“נציגי אגף השיקום מציעים עזרה משפטית לנכי צה”ל, הכוונות טובות, התוצאות – הרבה פחות”

בשיתוף משרד עו"ד גרינברג

בסקירה זו נסביר מדוע גם, ואולי אפילו, בפגיעות שאירעו ב”חרבות ברזל” יש צורך בייצוג של עורך דין המתמחה בייצוג בתביעות נגד משרד הביטחון, בין אם מדובר בפגיעות פיזיות ובין אם מדובר בפגיעות נפשיות. עו”ד יעקב אמיר ממשרד עורכי דין גרינברג ושות’ מסביר איך להשיג את מירב הזכויות והפיצויים בתביעה מול משרד הביטחון.

“חיילים שנפגעו ב”חרבות ברזל” וקיבלו ייעוץ משפטי לוקה בחסר,      עלולים להפסיד חלק מזכויותיהם, ואפילו את כולן”

“פונים אליי לייעוץ משפטי נפגעי כוחות הביטחון שנפגעו עקב אירועי ה 7.10” מספר עו”ד יעקב אמיר, ממשרד עו”ד גרינברג המתמחה בתביעות של נכי צה”ל מול משרד הביטחון. “חלקם פונים בתחילת ההליך המשפטי עוד לפני שהגישו את התביעה, וטוב שכך, וחלקם מגיעים אליי לאחר שנעזרו בנציגי אגף השיקום או קצינות הנפגעים בצה”ל להגשת התביעה, ואז הבינו שמדובר בהליך משפטי לכל דבר, מורכב ומסובך, שרצוי שעורך דין מטעמם יגן על זכויותיהם, ולא איזה נציג מטעם משרד הביטחון (הגוף הנתבע) או צה”ל, שאין לו ידע משפטי מספק בכל הנוגע לאופן הגשת תביעות מסוג זה”.

“לאחר פגישת ייעוץ ראשונית, לא מעט תובעים מגלים שהתביעה שהגישו להם נעשתה בצורה חובבנית, ובכך הם עלולים לאבד חלק מזכויותיהם, ובמקרים מסוימים אפילו את כל זכויותיהם, במידה ותביעתם תידחה, כפי שנעשה בשני מקרים שהגיעו אליי”.

“אתן לכם דוגמא לכל מקרה: פנתה אליי חיילת שנפגעה מירי במהלך אירועי ‘חרבות ברזל’ . הוגשה לה תביעה ע”י נציגי אגף השיקום ובה נרשם שנפגעה מירי, מבלי לפרט את כל תחומי הפגיעה שנפגעה בהם. בשיחת הייעוץ שערכתי איתה זיהיתי שיש לה פגיעות בלא פחות מחמישה תחומים: (עיניים) היא נפגעה בעיניה וסבלה מפגיעה בראיה, (אורתופדיה) היא התקשתה בהליכה עקב פציעת הירי ברגלה. (נוירולוגיה) היא חוותה ירידה בתחושה באזור הירי. (פלסטיקה) נותרו לה צלקות רבות עקב הירי והניתוח שעברה. (פסיכיאטריה) נותרה לה פגיעה נפשית עקב הטראומה הקשה שהיא חוותה. כל תחומי הפגיעה הללו לא נרשמו בטופס התביעה, ולכן גם לא בטוח שיוכרו ככאלו שנגרמו עקב השירות. ואם לא יוכרו, אז גם לא ייבדקו בוועדה הרפואית. ואם לא ייבדקו בוועדה אז התובעת לא תקבל עבורם אחוזי נכות, וגם לא טיפול רפואי ושיקום בהמשך, והרי לכם פגיעה בחלק משמעותי מזכויותיה של אותה חיילת.

