לא רק מטוסי קרב- על הטכנולוגיות שסייעו בהגנה על העורף ובהכרעה המהירה באיראן

בשיתוף IBC UNLIMITED

מעבר לחברות הביטחוניות שאת פועלם כולנו כבר מכירים ויודעים, כאן גם נכנסות לתמונה חברות התקשורת, ביניהן חברת IBC UNLIMITED, חברת תקשורת ישראלית מובילה אשר חיברה כבר למעלה מ-2 מיליון משקי בית בישראל לתשתית הסיבים האופטיים, פועלת ללא הרף לפתיחת אפשרויות טכנולוגיות ולצמצום פערים בין אזורים גאוגרפים בישראל, להנגשת טכנולוגיות ושירותים מתקדמים

ההתעוררות של אזרחי ישראל לצלילי ההתראה המפחידה בליל התקיפה באיראן הייתה נקודת הפתיחה של מערכת לחימה מהמתקדמות שידעה המדינה. טילים בליסטיים, פצצות חודרות בונקרים, מערכות התראה לזיהוי מוקדם של איומים, מערכות יירוט והגנה אקטיביות, מבצעים חשאיים ומערכות סייבר שפעלו לאורך שנים ופועלות בזמן אמת- הכול פעל בסנכרון מושלם, בו זמנית. בעוד שעיני הציבור נשואות לתמונות מהחזית, והלב עם הנפגעים והמחירים שלמרות הכל שילם העורף הישראלי, מעט מאוד נכתב ונאמר על החזית השקטה באמת – תשתית התקשורת.

כלל ההישגים וההצלחות, לרבות אלו שעודם שמורים במרתפי הסודות המודיעיניים, התבססו על החלטות טקטיות שהתקבלו בזכות קבלת המידע ותמונת המצב בזמן אמת.

לכל מי ששאל למה עכשיו, ולמה לא לפני עשר או עשרים שנים, מבלי להיכנס לשיקולים פוליטיים ולאסטרטגיות מבצעיות, ניתן לומר בביטחון שטכנולוגיות תעבורת הנתונים החדשניות, שמבוססות על סיבים אופטיים, אפשרו את מה שלא היה אפשרי בעבר, הן בשמי הקרב והן בשמירה על העורף.

המודיעין זורם במהירות האור

מאז ומתמיד יתרון מודיעני היה גורם מכריע בביטחון המדינה, אולם במורכבות שבתקיפת מתקנים סודיים ומאובטחים של מעצמה המצויה אלפי ק”מ מגבולות המדינה, היכולת לקבל מידע אמין ומדויק בזמן אמת, הפכה לנשק של ממש. מטה המודיעין הצבאי ומערכות השליטה והבקרה של צה”ל פעלו תוך שילוב עצום של מקורות מידע: מערכות לוויין, רחפנים, מצלמות גבול, חיישנים קרקעיים וסוכני שטח, ועד לסנכרון עם מידע מקוון שנאסף לאורך תקופה ממושכת ממקורות גלויים וסמויים כאחד.

כדי להפוך את כלל המידע המודיעיני שנאסף לתמונת מצב מבצעית עדכנית, נדרש ציר תקשורת מהיר, מאובטח ויציב, באופן מוחלט. טכנולוגיית תעבורת נתונים באמצעות הסיבים האופטיים, יצרה את התשתית להעברת כמויות אדירות של דאטה במהירות גבוהה פי אלפי מונים מטכנולוגיות מסורתיות ששימשו את המודיעין בעבר. מה שפעם דרש עיבוד של שעות ארוכות ומפגשים פיזיים בין גורמים צבאיים וביטחוניים למומחי טכנולוגיה, מתבצע כיום בתוך שניות בודדות בלבד, ומהווה גורם מוביל בקבלת ההחלטות.

זה לא מדע בדיוני- הדמיות השטח באיראן על המסכים בקריה

כיצד הצליחו הטייסים לצאת למשימות בטווח של אלפיים ק”מ מבסיסם, ולשגר טילים ופצצות מדויקות בדיוק של מילימטרים למטרותיהם, מבלי לפגוע באזרחים ומבלי להסתבך בקרבות אוויר מסוכנים?

לצד ההכנה המוקדמת, הטייסים בשטח פעלו על בסיס מפות עדכניות בזמן אמת ותצלומי לוויין ברזולוציה גבוהה, מיפוי תלת-ממדי של אזור הקרב. במקביל זכו הכוחות לדיווחים חמים ממקורות מודיעיניים שנאספו והועברו על ידי מערכות שליטה ובקרה שיצרו “ענן” מבצעי מאובטח, שמטרתו לעדכן את הכוחות בשטח בכל רגע נתון, מבלי לאבד זמן יקר.

