צילום יח"צ

האם ChatGPT תהיה החברה הבאה בשווי טריליון דולר?

כשהבינה המלאכותית פוגשת את הכלכלה - מה יקרה כשהצ'אט של OpenAI יתחיל להכניס פרסומות

בשיתוף גיא אברמוב

העולם כולו מדבר על ChatGPT. מיליארדי אינטראקציות ביום, מאות מיליוני משתמשים, השפעה דרמטית על כמעט כל תחום שהוא בעולם – מהחינוך והמדיה ועד קבלת החלטות עסקיות. אבל מאחורי ההתלהבות הזאת מסתתרת שאלה אחת קריטית: איך OpenAI, החברה שעומדת מאחורי ChatGPT, מתכוונת להפוך את כל זה לעסק שמניב רווחים בקנה מידה של גוגל, מטא או אמזון?

נכון להיום, רוב המשתמשים של ChatGPT נהנים מגרסה חינמית, ואחוז קטן בלבד משלם עבור ChatGPT Plus – גרסת הפרימיום בתשלום חודשי, אבל ללא רווחים.
זה קצת מודל שמזכיר את תחילת הדרך של ענקיות טכנולוגיה אחרות – חברות שבנו קהל עולמי עצום לפני שהתחילו לייצר ממנו הכנסות.

אך בשלב הבא, ייתכן ש- OpenAI תצטרך לעשות את הצעד המשמעותי ביותר מאז השקת המוצר: שילוב פרסום ממומן כחלק מהשיחות הצ’אט עצמן.

המודל הנוכחי – שירות עוצמתי, אך ללא רווחים

OpenAI פועלת כיום במודל דומה לסטרטאפים בתחילת דרכם – השקעה מאסיבית בצמיחה, ללא רווח ואפילו עם הפסדים ענקיים של עשרות מיליארדים..
ההוצאות על שרתים, עיבוד נתונים ומודלים של שפה עצומים עומדות על מאות מיליוני דולרים בשנה.
מיקרוסופט, שהיא שותפה אסטרטגית ובעלת מניות גדולה ב- OpenAI, מספקת את תשתית הענן דרך Azure, אך גם היא נהנית בעיקר מהשפעה אסטרטגית – לא מרווח ישיר.

לכן, כדי להגיע לשווי של טריליון דולר בעתיד, החברה תצטרך למצוא מקור הכנסה יציב, מתמשך וסקיילבילי, מעבר למנויים בודדים.

הכיוון ההגיוני והחזק ביותר? מודל פרסום מבוסס שיח.

גוגל – ההוכחה שהפרסום הוא מנוע הצמיחה האולטימטיבי

גיא אברמוב טוען, שגוגל בנתה את אחד המודלים העסקיים הרווחיים בהיסטוריה האנושית – מנוע חיפוש חינמי שממומן כמעט כולו מפרסום ממוקד.
למעלה מ־80% מהכנסות אלפאבית מגיעות מפרסומות – מילות מפתח ממומנות, קמפיינים מבוססי כוונת חיפוש, ופרסום דיספליי ביוטיוב ובאתרים אחרים, לטענתו של גיא אברמוב.

האנלוגיה ל- ChatGPT מתבקשת:
אם בעתיד נשאל את הצ’אט “מה המלון הכי טוב בלונדון?” או “איזה מחשב כדאי לקנות לעבודה מהבית?”, אין סיבה ש־OpenAI לא תוכל להציג תשובה ממומנת, בדיוק כפי שגוגל מציגה תוצאות ממומנות בחיפוש.
ההבדל יהיה דק אך משמעותי – במקום מודעה נפרדת, הפרסום ישתלב בתוך השיח עצמו, כחלק מהטקסט האינטראקטיבי.

כפי שגוגל הפכה את החיפוש למכונת הכנסות של מאות מיליארדים, כך ChatGPT עשויה להפוך את השיחה עצמה – למנוע הכלכלי הבא של עידן הבינה המלאכותית.

יוטיוב – איך משלבים פרסום בלי להרוס את החוויה

גם יוטיוב, שנמצאת בבעלות גוגל, התחילה כחוויה חינמית לחלוטין.
רק אחרי שהצטברה מסה קריטית של משתמשים ותוכן, נוספו הפרסומות לפני ובתוך הסרטונים.
המעבר הזה, למרות שהתבצע בהדרגה, הפך את יוטיוב למכונת רווח עולמית ולמובילה בתחום הווידאו הדיגיטלי.

