זכינו בפיס”, מתאר עופר את הרגע שבו התקבל האישור. הסכום הזה עשה הרבה מעבר לכיסוי החובות שנצברו בתקופת האשפוז; הוא העניק למשפחה אוויר לנשימה ואת היכולת הכלכלית לספק לאבא את הטיפול הטוב ביותר, ללא פשרות וללא הדאגות הקיומיות שליוו אותם עד אז.

.

למה לבד זה כמעט בלתי אפשרי?

המקרה של עופר אינו חריג. חברות הביטוח פועלות לפי קריטריונים נוקשים וסבוכים כגון מבחני ADL שבודקים תפקוד יומיומי ומבחנים קוגניטיביים. אדם מן היישוב, אינטליגנט ככל שיהיה, לא תמיד יודע איך לתרגם את המצב הרפואי של ההורה לשפה הבירוקרטית-משפטית שקובעת את הזכאות. מספיק מסמך אחד חסר או הגדרה לא מדויקת של המצב הקוגניטיבי כדי לקבל דחייה גורפת.

המומחיות של גוף כמו “מגן” היא בדיוק בנקודה הזו: היכולת לקחת מצב רפואי קיים ולהוכיח, שחור על גבי לבן, שהוא עומד בתנאי הפוליסה.

השורה התחתונה

עופר מסכם את החוויה שלו במסר חד משמעי לכל מי שנמצא במצב דומה: “אני מאוד ממליץ לכל מי שיש לו הורה או קרוב משפחה במצב סיעודי לפנות למגן מומחים. הם סופר מקצוענים, מאוד זריזים, ופותרים המון מהעול הכלכלי”.

אם גם אתם מרגישים שההורים שלכם לא מקבלים את מה שמגיע להם, אל תישארו עם הנטל לבד. בדיקה קצרה יכולה להיות ההבדל בין קריסה כלכלית לבין שקט נפשי וטיפול בכבוד.

בשיתוף מגן מומחים