![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)
בשיתוף מטרות ייעוץ עסקי
זו לא בעיית מאמץ, אלא כשל במודל הניהולי. כך נראה המעבר מניהול של אתמול למנהיגות שמתאימה למציאות של 2026.
בסוף 2025, יותר ויותר מנכ״לים בישראל נושאים תחושה שלא תמיד נעים להודות בה:
הם עובדים קשה יותר מאי פעם, זמינים כמעט בכל שעה, מעורבים בכל החלטה חשובה ובכל זאת, העסק לא מתקדם בקצב שהם מצפים לו.
יש פעילות, יש תנועה, יש מאמץ מתמשך, אבל במקביל, מתגנבת תחושה עיקשת של דריכה במקום. זו לא בעיה של רצון ולא של מחויבות. זו בעיה של מודל ניהולי שהפסיק להתאים למציאות.
הפחד השקט: להישאר במקום
רוב המנכ״לים לא מפחדים מקריסה מיידית.
הפחד האמיתי שלהם שקט יותר – קיפאון.
כמעט אותו מחזור מכירות, אותם תהליכים שחוזרים על עצמם,
אותה השקעת אנרגיה שלא באמת מתורגמת לקפיצת מדרגה משמעותית.
החשש הוא לא להפסיד הכול, אלא להתעורר בעוד חמש שנים ולגלות שעבדת קשה מאוד, אך לא באמת התקדמת.
רווחיות נשחקת והשליטה מתרופפת
גם בחברות שנראות חזקות כלפי חוץ, משהו נסדק מבפנים.
הרווחיות נשחקת לאט, כמעט בלי דרמה.
עלויות עובדים עולות, תפעול מתייקר, טעויות קטנות מצטברות.
המנכ״ל נשאר עם אחריות מלאה,
אבל עם פחות מרווח נשימה ויותר לחץ מתמיד.
משבר הגיוס שלא נגמר
אחד הכאבים הגדולים של השנים האחרונות הפך כבר לשגרה ניהולית: אין עובדים ואין מנהלים.
משרות נשארות פתוחות חודשים ארוכים, לעיתים שנה ויותר.
ההשקעה בגיוס רק עולה: בפרסום, בחברות השמה ובזמן ניהולי יקר שמוקדש לראיונות.
במצבים כאלה, יועצים עסקיים יכולים לסייע בהגדרת תפקידים בצורה יעילה, בשיפור תהליכי הגיוס ובבניית מערך ניהולי שמקל על ניהול הצוותים.
ובשלב מסוים מתהפכים התפקידים:
המנכ״ל מוצא את עצמו מתראיין לא מראיין.
ואז מתחילות הפשרות.
“אולי זה עוד יסתדר”
“נכשיר תוך כדי תנועה”
“כבר השקענו בו זמן”
כשההבנה מגיעה שזה לא עובד, קשה לחתוך.
הזמן כבר הושקע והמחיר רק הולך ותופח.
השחיקה האישית שאף אחד לא מדבר עליה
לצד הכאב העסקי, יש גם כאב אישי שמנכ״לים כמעט לא מדברים עליו:
הפער בין ההשקעה לחיים עצמם.
שעות העבודה מתארכות.
העומס לא באמת יורד.
ויוקר המחיה בישראל הופך את תחושת הביטחון הכלכלי לפחות מובנת מאליה.
ואז עולה שאלה מטרידה:
האם כל המאמץ הזה באמת מתורגם לביטחון, חופש ושקט?
או שמדובר במרוץ אינסופי שלא בטוח מה התמורה שלו בסוף הדרך.
הכשל האמיתי: ניהול בלי מערכת
המודל הישן בנה מנכ״לים כגיבורים – כאלה שמחזיקים הכול לבד.
המציאות של 2026 דורשת מהם תפקיד אחר לגמרי: אדריכלים של מערכת.
ארגונים שמנוהלים דרך אנשים בלבד, מוכשרים ככל שיהיו, מפתחים תלות מסוכנת.
ארגונים שמנוהלים דרך מערכת ברורה: שיטה ושגרות עבודה, מדידה, אחריות – מייצרים יציבות ושליטה.
ההבדל הוא בין נוכחות מתמדת לבין ניהול אמיתי, תחום שבו ייעוץ ארגוני מסייע לבנות את המערכות והמבנים הפנימיים בארגון.
המנכ״ל של 2026 עובד אחרת
המנכ״ל החדש לא מנסה לדעת הכול.
הוא בונה מבנה שיודע לפעול.
במקום אינטואיציה – מדידה.
במקום כיבוי שריפות – שגרות קבועות.
במקום עומס תמידי – בהירות.
הוא מבין שניהול הוא לא תכונת אופי, אלא מערכת שניתן לבנות.
2026 לא תהיה שנה סלחנית יותר.
היא תהיה מדויקת יותר.
מי שימשיך לנהל דרך מאמץ אישי בלבד – יישחק.
מי שיעבור לניהול שיטתי, מדוד ומובנה, יחזיר לעצמו שליטה, רווחיות ושקט ניהולי.
בסופו של דבר, השאלה האמיתית שמונחת לפתחם של מנכ״לים אינה “האם אני עובד מספיק קשה”, אלא שאלה הרבה יותר חדה: האם הארגון שלי יכול לעבוד גם בלעדיי?
התשובה לשאלה הזו כבר לא פילוסופית , היא עסקית.
וב־2026, היא זו שתבדיל בין מנכ״לים שממשיכים להחזיק הכול לבד,
לבין כאלה שבנו מערכת שמחזיקה אותם.
אולגה חלוץ והילה להב-גמליאל, מנכ״ליות ושותפות במטרות ייעוץ עסקי, חברה המתמחה בליווי מנכ״לים והנהלות של חברות גדולות ובינוניות בישראל. מטרות עוסקת בבניית מערכות ניהול שמפחיתות עומס, משפרות רווחיות וביצועים ומחזקות שליטה.
מטרות ייעוץ עסקי
טלפון 03-5080400
בשיתוף מטרות ייעוץ עסקי