בשיתוף קבוצת גבאי
מלחמת חרבות ברזל והמציאות הביטחונית החדשה חשפו את הצורך הדחוף בהאצת מיזמי פינוי בינוי ובחידוש תשתיות ישנות שאינן עומדות עוד בדרישות המיגון והבטיחות של ימינו. בתוך המציאות הזו מתייצבת קבוצת גבאי כאחת השחקניות המרכזיות בענף ומכוונת את פעילותה לשנה שאמורה להיות שנת מפנה: שנת 2026.
חזון 2026: יותר ביטחון, יותר קהילה, יותר איכות חיים
תחום ההתחדשות העירונית בישראל נכנס לשנה מכרעת. מהלך שנולד כתפיסה תכנונית הפך בשנים האחרונות לכלי מרכזי בעיצוב המרחב העירוני ובהבטחת חוסן חברתי וביטחוני. אך למרות התקדמות ניכרת שנרשמה בשנים האחרונות, הפער בין הצורך הלאומי לבין קצב הביצוע בפועל נותר גדול.
לפי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, בשנת 2024 ניתנו רק 31,200 היתרי בנייה. המספר הזה נמוך במיוחד בהשוואה לכ־1.67 מיליון דירות שאינן ממוגנות בישראל מתוך כ־2.96 מיליון דירות. המשמעות ברורה: למעלה ממחצית מהבתים בישראל זקוקים לחידוש, חיזוק ומיגון.
מרבית העיכובים אינם מקצועיים אלא מערכתיים: ריבוי גורמי אישור, לוחות זמנים ארוכים, דרישות תכנוניות מסורבלות ומורכבויות מימון שמאריכות כל תהליך לשנים. אירועי 7 באוקטובר המחישו עד כמה שדרוג המבנים אינו עניין נדלני בלבד, אלא צורך בטחוני דחוף.
על הרקע הזה מתגבשת הציפייה לשנת 2026. סביבת הריבית מתייצבת, רשויות מקומיות מבינות את הדחיפות, והציבור דורש פתרונות. השאלה כעת היא האם המערכת תצליח לנוע יחד קדימה? מיה גבאי טובול, מנכ”לית קבוצת גבאי משיבה:
“2026 עומדת להיות שנה של אחריות ושל הזדמנות. הציבור מבין שההתחדשות העירונית איננה מותרות אלא צורך אמיתי לביטחון ולשיפור איכות החיים. תפקידנו הוא להוביל תהליכים יציבים, שקופים ומקצועיים שיאפשרו למשפחות להיכנס לבית חדש ואיכותי בזמן סביר.”
.
מיה גבאי טובול: “הציבור מבין שההתחדשות העירונית איננה מותרות אלא צורך אמיתי לביטחון ולשיפור איכות החיים” | הדמיית פרויקט ‘אילת’ – בת ים של קבוצת גבאי
היא מדגישה כי הצלחת ההתחדשות העירונית תלויה בשותפות עמוקה בין כל הגורמים המעורבים בתהליך, ובהם הדיירים, היזמים, הרשויות המקומיות ומוסדות התכנון. “התחדשות עירונית יכולה להפוך למנוע צמיחה לאומי רק כאשר כל השותפים פועלים בתיאום ובאמון הדדי. זו אחריות משותפת של המדינה, הרשויות המקומיות והיזמים, למעשה זו אחריות מקצועית וציבורית כאחד. כשכל אחד לוקח חלק אמיתי במאמץ, התוצאה מיטיבה עם התושבים, עם הערים ועם החברה כולה.”
היבט מקצועי ותפעולי
אם במרחב הציבורי והעירוני ההתחדשות העירונית נתפסת כיום כצורך מיידי בביטחון, מיגון ואיכות חיים, הרי שביישום היומיומי בשטח היא עדיין מתקדמת בקצב איטי ומורכב. קצב מתן ההיתרים והתקדמות התכנון אינו תואם את היקף המבנים הזקוקים לחיזוק ולהחלפה, ואת המציאות שבה מאות אלפי משפחות ממתינות לפתרון ממשי.
