"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
פסיכולוגיה בעידן הרשתות החברתיות: איך לימודי פסיכולוגיה מתמודדים עם מציאות משתנה?
הרשתות החברתיות: ההשפעה הפסיכולוגית בעידן המדיה הדיגיטלית
Artem Podrez באתר PEXELS

פסיכולוגיה בעידן הרשתות החברתיות: איך לימודי פסיכולוגיה מתמודדים עם מציאות משתנה?

הרשתות החברתיות: ההשפעה הפסיכולוגית בעידן המדיה הדיגיטלית

, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

בשיתוף אוניברסיטת רייכמן

זהו בדיוק המקום שבו לימודי הפסיכולוגיה מסייעים להעניק כלים לחקור, להבין ולהתמודד עם השפעות הרשתות החברתיות על ההתנהגות האנושית. עבור מי שמחפש לא רק ידע תאורטי אלא גם הבנה מעמיקה של תופעות עכשוויות – תחום הפסיכולוגיה בעידן הרשתות החברתיות מציע הזדמנות מסקרנת במיוחד.

רשתות חברתיות והשפעתן על הדימוי העצמי והנפש

אחד הנושאים המרכזיים שנחקרים במסגרת לימודי פסיכולוגיה הוא הקשר בין חשיפה למדיה החברתית לבין דימוי עצמי. הסטודנטים לומדים בין השאר כיצד פלטפורמות דיגיטליות מעודדות השוואה מתמדת בין משתמשים, מה שמוביל לעיתים קרובות לירידה בביטחון העצמי.

בקורסים בתחום, הסטודנטים מנתחים תופעות כמו “חרדת החמצה” (FOMO), “תרבות הלייקים” והשפעתן על תחושות סיפוק, אושר ואפילו דיכאון. במסגרת לימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה, נבחנים ממצאים מחקריים בנוגע להשפעה של תוכן חזותי, תגובות חברתיות ודפוסי גלישה על תהליכים רגשיים וקוגניטיביים. בהמשך,תואר שני בפסיכולוגיהמאפשר להעמיק בהיבטים טיפוליים ואבחוניים, המסייעים להבין איך ניתן לעזור למטופלים המתמודדים עם השפעות שליליות של הרשתות.

איך לימודי פסיכולוגיה מלמדים לנתח את השפעת האלגוריתם?

רשתות חברתיות מבוססות על אלגוריתמים שמעצבים את התוכן שאנחנו רואים. תוכן זה מותאם להעדפות שלנו ויוצר לעיתים “בועות פילטר” – סביבות שבהן אנחנו נחשפים רק לדעות שמחזקות את תפיסותינו הקיימות.

לימודי הפסיכולוגיה מתמקדים בניתוח התופעה הזאת מנקודת מבט של קבלת החלטות, דינמיקות קבוצתיות וקיטוב חברתי. במהלך הלימודים, הסטודנטים רוכשים כלים שמסייעים להם להביןכיצד בועות מידע אלו משפיעות על האופן שבו אנחנו רואים את העולם, ומפתחים שיטות למחקר כמותי ואיכותני כדי להתמודד עם האתגרים שהן יוצרות. קורסים מתקדמים בתואר שני עוסקים גם בפיתוח אסטרטגיות לעידוד פתיחות מחשבתית ושיפור השיח ברשת.

פסיכולוגיה של רשתות חברתיות: ממחקר בסיסי ליישום מעשי

אחד היתרונות של לימודי פסיכולוגיה הוא השילוב בין מחקר לבין יישומים פרקטיים. כך סטודנטים בתחום יכולים לחקור שאלות כמו:

  • איך משפיעה חשיפה לתכנים פוגעניים על תחושת הערך העצמי?
  • האם אינטראקציה חברתית דיגיטלית יכולה להחליף קשרים פנים מול פנים?
  • אילו גורמים מגבירים את המעורבות החיובית במדיה החברתית?

בהמשך, הם לומדים כיצד לתרגם את הממצאים האלה לשיטות עבודה שמסייעות למטופלים – בין אם מדובר בבני נוער המתמודדים עם חרדה חברתית, או מבוגרים שחשים בדידות על אף החיבור הווירטואלי.

מהכיתה לקליניקה: ההכשרה שפותחת דלתות לעולם הטיפול

סטודנטים המעוניינים להעמיק את הבנתם בתחום הפסיכולוגיה של הרשתות החברתיות, יכולים לבחור במסלולי תואר שני המתמקדים בפסיכולוגיה חברתית, פסיכולוגיה קלינית או אפילו פסיכולוגיה ארגונית. תוכניות אלו מאפשרות להתעמק בהשפעות הפסיכולוגיות של העולם הדיגיטלי ולפתח מיומנויות מקצועיות הנדרשות למחקר, ייעוץ וטיפול.

בנוסף לכך, לימודי התואר השני מעניקים אפשרות לחקור את הפוטנציאל החיובי של המדיה החברתית. לדוגמה, איך פלטפורמות דיגיטליות יכולות לשמש כלים לעידוד בריאות נפשית, שיפור רווחה רגשית וחיזוק תחושת השייכות החברתית.

לימודי פסיכולוגיה בעידן הדיגיטלי: הזדמנות להבין וליצור שינוי

הרשתות החברתיות שינו את הדרך שבה אנחנו חיים, והן ממשיכות להשפיע על כל תחום בחיינו – מהמחשבות שלנו ועד מערכות היחסים שאנחנו יוצרים. לימודי פסיכולוגיה מספקים מסגרת שבה ניתן לחקור את התופעות הללו לעומק, להבין את מורכבותן ולהתמודד עם אתגריהן.

כיוון שבמציאות הדיגיטלית של היום הקשר בין טכנולוגיה לנפש רק הולך ומתחזק, תחום הפסיכולוגיה מציע הרבה יותר מידע תאורטי, הוא מעניק גם כלים מעשיים לשיפור חיי הפרט והחברה. בין אם אתם מתעניינים במחקר, בטיפול או בייעוץ – המסע לתוך הפסיכולוגיה של הרשתות החברתיות מתחיל בלימודים, ונמשך בהשפעה ממשית על העולם שסביבנו.

לסיכום, לימודי פסיכולוגיה בעידן הרשתות החברתיות הם הרבה מעבר לרכישת ידע אקדמי – הם ההזדמנות להפוך לחוקרים, מטפלים ויועצים שמבינים לעומק את העולם המורכב שבו אנו חיים, ומסוגלים להשפיע עליו לטובה.

האמור בכתבה זו כולל תוכן ומידע מסחרי / שיווקי באחריות המפרסם ומערכת ישראל היום אינה אחראית למהימנותו

בשיתוף אוניברסיטת רייכמן