הרוקחת והכימאית טלי אנגור: ״התהליך שעברתי עם בתי שינה אותי״

האירוע המכונן הזה הוביל את אנגור לפתח שיטה ייחודית לטיפול בתסמיני אוטיזם. אבל עוד בטרם נעסוק בטיפול נרחיב מעט על המשמעות של להיות מאובחן על הרצף האוטיסטי. אנגור: “אוטיזם היא הפרעה התפתחותית-נוירולוגית הקשורה בהיבטים רבים הקשורים בהתפתחות הילד ומשפיעה על היכולת ליצור אינטראקציה חברתית. המונח ‘על הרצף האוטיסטי’ מכיל מנעד רחב ביותר של תסמינים וכל ילד חש, מרגיש או מתנהג באופן שונה וייחודי. מאפיינים של חלק מהילדים על הרצף האוטיסטי יכולים לבוא לידי ביטוי בהליכה במעגלים, נפנופי ידיים, הימנעות מיצירת קשר עין, קשיי שפה ודיבור, קושי בהבעה של תחושות ורגשות ובעיות אכילה”. טלי אנגור מציינת כי קיימות מסגרות חינוך רבות בהן ניתן לטפל בילדים על הרצף אולם יש לזכור כי ביחס לחלק מהילדים נדרשת ביקורת חוזרת ונשנית אחר פעילותם לצורך הבטחת שלומם ורווחתם. 

״פרשת רמדיה״

שנים רבות קודם לאירוע אותו חוותה אנגור, בשנת 2003 “התפוצצה” בישראל פרשת רמדיה. במהלך תקופה קצרה אושפזו במספר רב של בתי חולים בישראל מספר פעוטות במקביל עם בעיות נוירולוגיות קשות. בירור עם הורי התינוקות גילה כי הם ניזונו מ”רמדיה צמחית” ובית החולים הודיע על כך למשרד הבריאות.

תחקיר של משרד הבריאות גילה כי כל התינוקות שאושפזו ניזונו מפורמולת מזון אשר היצרן לא הוסיף לא רכיב בעל חשיבות גבוהה למערכת העצבים – ויטמין  B1 (תיאמין).

כתוצאה מהגילוי פרסם משרד הבריאות הודעה לציבור שלא לצרוך את המזון הפגום. מכיוון שההודעה נמסרה קצת לפני כניסת השבת, פעל משרד הבריאות להזהיר גם את הציבור הדתי באמצעות אישור רבנים ליצור קשר עם הציבור ולהזהירו.

במקביל אושפז באחד מבתי החולים תינוק עם תסמינים דומים ובדיקות שנערכו לו גילו כי אכן הוא סובל ממחסור בתיאמין. בית החולים הודיע למשרד הבריאות אודות הממצאים ולאחר שהוזרק הויטמין לפעוט התאושש מצבו.

בסיומה של פרשת רמדיה ובשל התחושות השליליות של ההורים שנפגעו מהפרשה הוגשו מספר תביעות כנגד החברה, בין השאר הוגשו שלוש תביעות ייצוגיות ימים ספורים מרגע גילוי הפרשה ועם סיומן של התביעות נקבע כי הורי ילדים שרכשו את המזון ממנו נפגעו הילדים יפוצו בסך של כ 8 מיליון שקל, אולם הדבר היה בבחינת מאוחר מדי ומעט מדי ובעניין זה נמתחה ביקורת ציבורית רבה.

בנוסף הורי ילדים שנפגעו בפועל הגישו תביעות פרטניות כנגד החברה, התהליך היה ארוך וממושך בעיקר בשל העובדה שנדרשו חוות דעת רחבות להוכיח את הטענות שהופיעו בתביעות.

כשטלי אנגור חזרה עם ביתה מהאבחון, היא לא יכלה שלא להיזכר בפעילות משרד הבריאות בפרשת רמדיה ובאסון שהוביל הורים רבים לאובדן אישי ולסחרחרה של תביעות משפטיות כנגד החברה. המחשבה על הקשר בין תסמינים התנהגותיים לחוסר בויטמין 1B (תיאמין), הוביל אותה למחשבה על הקשר בין תסמיני האוטיזם של בתה לחוסרים תזונתיים.

בשלב זה, החליטה אנגור לערוך לבתה בדיקות מעבדה מקיפות אשר רובן אינן מתבצעות כחלק מהבדיקות הניתנות בקופת החולים. ואכן כפי שחשדה, אצל בתה התגלו חוסרים תזונתיים משמעותיים מאוד.

