בשיתוף עו"ד אלון שליכטר
הלחץ המופעל על ידי רשויות האכיפה להגיש כתבי אישום בתיקים אלו הוא משמעותי, ולעיתים קרובות נוצרת התחושה שהתוצאה נחרצה מראש. עם זאת, המציאות המשפטית מורכבת הרבה יותר, והדרך מחדר החקירות לזיכוי מלא דורשת אסטרטגיה מדויקת, יצירתית וחסרת פשרות.
הרגע שבו מתחיל ההליך: “יש נגדכם תלונה על אלימות במשפחה”
כאשר אתם מזומנים לחקירה בחשד לעבירות אלימות במשפחה, ההליך הפלילי נפתח באופן רשמי. במצב זה, תחושות טבעיות של פחד, בלבול ורצון “רק להסביר” את הצד שלכם, עלולות להוביל לשגיאות קריטיות בהליך. בתיקים אלו, המשטרה אינה פועלת כגורם טיפולי או מגשר. כל אמירה, כל חצי-הודאה וכל ניסיון להטיל אחריות על הצד השני, מתועדים ועלולים לשמש כבסיס להמשך ההליכים.
כאן בדיוק נכנסת לתמונה החשיבות העליונה של ייעוץ לפני חקירה. קבלת ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי אינה הודאה באשמה, אלא מימוש זכות בסיסית שנועדה לאזן את יחסי הכוחות. ייעוץ נכון ימקד אתכם, יבהיר לכם את זכויותיכם ויסייע לכם למסור גרסה קוהרנטית שתשרת אתכם בהמשך. במקרים רבים, מה שנאמר או לא נאמר בדקות הראשונות של החקירה הוא שיקבע את גורל התיק כולו.מ”עדות מול עדות” לזיכוי מוחלט: כך מנצחים בתיק אלימות במשפחה
נקודה קריטית נוספת: מתי הוגשה התלונה? (אסטרטגיית השיהוי)
בתיקים פליליים, ובמיוחד בסכסוכים משפחתיים, עיתוי הגשת התלונה הוא פרט בעל משקל ראייתי גבוה. החוק ובית המשפט מצפים כי אדם אשר חווה אירוע אלימות, יפעל “בזמן אמת” ויפנה לקבלת עזרה – בין אם למשטרה ובין אם לגורם רפואי.
כאן נכנסת לבדיקה סוגיית השיהוי (Delay). עורך דין פלילי בוחן לא רק “מה” נטען בתלונה, אלא “מתי” היא הוגשה. האם התלונה הוגשה מיד לאחר האירוע הנטען? או שמא היא הוגשה שבועות או חודשים לאחר מכן. במקרים רבים, מתגלה קורלציה בין עיתוי הגשת התלונה לבין אירועים אחרים בסכסוך, למשל, יומיים לאחר הגשת תביעת משמורת או שבוע לפני דיון בחלוקת רכוש. הצגת ציר הזמן המלא בפני בית המשפט מעלה שאלה הגיונית: אם האירוע היה כה חמור, מדוע הוגשה התלונה בשיהוי ניכר? הבהרת סוגיה זו עשויה לערער את אמינות המתלוננת ולהשפיע על תוצאות התיק.
ניהול הגנה אקטיבי
רבים סבורים שבמצב של ‘עדות מול עדות’, תפקיד ההגנה הוא פסיבי ונסמך רק על מהימנות גרסת הנאשם. זוהי תפיסה שגויה. ניהול הגנה בתיקים כאלה דורש אסטרטגיה אקטיבית. עורך דין עבירות אלימות במשפחה יצירתי אינו ממתין לחומרי החקירה של המשטרה. הוא פועל באופן יזום לאיסוף ראיות הגנה: איתור עדים פוטנציאליים שלא נחקרו, הגשת בקשות להוצאת פלטי תקשורת וצילומי אבטחה מזירות רלוונטיות, וניתוח מעמיק של ההקשר שבו הוגשה התלונה לאיתור מניע אפשרי. פעולות חקירה יזומות אלו הן חלק בלתי נפרד מגיבוש קו הגנה מבוסס.
ניתוח מקרה: זיכוי בבית המשפט
דוגמה לכך היא מקרה שטופל לאחרונה במשרד עו”ד אלון שליכטר וזכה לסיקור תקשורתי. גבר הואשם שתקף את בת זוגו לשעבר וגרם לה חבלות. כתב האישום הציג תיאור עובדתי חמור. משרדנו ייצג את הנאשם, אשר הכחיש מכל וכל את המיוחס לו וטען כי המתלוננת היא שהייתה אלימה כלפיו.
במהלך ניהול המשפט, האסטרטגיה של עו”ד אלון שליכטר לא התמקדה רק בנאשם, אלא בפירוק שיטתי של כל נדבך בגרסת התביעה, חקירה נגדית איכותית וראייה אסטרטגית של התיק כולו. כפי שפורסם באתר ‘פוסטה’, נחשפו סתירות מהותיות בגרסאות המתלוננת. יתרה מזאת, פעלנו לנטרול הראיות הנלוות: הראנו כיצד עדות בתם המשותפת ‘מושפעת’ ואינה אמינה, כפי שאכן קבע השופט בהחלטתו. בנוסף, עו”ד אלון שליכטר הפך את עדותה של ‘המגיירת’ של האישה, ששימשה כמעין יועצת זוגית, לראיה לטובתו, והצגת הקלטות וסרטון שהציגו גרסה עובדתית סותרת, כזו שבה הנאשם הוא הצד המותקף והמאוים.
