בשיתוף עו"ד שלומי ביזק
כל השלושה הורשעו ברצח שלא ביצעו על בסיס הודאתם, וזוכו מאשמה לאחר שריצו מאסר ממושך:
- נחקרו במשטרה בחשד לרצח ללא נוכחות עורך דין.
- הורשעו על בסיס הודאה בלבד וללא תשתית ראייתית נוספת.
- חקירתם התנהלה באמצעים פסולים: הפעלת לחץ, הכאה, השפעת סמים, מתן תמורה מהותית למדובב, מניפולציות ותרגילי חקירה.
- ישבו במאסר לתקופות של 8-15 שנים.
זוכו במשפט חוזר בשל הכרה בהודאתם כהודאת שווא.
עו”ד שלומי ביזק, עורך דין פלילי מנוסה מהמובילים בישראל, מתייחס בעירבון מוגבל לטענות המשטרה והפרקליטות, ומסביר כיצד זמן קצר בחדר החקירות מספיק כדי להבין שבנסיבות המתאימות, גם האפיפיור בנדיקטוס ה-16 עשוי להודות ברצח רבין.
אז כשאתה מגיע לייצג חשוד שהודה במעשה, העניין לא גמור מבחינתך?
“נקודת הפתיחה הכי טובה לעורך דין פלילי היא חשוד ששתק בחקירה והמתין להגעתו, אבל במקרים רבים זה לא המצב” מסביר ביזק “בין אם מדובר בגניבה מהסופר או בעבירת רצח, אדם עשוי להיקלע לחקירה פלילית בלי להבין איפה הוא נמצא, מה הזכויות שלו, מה המשמעות של מה שהוא אומר. הלחץ וחוסר ההבנה גורמים לנחקרים רבים לעשות טעויות, לשקר איפה שלא צריך, לנדב מידע שעשוי להיות לחובתם, וגם להודות בדברים שעשו או לא עשו. כשעורך הדין נכנס לאירוע הוא לא אמור לקבל את מה שקרה עד כה ולהמשיך מכאן. הוא ידבר עם הלקוח, יבין מה נאמר ולמה, יבחן את חומר הראיות שידוע לחשוד אם ידוע, את הדרך בה ניתן להשיג ראיות נוספות (למשל אם ידוע לו על קיומן של מצלמות, עדים רלוונטיים וכו.), אם הייתה הודאה איך היא הושגה, האם היא קבילה. המטרה בשלב הזה היא למזער את הנזקים ולהגיע לנקודה ממנה אפשר לבנות אסטרטגיית הגנה רחבה יותר”.
הבלוף הכי גדול של החוקרים: תשתף פעולה ויהיה בסדר
אחת הסיבות המובילות להודאה בחקירה, היא מניפולציה שמפעילים החוקרים על הנחקרים, באמצעות שילוב בין טקטיקות חקירה. עורך דין ביזק חושף את המשמעות האמיתית של הדברים שאומרים החוקרים כדי לחלץ הודאה:
- “אנחנו כבר יודעים מה קרה, זה שאתה מכחיש רק יסבך אותך יותר”
המשמעות: “אנחנו חושבים שאנחנו יודעים, אנחנו משערים, אנחנו מניחים, אבל אין לנו עדיין הוכחה. הודאה תחסוך לנו את העבודה”.
- “אנחנו מבינים למה עשית את זה… זה קורה… בוא תן לנו את הגרסה שלך ונלך הביתה”.
המשמעות: “לא מעניין אותנו אם ולמה עשית את זה, אבל אם תודה אנחנו נסגור את התיק ונלך הביתה. אתה כנראה תסתבך, אבל זה לא מעניין אף אחד”.
- “לך לקראתי ואלך לקראתך… בוא נעשה עסקה”
המשמעות: “אנחנו שוטרים ולא מוסמכים לעשות עסקאות. אחרי שתודה תהיה נתון לחסדי הפרקליטות, וכבר לא יהיה לך מה לתת כדי לקבל עסקה או תמורה”.
- “אתה יודע שאנחנו יכולים לעצור אותך/לעקל לך רכוש/חשבון בנק, לחפש את מה שאנחנו צריכים בבית/במקום העבודה שלך”.
המשמעות: “אם יכולנו למצוא את מה שאנחנו צריכים כבר היינו עושים את זה, כל האפשרויות האלה מצריכות צו משפטי שלא בטוח שנקבל”.
- “אני רואה שאתה נסער, אתה בטח גם רעב.. תצא רגע להפסקה/לסיגריה/לאכול משהו ונמשיך אחר כך”.
המשמעות: “אני רואה שאתה דרוך, בוא ננסה לגרום לך להרגיש נוח, להוריד לך את המגננות, נשים לידך מדובב שישדר לך שאתם באותה סירה ונקליט/נתעד אותך כשאתה לא מודע לזה”.
כעורך דין פלילי, מתי תמליץ לנחקר להודות בעבירה?
“התשובה נמצאת בגוף השאלה” מסביר שלומי ביזק ומחדד “לא מודים בעבירה שלא ביצעת, לא מודים בחקירה ובוודאי שלא מודים ללא ייצוג של עורך דין” הוא מדגיש.
“מתי כן מודים? כאשר החשדות מבוססות, כשהתביעה מחזיקים בראיות שהושגו כדין, כשהליך משפטי טומן בחובו סיכון להרשעה ולענישה חמורה. וגם בנסיבות האלו, ההודאה לא ניתנת במתנה וללא תמורה, אלא באמצעות עסקה: אישום קל יותר, המרת עונש מאסר במאסר על תנאי, קנס או חלופה נוחה אחרת”.
במקרים רבים בהם אנשים נורמטיביים מסתבכים בפליליים, עולה הסוגייה המוסרית, הקושי להתמודד והצורך להודות ולנקות את המצפון. עצם החרטה לא תוביל להקלה בעונש?
לשאלה הזאת בוחר עורך דין ביזק לענות באזכור מקרה מוכר: “יש אחת די מפורסמת בעולם הבנקאות, קוראים לה אתי אלון. היא גנבה רבע מיליארד ₪ ומוטטה בנק בישראל, והרגישה די רע עם זה. אז היא הגיעה למשטרה מיוזמתה, הודתה בכל מה שעשתה, שיתפה פעולה, מסרה מספרי חשבונות, תאריכים, שמות של מעורבים, וגם היו לה לא מעט נסיבות מקלות. בסופו של דבר נגזר עליה עונש חמור יותר מכל מה שמישהו ציפה: 17 שנות מאסר. מה שהיא ידעה היה מספיק כדי לשמור עליה מחוץ לכלא או לפחות לצאת עם עונש מאסר קצר וסמלי. הבעיה הייתה שהיא שיתפה פעולה ומסרה הודאה מוקדם מדי, וללא תמורה”.
חזרה לדרך הישר היא תמיד הדרך המועדפת והנכונה. עם זאת, הרבה יותר קל ונוח לשמור על החוק ולגלות אזרחות למופת כאדם חופשי, מאשר במתקן כליאה. חייבים לשתף מישהו? תתחילו עם עורך הדין שלכם שמחויב לחיסיון, ואם יהיה צורך תמשיכו אצל פסיכולוג. חוקרי המשטרה הם לא הכתובת לניקוי המצפון!
( כתיבה: מאיה פיטרו)
בשיתוף עו"ד שלומי ביזק