התנגדות לביצוע שטר – טענות הגנה של חייב כנגד אוחז כשורה וסדרי הדין בהתנגדות

בשיתוף עו”ד אבי סלמן

במקרים מסוימים, למושך השטר (החייב בתיק ההוצאה לפועל) ישנן טענות הגנה טובות כנגד שטר החוב. אם הוא יצליח להוכיח את טענות ההגנה בפני בית המשפט, המושך יהיה מופטר מתשלום החוב.

את טענות ההגנה ניתן להעלות במסגרת הליך שנקרא התנגדות לביצוע שטר בהוצאה לפועל. את ההתנגדות יש להגיש בתוך 30 ימים מיום שהחייב קיבל לידיו את מסמך האזהרה המודיעה לו שנפתח כנגדו תיק ההוצאה לפועל.

ניתן להגיש את ההתנגדות בכל לשכת הוצאה לפועל בארץ או באופן מקוון, מבלי קשר ללשכה שבה נפתח תיק ההוצאה לפועל.

התנגדות לביצוע שטר טענות הגנה

במסגרת התנגדות לביצוע שטר ניתן להעלות מגוון רחב של טענות הגנה. כך למשל, ניתן להעלות טענות של זיוף חתימה בשטר החוב, קיזוז חובות, טענות חוזיות ואפילו טענות נזיקיות.

אחת מטענות ההגנה המרכזיות שניתן להעלות במסגרת התנגדות לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל היא טענת היעדר תמורה או כשלון תמורה. הכוונה היא שמושך השטר כלל לא קיבל את התמורה בעבור שטר החוב, או שהתמורה נכשלה, כגון סחורה פגומה או סחורה בסכום קצוב שהתקבלה באופן חלקי.

אוחז כשורה בשטר חוב

נשאלת השאלה, מה קורה בסיטואציה שבה האדם שקיבל את השיק אכן לא סיפק את התמורה למושך השיק, אבל השיק הועבר (הוסב) לצד ג’ שקיבל את השיק ופתח מצידו תיק הוצאה לפועל כנגד המושך? האם במקרה כזה המושך יחויב בתשלום החוב לצד ג’?

כדי שהמושך יחויב על ידי בית משפט לשלם את סכום השיק לצד ג’ שאוחז בשיק, נדרש שצד ג’ ייחשב “אוחז כשורה” בהתאם לתנאים שנקבעו לסעיף 28(א) לפקודת השטרות:

התנאי המקדמי הראשון כדי לזכות במעמד של “אוחז כשורה” הוא שצד ג’ יחשב “אוחז”. על פי פקודת השטרות, “אוחז” הוא “מי שהוא הנפרע או הנָסָב של שטר או של שטר-חוב ומחזיק בו, או מי שהוא המוכ”ז”. לצורך הדוגמא, אם צד ג’ קיבל לידיו שיק סחיר (ללא הכיתוב “למוטב בלבד”) לפקודת פלוני, ואין חתימת היסב על השיק לטובת צד ג’, הדבר עשוי לפגום באחיזה של צד ג’.

תנאי מקדמי שני והכרחי הוא שהאוחז קיבל את שטר החוב (או השיק) “כשהוא שלם ותקין על פי מראהו” כך למשל, אם יש חוסר התאמה בין השם בשורת הנפרע בשיק, לבין השם בחתימת ההיסב בגב השיק, הדבר עלול לשלול את האחיזה כשורה.

התנאי השלישי קובע כך: “נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו, ולא היתה לו כל ידיעה שהשטר חולל לפני כן, אם אמנם חולל”. המשמעות היא שצד ג’ האוחז קיבל את השטר לפני תאריך הפירעון שנקבע בשטר ובזמן שהוא קיבל את השטר הוא לא ידע שהשטר לא כובד.

התנאי הרביעי שנקבע לאחיזה כשורה הוא: “נטל את השטר בתום לב”. מדובר בתנאי “סל” מאחר וניתן לפרש “חוסר תום לב” בהרבה מובנים. למשל, אם צד ג’, בזמן שקיבל את השיק, לא בדק עם מושך השיק את נסיבות מסירתו לידי הנפרע ללא שם מוטב, עלול להיחשב כמי שפעל שלא בתום לב.

התנאי החמישי הוא, שהאוחז קיבל את השיק בעד ערך. הערך צריך להיות תמורה שנתן צד ג’ כנגד השיק, כאשר נדרש שהתמורה היא ממשית ופרופורציונאלית לסכום השיק.