כל אלו הם שילוב של יכולות מבצעיות ששודרגו לאין שיעור, בזכות תעבורת נתונים מהירה שמעניקה טכנולוגיית הסיבים האופטיים, שהביאו ליכולת לחזות תרחישים לפני התרחשותם, לתגובה מהירה יותר ולמזעור המקום לטעויות אנוש.

זמן התראה מקסימלי

לאחר קרוב לשנתיים מפרוץ מלחמת חרבות ברזל, התושבים בישראל נאבקים בזמני התראה קצרים הנעים בין שניות בודדות להגעה לממ”ד, פיצוצי רקטות שנשמעים עוד לפני האזעקה ועד לזמן סביר ומפנק של 30-60 שניות (בהתאם לפריסה הגאוגרפית ולמוקד התקיפה).

המרחק הגאוגרפי בין ישראל לאיראן אפשר גם הגנה מיטבית על העורף, בזכות ניצול של טכנולוגיות איתור ומכ”מים, לצד טכנולוגיות התראה מהירה. האזרחים בעורף הרגישו את עוצמתה של תשתית הסיבים, כאשר מערכת ההתראה של פיקוד העורף פעלה לשיגור התראות מיידיות לטלפונים ניידים בכל אזור מועד לפגיעה, וללא תלות באפליקציה, על בסיס תשתיות תקשורת חזקות שפתחו אפשרות לתעבורת נתוני ההתראות במהירות שאין כמותה.

היתרון של זמן ההתראה הקצר והממוקד בלט הן בהצלת חיים, בזכות האפשרות להיערך ולהגיע בזמן קצר למרחב מוגן, והן בתמיכה בניהול חיי שגרה ככל הניתן, לצד ההתראות.

איך זה עבד?

לאחר שהוסדר שקט מצפון, וניכרה פגיעה מהותית באיומים מדרום, ישראלים רבים בחרו להיפרד לעת עתה מן האפליקציה של פיקוד העורף. בפיקוד העורף לא נעלבו, ופיתחו מערכת “חדירה שקטה” שמאפשרת שליחת התרעות גם למכשירים שאין עליהם אפליקציה ייעודית. בזכות שיתוף פעולה עם ספקי תקשורת ושימוש בסיבים האופטיים, המערכת יודעת לזהות בזמן אמת את מיקום המכשיר, ולשדר לכל מכשיר המצוי בטווח האיום התראה קולנית והודעה כתובה.

זוהי מהפכה שקטה נוספת, שבזכות תשתית תקשורת חזקה, הפכה את ההגנה על העורף לחכמה ומדויקת יותר מאי פעם.

סייבר? לא כאן

למרות ההצלחות והניצחון, חשוב להבין שגם במערכה זו, בדומה לקודמותיה, האויב לא שקט על שמריו, ופעל אף הוא להשגת מודיעין ולסיכול היכולות המבצעיות של הצבא ולפגיעה בעורף בכל דרך. על פי ההערכות, נרשמו מאות ניסיונות חדירה של האקרים לגופים ממשלתיים, מוסדות בריאות, גופים פיננסיים  וחברות תקשורת. מרביתם המוחלט סוכלו בהצלחה.

גם היתרון באבטחת המידע, הוא תוצר של המעבר לתשתיות סיבים אופטיים, שאינם פגיעים כמו תשתיות נחושת, והרבה יותר מוגנים מפני ניסיונות השתלטות, האזנה ונזקים אחרים. תעבורת הנתונים מתבצעת באמצעות פולסים של אור בתוך סיב זכוכית אטום ומוגן, בטכנולוגיה שכמעט בלתי ניתנת לפענוח באמצעי פריצה מוכרים.

נוסף לזאת, היכולת להפעיל מערכות אבטחה מתקדמות שמגיבות באופן מיידי לניסיון פריצה, אפשרית רק כשיש חיבור מהיר וסימטרי שמספק מהירות העלאה והורדת נתונים זהה, שמעניקים הסיבים האופטיים.

הסיבים האופטיים אמנם אינם נלחמים בשדה הקרב, אך הם יוצרים את היכולות שמעניקים לכוחות את היתרון, לעורף את ההגנה, ולכלל הציבור את האפשרות לחזות בהיסטוריה ובאירועים עוצרי נשימה, בזמן אמת (או ברגע הראשון שהצנזורה הצבאית מרשה).

בשיתוף IBC UNLIMITED