בנקודה זו נכנסת לתמונה הגישה התפעולית שמובילה קבוצת גבאי, המבקשת לגשר בין הדחיפות המעשית של הדיירים והערים לבין מנגנוני התכנון והביצוע הקיימים. אלי גבאי, סמנכ”ל פיתוח עסקי ומנכ”ל תחום ההתחדשות העירונית בקבוצה, מסביר:
“פרויקט ממוצע עובר מסלול תכנוני ארוך ומורכב, שלעיתים נמשך שנים. בזמן שהצורך במיגון ובהחלפת מבנים ישנים רק הולך ומתחדד, התהליכים עצמם אינם תמיד מתקדמים באותו קצב. החזון שלנו הוא לייצר עבודה מדויקת ומהירה יותר בשיתוף עם הרשויות, כך שכל פרויקט יוכל להתקדם בקצב שמותאם למציאות של היום ולצרכים האמיתיים של הדיירים והערים.”
לדבריו, ללא תכנון מדוקדק ושיפור שיטות עבודה לא ניתן לעמוד בציפייה הציבורית:
“האחריות שלנו היא להבטיח לדיירים שהפרויקט נתמך ביסודות מקצועיים, פיננסיים ואנושיים יציבים. אנחנו מפתחים שיטות שמצמצמות אי ודאות, מייעלות את הקשר בין תכנון להנדסה ומבטיחות שכל שלב יתקדם בצורה רציפה. זו הדרך לייצר התחדשות עירונית שמצליחה באמת.”
הגישה הזו מסמנת את הכיוון של קבוצת גבאי לשנת 2026 והיא שילוב בין ראייה רחבה של צורכי הערים והדיירים לבין יישום מדויק, אחראי ומהיר בשטח. אחד היתרונות המרכזייםשל קבוצת גבאי טמון בכך שהיא פועלת הן כיזם והן כמבצע, שילוב המאפשר שליטה מלאה על התהליך כולו. החיבור בין יזמות, תכנון וביצוע תחת קורת גג אחת מצמצם פערים, מקצר לוחות זמנים ומאפשר קבלת החלטות מושכלת בזמן אמת.
כך למעשה, מבקשת קבוצת גבאי לגשר בין הצורך הממשי בהתחדשות עירונית ופינוי בינוי לבין יישום אפקטיבי בשטח. לא רק כתגובה לדרישות רגולטוריות או לחצים ציבוריים, אלא כמהלך מתוכנן שמתרגם חזון עירוני לביצוע איכותי, רציף וישים, כזה שמעניק לדיירים ביטחון ומוביל לשינוי אמיתי במרחב העירוני.
בחזית השטח: מגמות והתפתחויות כפי שמזהה אותן אגף ההתחדשות העירונית בקבוצת גבאי
מעבר לאתגרי הרישוי והביצוע, ההתחדשות העירונית של השנים האחרונות בישראל מעלה שאלה מרכזית: כיצד נראית שכונה מתחדשת בעידן שבו הצרכים החברתיים, הבטיחותיים והמרחביים משתנים בקצב מהיר.
גיל פכט, מנהל חטיבת התחדשות עירונית בקבוצת גבאי, מזהה שינוי ברור בתפיסה:
“אנחנו רואים מעבר משיפוץ מבנים בודדים לתכנון מתחמים שלמים שמייצרים ערך קהילתי. בשנת 2026 הדגש הוא על שכונות עם תשתיות חדשות, מרחב ציבורי איכותי ופתרונות תחבורה מותאמים. זו לא רק בנייה מחדש של מבנה, אלא בנייה מחדש של קהילה.”
לדבריו, אירועי השנה האחרונה והמודעות המשמעותית לנושא המיגון יוצרים פתיחות גבוהה יותר לשיתוף פעולה בין דיירים לרשויות. “האווירה כיום מאפשרת ליזמים רציניים לקדם פרויקטים מהר יותר, כל עוד קיימים
שקיפות, אחריות ותכנון שמתחשב באמת בצורכי התושבים.”
.