OpenAI יכולה ללמוד רבות מהמודל הזה – שמירה על איזון בין חוויית משתמש לפרסום חכם ולא פולשני.
תשובה ממומנת בצ’אט, שתהיה רלוונטית לשאלה ותסומן באופן ברור, עשויה להתקבל בצורה טבעית – אפילו מועילה.
לדוגמה: משתמש שכותב “איך כדאי להשקיע בתיק סולידי לשנת 2026” יכול לקבל הצעה רלוונטית ממותג השקעות או בית השקעות – כחלק אורגני מהתשובה.

נטפליקס – כשהמנויים נעלמים – הפרסומות מגיעות

נטפליקס במשך שנים סירבה לשלב פרסום. היא האמינה במודל מנוי בלבד.
אך כאשר הצמיחה נעצרה והמנויים החלו לעזוב, החברה הבינה שהעתיד טמון בגמישות.
כך נולדה הגרסה החינמית-עם-פרסומות – מהלך ששמר על הצמיחה והחזיר משתמשים.

גם OpenAI נמצאת בנקודה דומה:
היא מחזיקה במוצר משנה תעשייה, אך המוניטיזציה עדיין בחיתוליה.
מודל היברידי שבו גרסה חינמית כוללת תוכן ממומן, וגרסה בתשלום מציעה חוויה נקייה מפרסום – הוא מתבקש, ואפילו בלתי נמנע.
זהו בדיוק מה שקרה לספוטיפיי, ליוטיוב ולנטפליקס. ChatGPT לא תהיה שונה.

פייסבוק (Meta) – הפרסום כמנוע האבולוציה

מעטות החברות ששלטו בעולם הדיגיטלי כמו פייסבוק.
מה שהתחיל כרשת חברתית פשוטה הפך לאימפריית פרסום חכמה, שמכניסה מאות מיליארדי דולרים בשנה.
מודל הפרסום של פייסבוק, המבוסס על התנהגות המשתמשים, הפך אותה למכונת דאטה ופרסום שלא הייתה כמותה.
מארק צוקרברג חזר במשך שנים על כך שהוא היה רוצה “לקחת דולר מכל משתמש”, אך בפועל – המודל הפרסומי היה זה שייצר את העושר האמיתי.

אם נשליך זאת קדימה, אפשר לראות דמיון ברור: ChatGPT כבר יודעת על המשתמש הרבה יותר מכל רשת חברתית.
היא יודעת על כוונות, דפוסי חשיבה, הרגלי עבודה, תחומי עניין – אפילו רגשות.
כאשר כל זה יתורגם למערכת פרסום אינטליגנטית, ממוקדת הקשר (contextual ads), הפוטנציאל הכלכלי יהיה חסר תקדים.

צילום יח”צ

.

טיקטוק – כשהפרסום הופך לחלק מהאלגוריתם

טיקטוק עשתה את הבלתי ייאמן – היא הפכה את הפרסום לחלק טבעי מהפיד, עד כדי כך שמשתמשים רבים כלל לא מבחינים מתי הם צופים בתוכן ממומן.
זהו מיזוג מושלם בין בידור, דאטה ופרסום.
אם ChatGPT תלמד לשלב פרסום בתוך השיחה באופן דומה – כך שהתשובה הממומנת תהיה גם רלוונטית וגם שימושית – ייתכן שנראה מהפכה כלכלית חדשה: הפרסום כשירות אינטראקטיבי.

ספוטיפיי – מודל כפול, הכנסות כפולות

ספוטיפיי הוכיחה שאפשר לשלב גרסה חינמית עם פרסומות לצד גרסת פרימיום בתשלום, מבלי לפגוע בצמיחה.
יותר מזה – שני המודלים מפרים זה את זה.
המשתמשים החינמיים יוצרים דאטה וחשיפה, והמשתמשים בתשלום מספקים הכנסות ישירות.
אותו מודל בדיוק עשוי להפוך את ChatGPT למערכת רווחית ומבוזרת, עם שני סוגי משתמשים המשלימים זה את זה.