הקושי שהוליד את השיטה

לאחר שהתקבלו כל תוצאות המעבדה הכינה אנגור ככימאית ורוקחת תכנית עבור בתה המבוססת על השלמת חוסרים תזונתיים, בהתאמה לתוצאות שהתגלו בבדיקות המעבדה. טלי אנגור: “הרגשתי שהמחיר שאני עומדת לשלם יהיה כבד מנשוא, ידעתי כי אם לא אצליח לסייע לבתי יהיו לכך השלכות לאורך שנים רבות עם מחיר נפשי קשה מנשוא אותו תאלץ לשלם משפחתי”

ואכן, תוך תקופה קצרה של מספר חודשים, הבחינה אנגור כי אצל בתה חל שינוי משמעותי,  קשר העין התחזק וחזר להיות תקין, התקשורת השתפרה ובתה החלה לבטא מילים. באבחון נוסף שנעשה החליטו שורה של מומחים כי בתה אינה עוד על הרצף. טלי אנגור גמרה אומר בליבה להבין לעומק את הנושא והחלה בלימודי אוטיזם ב”מכללת לוינסקי” ולחאר מכן פתחה את מרכז C.A.T, העוסק בניסיון לסייע לילדים המאובחנים על הרצף בהתאם לשיטה שפיתחה. לדברי טלי אנגור “אם אוכל לסייע ולו במעט ורק להורה אחד שלא לשלם את המחיר הכבד של התמודדות עם חלק מתסמיני האוטיזם הרי כי בכך יהיה שכרי”

מרכז C.A.T וטיפול באוטיזם

הידע שנצבר על ידי טלי אנגור מסייע לה כיום לעזור להורים רבים שילדיהם מאובחנים על הרצף. טלי מסבירה כי השיטה אינה מחליפה טיפול קונבנציונלי הניתן על ידי משרד הבריאות או קופות החולים אלא מהווה תוספת משלימה לטיפולים אילו.

הטיפול, שהינו מתחום הרפואה המשלימה עוסק כאמור בהשלמת חוסרים תזונתיים בהתאם לתוצאות בדיקות מעבדה לפי התסמינים הספציפיים מהם כל ילד סובל.

התהליך נמשך חמישה חודשים, במסגרתו מתבצע מעקב אחר ההתקדמות באמצעות ליווי טלפוני ופגישות. בנוסף, באמצעות ההורים, מתקבל מידע מהצוות הפרא רפואי המלווה את הילד. “אני מתרגשת כל פעם מחדש לקבל דיווחים מההורים על השינויים שהם חווים” ואכן באתר של מרכז T.A.C צפינו בעשרות רבות של סרטוני וידאו בהם הורים לילדים על הרצף מספרים אודות התהליך והשינויים שילדיהם חוו בעקבותיו.

“זה שינה לנו את החיים”

באחד מסרטוני הוידאו משתפת תמר, אמא ללירואי שאובחן על הרצף חוות דעת על הטיפול בהנחיית טלי אנגור: “הייתי במקום שאני עם הילד שלי לא עוברת את הסבל הזה.. מצב מאוד קשה. באמת שלא ידעתי להתמודד עם האוטיזם. אז קודם כל הודיה מאוד גדולה, ואני נמצאת פה בשביל להעביר לכל ההורים שיש שיפור. הטיפול הזה נתן לנו המון זה עולם ומלואו. אני כל כך שמחה שאנחנו נמצאים במקום הזה שאנחנו גם יכולים להראות דוגמה לאחרים שזה כל אפשרי. זה לא פשוט אבל זה שווה ויש שיפור”.

אנגור: “לא במקום השיטות הקונבנציונליות”

על אף ההישגים המרשימים שהרוקחת והכימאית טלי אנגור טוענת כי הצליחה להשיג באמצעות הטיפול החדשני ועל אף עשרות עדויות וידאו של הורים נרגשים המספרים על השינויים שילדיהם חוו בעקבות הטיפול, חשוב לטלי להבהיר כי השיטה אינה מחליפה טיפול רפואי או התנהגותי ומטרתה להוות רובד טיפלי נוסף. לדבריה, אוטיזם הוא אינה מחלה אלא לקות, ולכן לא נכון לדבר על השיטה במושגים של ריפוי אוטיזם אלא כדרך וניסיון להפחית עד כמה שניתן את התסמינים, באופן שמסייע לילד לממש את הפוטנציאל האישי שלו.

“אין דבר יותר מספק מאשר להשתמש בידע שעזר לבת שלי כדי לעזור גם לילדים אחרים” מסכמת אנגור.

הבהרה – אוטיזם אינו מחלה, ומשכך מטרת הטיפול בשיטת C.A.T אינה לרפא אוטיזם אלא לנסות להפחית את תסמיני הלקות בהתאם לעקרונות הרפואה המשלימה. הטיפול אינו בא להחליף ייעוץ רפואי או טיפול תרופתי או טיפול המבוצע על רופא. מטרת המידע השיווקי המופיע בכתבה אינה להוות המלצה לטיפול פרטני, אלא  להרחיב את הידע האישי וההבנה הכללית בלבד.