גיל פכט:”אירועי השנה האחרונה והמודעות המשמעותית לנושא המיגון יוצרים פתיחות גבוהה יותר לשיתוף פעולה בין דיירים לרשויות” | הדמית פרויקט ‘אילת’ בבת ים – קבוצת גבאי
היבטי השיווק והקשר עם הדיירים הוא הערך האנושי בלב ההתחדשות
ככל שהתהליכים מתפתחים, מתברר שהצלחת פרויקט אינה תלויה רק בתכנון ובביצוע, אלא במערכת יחסים יציבה וברורה עם הדיירים. 2026 מסתמנת כשנה שבה אמון וקשר רציף יהיו גורמים מכריעים בקצב היישום.
אורית גבאי טירר, סמנכ”לית השיווק של הקבוצה, מתארת שינוי משמעותי בגישת הדיירים- בעלי הדירות: “הדיירים שהם למעשה בעלי הדירות כבר אינם רק צד שמחתים וחותם על הסכם. הם רוצים ביטחון, שקיפות וליווי צמוד לאורך כל הדרך. חשוב להם לדעת שהפרויקט מתקדם ושהם לא נשארים לבד מול שאלות וחששות.”-
לדבריה, המעבר לתפיסה קהילתית לצד פיתוח קהילות הוא שינוי שמניע את הענף קדימה:
“אנחנו רואים בכל דייר שותף אמיתי לתהליך. בשנת 2026 נמשיך להשקיע במערכי ליווי, במפגשי קהילה ובהנגשת מידע. החיבור האנושי הוא שמייצר את האמון שמאפשר לפרויקט להתקדם בקצב הנכון.”
שילוב הגישות המקצועיות, התפעוליות והקהילתיות מייצר את התשתית שמובילה את ההתחדשות העירונית קדימה. הדיירים הופכים לחלק בלתי נפרד מהמהלך, והפרויקטים החדשים נשענים על מערכת יחסים שבה הביטחון, המיגון והקהילה הולכים יד ביד.
ואיך כל זה יתבטא בשטח? פרויקטים מרכזיים של קבוצת גבאי עם המבט ל-2026
נהריה – התחדשות עירונית בקנה מידה אזורי
הפרויקט החדש במתחם בן צבי–יחיעם בנהריה מסמן את התרחבות ההתחדשות העירונית אל מחוץ לגוש דן. במסגרת המיזם יהרסו 104 דירות ישנות ובמקומן ייבנו כ־526 יחידות דיור בשטח של כ־14 דונם, לצד מסחר, מבני ציבור ושטחים ירוקים. המהלך משתלב בתוכנית רחבה בהרבה – ומשמעותית באזור, הכוללת פינוי של מאות דירות ישנות ובניית אלפי יחידות דיור חדשות. נהריה ממחישה את הצורך הארצי בחיזוק מבנים ובבניית שכונות מודרניות המותאמות למציאות ביטחונית ותשתיתית חדשה.
בת ים – מתחם בלפור כדוגמה להתחדשות עירונית מודרנית
בבת ים, מקדמת קבוצת גבאי את אחד מהמיזמים המשמעותיים הצפויים להבשיל לקראת 2026: פינוי של 228 דירות ותיקות במתחם בלפור–יצחק שדה והקמה של כ־660 יחידות דיור חדשות במגדלים ובמבנים משלימים, לצד שטחי מסחר ומבני ציבור. מיקומו האסטרטגי של המתחם, בסמיכות לחוף הים ולקו הרכבת הקלה, מציב אותו בלב אחד מצירי ההתחדשות המרכזיים בעיר.
בת ים נמצאת בשנים האחרונות בעיצומו של תהליך שינוי עמוק, ממעיר עם מרקם בנוי ותיק לעיר חוף מתחדשת, צפופה ומתוכננת יותר, הנשענת על תחבורה ציבורית מתקדמת ושדרוג תשתיות עירוניות. הפרויקט במתחם בלפור משתלב במגמה זו וממחיש כיצד התחדשות עירונית רחבת היקף יכולה לחזק את המרקם העירוני, לשפר את איכות החיים של התושבים ולהפוך אזור ותיק למוקד מגורים עירוני מודרני, בטוח ונגיש יותר.
מיה גבאי טובול, מסבירה: “הפרויקט בבת ים מגלם את מהות ההתחדשות העירונית של השנים הקרובות. אנחנו לא רק מחליפים מבנה ישן בחדש, אלא יוצרי סביבת מגורים בטוחה, קהילתית ומודרנית לדורות.”