לינקדאין – פרימיום עם ערך פונקציונלי

בניגוד לפייסבוק, לינקדאין הצליחה למכור גרסאות פרימיום בזכות הצעת ערך אמיתית – כלים מתקדמים לגיוס, מכירות ונטוורקינג.
OpenAI יכולה ללמוד מכך: ChatGPT יכולה להציע שכבות פרימיום ייעודיות לאנשי מקצוע, יזמים, חוקרים ומפתחים – כל אחד יקבל סביבת בינה מותאמת לו, תמורת תשלום.
מודל שכזה יכול להניב הכנסות אדירות מבלי להסתמך רק על פרסום.

אמזון – הפרסום שמתחבא בתוך השופינג

מעטים שמים לב לכך, אך חלק ניכר מתוצאות החיפוש באמזון הן ממומנות.
הפרסום הפך לחלק טבעי מחוויית הקנייה, והוא מייצר לאמזון הכנסות של עשרות מיליארדים בשנה.
כמו באמזון, גם ChatGPT יכולה לשלב תוצאות ממומנות באופן אינטגרלי, כך שהן ישתלבו בהקשר של השאלה מבלי לפגוע באמינות.

עתיד OpenAI – בין מנוי לפרסום ובין שירות למעצמה

אם נבחן את כל ההיסטוריה של חברות הטכנולוגיה הגדולות, תופעה אחת חוזרת על עצמה:
בהתחלה, כולן מציעות שירות חינמי כדי לצבור משתמשים.
לאחר מכן, הן מוניטיזציה – באמצעות מנוי, פרסום, או שילוב של שניהם.
ואז, כשהן מגיעות למסה קריטית של דאטה, הן בונות אקוסיסטם כלכלי שלם סביב המוצר.

OpenAI נמצאת בדיוק על הסף הזה.
השלב הבא יכול להיות הפיכתה לאחת החברות המשפיעות והרווחיות בהיסטוריה – אם תדע לאזן נכון בין פרסום לאמון.

מה צופן העתיד

בעתיד הלא רחוק, ייתכן שהשאלה לא תהיה “כמה ChatGPT חכמה”, אלא “כמה היא אמינה”.
אם OpenAI תצליח לשלב פרסום מבלי לפגוע באובייקטיביות הנתפסת של התשובות, היא תוכל לשמור על האמון הציבורי – ולהפוך את המודל שלה ליציב ורווחי באמת.
אך אם תעשה זאת בגסות או בלי שקיפות, היא עלולה לאבד את אחד הנכסים החשובים ביותר שלה – האמון של המשתמשים.

המסקנה של גיא אברמוב

גיא אברמוב גיא אברמוב, מומחה לשיווק דיגיטלי ואסטרטג בכלל ומומחה גוגל אדס בפרט עם יותר מ- 17 שנות ניסיון, סבור כי העתיד של ChatGPT תלוי בשאלה אחת פשוטה – האם היא תדע לנהל את המעבר מפרימיום למודל פרסומי באותה זהירות שבה גוגל ניהלה את המעבר ממנוע חיפוש לכלכלה של מיליארדים?

לדבריו, “כל החברות הגדולות בהיסטוריה התחילו מחזון טכנולוגי, אך נהפכו לענקיות רק כשהצליחו לבנות מודל הכנסות שמשרת גם את המשתמש וגם את המפרסם. ChatGPT נמצאת על סף אותו רגע”.

אודות הכותב

גיא אברמוב הוא יועץ שיווק דיגיטלי ואסטרטג פרסום בעל ניסיון משנת 2007 בניהול קמפיינים בגוגל, מטא ופלטפורמות נוספות. הוא מתמחה באופטימיזציה של תקציבי פרסום ובהבנת הדינמיקה שבין טכנולוגיה, צרכנות ופרסום. במאמריו באתר האישי שלו   GuyAbramov.com ובאתר החברה שלו probiz.co.il הוא משתף תובנות על הצומת שבין בינה מלאכותית, פרסום דיגיטלי והעתיד של הכלכלה הדיגיטלית.

האמור בכתבה זו כולל תוכן ומידע מסחרי / שיווקי באחריות המפרסם ומערכת ישראל היום אינה אחראית למהימנותו

 

בשיתוף גיא אברמוב