התנאי השישי הוא ש”בשעה שסיחרו לו את השטר לא היתה לו כל ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה”, כלומר צד ג’ שקיבל את השיק לא ידע שזכות הקניין של מעביר השיק פגומה.

סדרי הדין לאחר הגשת ההתנגדות בלשכת ההוצאה לפועל

אם התנגדות לביצוע שטר טענות הגנה הוגשה במועד, רשם ההוצאה לפועל מורה אוטומטית על העברת ההתנגדות לבית המשפט המוסמך ועל עיכוב הליכים בתיק ההוצאה לפועל עד להכרעה בהתנגדות.

אם ההתנגדות מוגשת באיחור, כלומר לאחר 30 ימים מהיום שהחייב קיבל את האזהרה, אין עיכוב הליכים אוטומטי ועל החייב לנמק במסגרת התנגדותו מדוע איחר בהגשה ומדוע מוצדק לאפשר הארכת מועד.

הסמכות המקומית של בית משפט לדון בהתנגדות לביצוע שטר נקבעת על פי כללי הסמכות בתקנות סדר הדין האזרחי. באופן כללי, רשם ההוצאה לפועל יעביר את ההתנגדות לבית המשפט שבמקום מגוריו של החייב המודפס על השיק או לבית המשפט במחוז שנמצא סניף הבנק שממנו נמשך השיק. אם לדוגמא השיק משוך על סניף בנק ברמת גן, רשם ההוצאה לפועל עשוי להעביר את ההתנגדות לדיון בפני בית משפט בתל אביב.

לעומת זאת, אם ישנה תניית שיפוט בין הצדדים לשטר, הקובעת שלבית משפט מסוים תהיה הסמכות לדון בתיק, רשם ההוצאה לפועל עשוי להעביר את ההתנגדות לדיון בפני בית המשפט על פי תניית השיפוט.

בכל מקרה, אם יש לחייב השגות הנוגעות למקום השיפוט בהתנגדות, ניתן להגיש בקשה להעברת התיק מחוסר סמכות מקומית.

הדיון בהתנגדות – מתן רשות להתגונן

לאחר שההתנגדות מועברת אל בית המשפט נקבע מועד דיון בהתנגדות. במסגרת הדיון בבית המשפט החייב נחקר מעל דוכן העדים ונשאל שאלות ביחס לטענות ההגנה שהעלה בתצהיר ההתנגדות שהוגש על ידו.

במהלך הדיון, החייב לא צריך להוכיח את טענות ההגנה שלו, אולם הוא צריך להראות לבית המשפט שטענות ההגנה שלו מספיקים עד כדי “הגנה אפשרית” ולא מדובר בטענות הגנה שהם בבחינת “הגנת בדים” מופרכת שיש לשלול מכל.

אם בית המשפט משתכנע שישנה הגנה אפשרית, בית המשפט ייתן לחייב “רשות להתגונן” מפני השטר ויקבע את התיק להמשך בירור.

במידה שבית המשפט סבור שמדובר ב”הגנת בדים” תלושה מהמציאות, הוא עשוי לדחות את ההתנגדות מיידית ולהורות על חידוש הליכים בתיק ההוצאה לפועל. כך למשל, אם החייב טוען לזיוף חתימה בשטר, והאוחז מציג לבית המשפט תיעוד מפורש של הודעות וואטסאפ שהחייב שלח שבמסגרתן הוא מודה שחתם על השטר, הדבר עשוי להביא לדחיית ההתנגדות כבר בשלב זה.

לחילופין, בית המשפט רשאי להתנות את מתן הרשות להתגונן בערבון כספי. המשמעות היא שבית המשפט מראש סבור שההתנגדות לביצוע שטר קלושה, אבל בכל זאת מאפשר לחייב לנהל הליך משפטי כדי לא לחסום את דלתות בית המשפט בפניו.

בית המשפט נתן רשות להתגונן – מה הלאה?

אם בית המשפט נתן לחייב רשות להתגונן, התיק ייקבע להמשך הליכים ויתנהל כל פי סדרי הדין הנהוגים בתיקים אזרחיים.

אם האוחז צד ג’ ישכנע את בית המשפט שטענות ההגנה שלו טובות, למשל שיש לו מעמד של “אוחז כשורה”, אזי ההתנגדות תידחה ובית משפט יורה על חידוש הליכים בתיק ההוצאה לפועל. לעומת זאת, אם יתברר שצד ג’ אינו אוחז כשורה, בית המשפט ייתן פסק דין המקבל את טענות ההגנה של החייב בהתנגדות ויורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל.

בשיתוף עו”ד אבי סלמן