הדיירים מרוויחים מהשבחה משמעותית: דירה ישנה ללא תשתיות מתקדמות מוחלפת בדירה חדשה וממוגנת, המלווה במרחבים ציבוריים מתוכננים וברמת חיים גבוהה בהרבה.
.
רמת עמידר – שינוי עומק בשכונה ותיקה
ברמת גן מתקדם אחד הפרויקטים הבולטים של החברה: פינוי 184 דירות עמידר ישנות והקמת כ־600 יחידות דיור בארבעה מגדלים בני 25 קומות ומבנה נוסף נמוך יותר, לצד מסחר ומבני ציבור. ההשקעה מוערכת בכמיליארד שקלים והפוטנציאל הכלכלי בהיקף גבוה אף יותר.
גיל פכט, ראש חטיבת התחדשות עירונית בקבוצת גבאי, מתאר את פרויקט רמת עמידר כחיבור טבעי בין צורך ביטחוני עכשווי לבין תכנון עירוני עתידי: “רמת עמידר היא שכונה שנבנתה באמצע המאה ה-20, בתקופה שבה לא הייתה תפיסה של מיגון, שירותים קהילתיים מתקדמים או תחבורה ציבורית נגישה כפי שאנו מכירים היום. ממ”דים, מעליות, מרחבים ציבוריים מתפקדים ותשתיות חדשות יוצרים איכות חיים שלא הייתה קיימת אז. זהו בדיוק הכיוון שאליו ישראל חייבת להתקדם.”
לדבריו, השינוי אינו רק פיזי אלא תפיסתי. שכונות שנבנו בעידן אחר נדרשות כיום להתאמה למציאות ביטחונית, חברתית ואורבנית חדשה, שבה ביטחון אישי, נגישות ושירותים קהילתיים הם חלק בלתי נפרד מאיכות החיים.
הפרויקט ברמת עמידר מצטרף למהלך רחב שמובילה קבוצת גבאי בערים שונות ברחבי הארץ, ומשקף את חזון החברה לשנת 2026: תכנון מוקפד, אחריות חברתית ויצירת שכונות המחזירות לתושבים ביטחון, קהילה והזדמנות אמיתית לצמיחה.
בין אתגר להזדמנות: כך מסתכלת קבוצת גבאי על שנת 2026
לאחר שנה רוויית אתגרים, מסתמנת 2026 כשנה שיכולה לשנות את חוקי המשחק בהתחדשות העירונית ובענף הנדלן בכלל. הצורך הלאומי במיגון ובשיקום שכונות ותיקות ברור יותר מאי פעם, והמודעות הציבורית רק הולכת ומתחזקת. לצד הבירוקרטיה המאתגרת והפערים בין תכנון לביצוע, נפתחת הזדמנות אמיתית להאיץ פרויקטים, לשדרג תשתיות וליצור סביבת מגורים בטוחה ואיכותית עבור מאות אלפי משפחות.
בקבוצת גבאי רואים בתקופה הקרובה רגע משמעותי שבו מאמץ עקבי, חדשנות תפעולית ושיתוף פעולה עם הרשויות והדיירים יכולים לייצר קפיצה קדימה. ההתחדשות העירונית כבר אינה מהלך נקודתי אלא תהליך רחב שמגדיר מחדש את פני הערים בישראל.
מיה גבאי טובול מסכמת זאת באופן מדויק:“העתיד של הערים אינו נולד רק בתוך השכונות הוותיקות, אלא בכל מקום שבו פועלים בשיתוף, באחריות ובחשיבה ארוכת טווח. כאשר יזמים, רשויות ותושבים פועלים יחד מתוך מחויבות אמיתית, ניתן להוביל שינוי עמוק, כזה שמשפיע לא רק על המבנים עצמם אלא על איכות החיים, הביטחון והחוסן הקהילתי של העיר כולה.”
כך מסיימת קבוצת גבאי את השנה בתחושת מחויבות ואופטימיות, ובמבט קדימה אל 2026 כשנה שתעצים את העשייה, תחזק קהילות ותמשיך ליצור ערך משותף בישראל.
בשיתוף קבוצת גבאי