שופט בית המשפט השלום בתל-אביב ד”ר שאול אבינור, קבע בהכרעת הדין כי התביעה לא הצליחה להוכיח את אשמת הנאשם מעבר לספק סביר, ולכן דינו לזיכוי. בית המשפט ציין מפורשות כי המאזן הראייתי הוא “עדות מול עדות; ולא יותר מכך” ומצא פגמים מהותיים בעדות המתלוננת, תוך שהוא מדגיש כי על ההגנה לא מוטל כל נטל להוכיח את חפותו.
.
לא רק אלימות במשפחה: האסטרטגיה לטיפול בתלונות שווא בעבירות חמורות
הדינמיקה של תלונת שווא, שבה עצם ההאשמה יוצרת נזק תדמיתי ומשפטי, אינה ייחודית רק לתיקי אלימות במשפחה. אנו עדים לכך גם בתיקים הרגישים ביותר של עבירות מין חמורות. בדומה לתיקי אלמ”ב, גם כאן, להאשמה לבדה עלולות להיות השלכות כבדות על שמו הטוב, הקריירה והקשרים המשפחתיים של אדם, עוד בטרם הוגש כתב אישום.
במקרה אחר שטופל במשרדנו, פנה אלינו אדם נורמטיבי ממרכז הארץ, לאחר שנחקר בחשד לביצוע עבירות אינוס קבוצתי. מדובר באחת העבירות החמורות ביותר בספר החוקים, שהעונש בצידה הוא מאסר ממושך. הלקוח הכחיש את הטענות מכל וכל וטען כי מדובר בתלונת שווא חסרת בסיס.
הבנו מיד את דחיפות הטיפול. לא המתנו להחלטת הפרקליטות. משרדנו פנה באופן יזום לאיסוף חומרי ראיות נוספים, גיבש טיעונים משפטיים מבוססים ופנה לפרקליטות מחוז מרכז בבקשה מנומקת לסגור את תיק החקירה. הצגנו בפני הגורמים הרלוונטיים תמונה עובדתית מלאה, כזו שהציגה את הפערים בגרסת המתלוננת והוכיחה את חפותו של הלקוח.
הפרקליטות בחנה את הטיעונים והחליטה לסגור את התיק כנגד הלקוח בעילה של “היעדר אשמה פלילית”. זוהי תוצאה משמעותית. לא מדובר בסגירה מחמת “חוסר ראיות”, אלא בהצהרה ברורה של רשויות התביעה כי לא נמצא כל דופי פלילי במעשיו של הלקוח, ושמו נוקה לחלוטין.
המשמעות המכרעת של עילת סגירת התיק: “היעדר אשמה”
חשוב להבין כי לא כל סגירת תיק חקירה במשטרה היא זהה. כאשר הפרקליטות מחליטה שלא להגיש כתב אישום, היא מציינת את עילת הסגירה, ולזו יש השלכות דרמטיות על עתידכם.
העילה הנפוצה ביותר לסגירה היא “חוסר ראיות מספיקות”. סגירה בעילה זו היא בעייתית. היא משאירה רישום משטרתי פנימי, והיא אומרת למעשה שהפרקליטות סבורה שקיים חשד, אך פשוט אין די ראיות להרשעה ברמה הנדרשת בפלילים. התיק יכול, בתנאים מסוימים, להיפתח מחדש בעתיד אם יתגלו ראיות נוספות.
לעומת זאת, סגירת תיק בעילה של “היעדר אשמה פלילית” היא הישג משפטי מוחלט. זוהי הצהרה ברורה של רשויות התביעה כי לאחר בחינת כל החומר, הן הגיעו למסקנה שלא בוצעה עבירה כלל, או שלחשוד אין כל קשר לאירוע. סגירה בעילה זו מנקה את הרישום המשטרתי לחלוטין. לכן, ההצלחה שהוזכרה במקרה תלונת השווא על עבירות המין אינה רק מניעת משפט – אלא השגת זיכוי מוחלט עוד בשלב החקירה, באופן שמנקה את שמו של הלקוח לחלוטין.
חשיבות הטיפול המשפטי המהיר
שני המקרים הללו, זיכוי בתיק אלימות במשפחה וסגירת תיק אינוס בהעדר אשמה, מדגישים עיקרון אחד ברור: בהליך הפלילי, תגובה מהירה, אסטרטגית ויצירתית היא ההבדל בין נזק בלתי הפיך לבין ניקוי השם. האשמה פלילית, חמורה ככל שתהיה, אינה סוף פסוק.
ה”אני מאמין” של משרד עורך דין פלילי אלון שליכטר הוא שניגשים לכל תיק, קטן כגדול, בחשיבה מחוץ לקופסה. אנו מבינים את המורכבות שבה אתם נתונים, ופועלים בנחישות מהרגע הראשון. בין אם מדובר בהכנה לחקירה במשטרה, בניהול משא ומתן לסגירת תיק מול הפרקליטות, או בניהול הוכחות עיקש בבית המשפט, המטרה שלנו היא אחת: להשיג את התוצאה הטובה ביותר האפשרית.
בשיתוף עו"ד אלון שליכטר