תואר שני בתחומים מבוקשים: מתי הוא באמת שווה את ההשקעה – ומתי אפשר גם בלעדיו?

יותר ויותר אנשים עוצרים רגע באמצע "מרוץ החיים" ותוהים אם תואר שני הוא מהלך חכם לקריירה, או אולי השקעה שאין לה החזר ממשי

freepik

בשיתוף אוניברסיטת רייכמן

כיוון שבמציאות של היום תחומים כמו מדעי המחשב, כלכלה ומשפטים ממשיכים להיחשב כתחומים מבוקשים, הבחירה אם לעצור לרגע ולהעמיק בלימודים או להמשיך להתקדם דרך העבודה עצמה – הפכה פחות ברורה מאליה.

אז מתי תואר שני באמת מעניק יתרון, ומתי הוא פשוט לא הכרחי?

למה דווקא התחומים האלה?

מדעי המחשב, כלכלה ומשפטים הם לא רק תחומים מבוקשים, הם גם תחומים שנמצאים במוקד השינויים של שוק העבודה המודרני. היבטים כמו טכנולוגיה מתקדמת, רגולציה דינמית ומחסור בכוח אדם איכותי יוצרים צורך במקצוענים שיודעים יותר ממה שנלמד בתואר ראשון.

מצד שני, חלק מהשינויים הללו דווקא מקצרים את הדרך באמצעות קורסים מעשיים, התמחויות בשטח והכשרות מקצועיות שמתקיימות מחוץ לאקדמיה.

מדעי המחשב: תואר שני – או קורס ממוקד?

מי שנמצא כבר בתוך תעשיית ההייטק, שומע שוב ושוב את אותה אמת פשוטה: תואר ראשון מספיק כדי להיכנס, אבל לא תמיד כדי להתבלט. תואר שני במדעי המחשב מתאים במיוחד למי ששואף לתפקידי מחקר, פיתוח מתקדם או ניהול טכנולוגי – כמו ארכיטקטורת מערכות, למידת מכונה או מדעי הנתונים.

לעומת זאת, מי שכבר עוסק בפיתוח, ניהול מוצר או בדיקות תוכנה – עשוי לגלות שקורס מקצועי ממוקד, או הכשרה טכנולוגית ספציפית, מקדמים את הקריירה לא פחות מתואר אקדמי.

במילים אחרות, לא מדובר בשאלה של האם תואר שני משתלם, אלא האם הוא בכלל הכרחי.

כלכלה: תואר שני שמחדד את היכולות ומרחיב את ההזדמנויות

תואר ראשון בכלכלה מעניק בסיס תיאורטי, אבל לא תמיד מצייד את הבוגרים ביכולות שדרושות לתפקידי עומק בשוק ההון, במדיניות ציבורית או בייעוץ כלכלי. תואר שני בכלכלה מעניק את הכלים להבנה סטטיסטית מתקדמת, לניתוח מאקרו ומיקרו כלכלי, ולהתמודדות עם שאלות מורכבות בכל מה שקשור לניהול תקציבים, הערכות שוק או בניית מודלים לחיזוי.

הוא מתאים במיוחד למי שרוצה להתקדם לתפקידי מפתח – בין אם באקדמיה, בגופים ציבוריים כמו בנק ישראל או הרשות ניירות ערך, בבנקים מסחריים ובתי השקעות או במחלקות כלכליות בתוך חברות גדולות, שבהן נדרש ניתוח שווקים, תכנון פיננסי או קבלת החלטות מבוססות דאטה.

משפטים: לא עוד תעודה – אלא מומחיות ממוקדת

עורכי דין בישראל אינם נדרשים לתואר שני כדי לעסוק במקצוע, והניסיון שנרכש במהלך ההתמחות והעבודה עדיין מהווה מדד מרכזי לקידום. יחד עם זאת, תואר שני במשפטים יכול להיות בעל ערך משמעותי במקרים שבהם נדרש מיקוד נישתי – כמו קניין רוחני, משפט רפואי או דיני סייבר.

עבור מי ששוקל לעבור לחו”ל, להשתלב בארגונים בינלאומיים או להיכנס לאקדמיה – התואר השני מהווה מרכיב משמעותי לא רק בשדרוג המעמד, אלא גם ליצירת חיבור מקצועי בין תחומי התמחות.

כדאי לזכור שלא כל משרד ידרוש או יתעדף תואר שני, אבל במקומות מסוימים זו בדיוק הבחירה שתבדל אתכם ממועמדים אחרים.

הבחירה הנכונה היא זו שמתאימה לכם

כמו בכל תכנון והשקעה משמעותיים שעושים בחיים, גם במקרה הזה לא מדובר בהחלטה גורפת. תואר שני אומנם יכול לפתוח הזדמנויות חדשות, אבל הוא לא תמיד התשובה הנכונה לכל שלב בקריירה.

לכן כדאי קודם לנסות להבין מה אתם רוצים להשיג, אילו כלים חסרים לכם, ומה הדרך הריאלית לשלב את הלימודים עם החיים האישיים והמקצועיים.

לסיכום, תואר שני הוא לא מטרה בפני עצמה, אלא כלי. לפעמים הוא מהווה מקפצה אמיתית, ולפעמים תמצאו שדווקא אלטרנטיבות גמישות יותר הן אלו שיתאימו לכם. אם בוחנים את הצרכים האישיים מול המציאות התעסוקתית, ומקבלים החלטה ממוקדת מטרה – הלימודים המתקדמים לא רק יעניקו ידע, אלא גם כיוון ברור, ערך מוסף והבנה עמוקה יותר של התחום שבו אתם רוצים להתבלט באמת.

האמור בכתבה זו כולל תוכן ומידע מסחרי / שיווקי באחריות המפרסם ומערכת ישראל היום אינה אחראית למהימנותו

 

בשיתוף אוניברסיטת רייכמן

כדאי להכיר