במקרה אחר, דובר בחייל מילואים שנחשף לאירועים טראומטיים בשירותו ב”חרבות ברזל” לקה בפוסט טראומה ובנוסף חלה במחלת הטרשת הנפוצה. שתי המחלות הללו צוינו בטופס התביעה שהוגש לו. אליי הוא הגיע לייעוץ לאחר שתביעתו בגין טרשת נפוצה נדחתה בהעדר קשר לדחק הנפשי שחווה (בנושא הנפשי טרם ניתנה החלטה). אילו אותו חייל היה מגיע אליי לפני הגשת התביעה, הייתי דואג שהנושא הנפשי יתברר קודם לכן, ולאחר מכן הייתי מבסס היטב את הקשר הסיבתי בין מחלת הטרשת הנפוצה ובין אותו דחק חריג שחווה, וייתכן שהתביעה הייתה מתקבלת. כעת משהתביעה נדחתה, עלינו לנהל ערעור בבית המשפט, כאשר יסודות התביעה עליהם נבנה התיק אינם מבוססים מספיק, מה שעשוי להשפיע על תוצאת הערעור. זו דוגמא למקרה בו חייל עשוי לאבד את כל זכויותיו עקב התנהלות לא נכונה בתביעה מול משרד הביטחון” כך מספר לנו עו”ד אמיר.

למה נפגעי כוחות הביטחון צריכים ייעוץ משפטי אם ניתן להגיש תביעה באופן עצמאי דרך אתר משרד הביטחון?

עו”ד יעקב אמיר משיב: “תביעות משרד הביטחון הן תביעות משפטיות לכל דבר, וכמו כל תביעה משפטית, רצוי שהיא תוגש באמצעות עורך דין המתמחה בתחום הספציפי הזה. גם אני בתור עורך דין, אם אני נדרש לנהל הליך משפטי בתחום שאני לא מתמצא בו, אני פונה לעורך דין מהתחום הספציפי שייצג אותי בו ויגן על האינטרסים שלי. התביעות הללו מול משרד הביטחון כוללות ברובן מורכבויות שונות ודורשות התמצאות נרחבת בסעיפי החוק ובתקנות הנכים לצורך הכרה בקשר הסיבתי בין השירות הביטחוני לבין הפגיעה, וכדי למקסם ככל שניתן את שיעורי הנכות שתקצוב לכם הוועדה הרפואית בסופו של ההליך, שכן לא מעט מהזכויות וההטבות הניתנות לנפגעי כוחות הביטחון תלוי בשיעור הנכות שייקבעו להם ובתוקפה (זמנית או קבועה). רבים מהתובעים, המגישים תביעה באופן עצמאי, נכשלים בשלב החשוב והקשה של הוכחת הקשר הסיבתי (בין הנזק ובין השירות), וגם אם הם צולחים אותו, הם עשויים לקבל שיעור נכות שלא ישקף נכונה את מצבם בפועל, מה שעשוי להוביל לכך שהם יפסידו זכויות והטבות שמגיעות להם, שבמקרים מסוימים עשויות להסתכם במאות אלפי שקלים במצטבר במשך השנים”.

מה כולל ייעוץ משפטי מקצועי בתביעה של נפגעי כוחות הביטחון?

בשלב הייעוץ המשפטי, עורך דין מומחה בתחום תביעות משרד הביטחון יבחן את פרטי המקרה בצורה מדוקדקת ויאתר את כל התחומים שנפגעו, תוך בדיקה מעמיקה של האפשרות לקשור כל פגימה ופגימה לשירות הביטחוני, בין אם מדובר בפגימה פיזית ובין אם נפשית. עורך הדין יבדוק באם כל החומר הרפואי הנדרש נמצא בתיק, ובאם לא, יוכל לייעץ לגבי איסוף החומר הרלוונטי מכל מקום ומקום (צה”ל, קופת חולים, בתי חולים וכו’). עורך הדין יכול להתייעץ עם רופאים מומחים שאיתם הוא עובד לגבי הנזק בכל תחום שנפגע, והאפשרות לקשור אותו לתנאי השירות הספציפיים של התובע, ובהסתמך על כך להדריך את התובע כיצד להתנהל בהמשך הבירור הרפואי. עורך הדין יוכל להעריך את סיכויי ההצלחה בוועדה הרפואית ואת שיעור הנכות שייקבע, בהתאם לסוג הפגיעה, חומרת הפגיעה התפקודית, ובהתאם לזמן שחלף מאז הפגיעה.

מה כולל הליך התביעה של נפגעי כוחות הביטחון, וכיצד ניתן להגדיל את הסיכויים להכרה במלוא הנזקים, ולהשיג את שיעורי הנכות הראויים?

הליך התביעה מול משרד הביטחון כולל שני חלקים עיקריים: האחד, שלב הקשר הסיבתי. השני, שלב הוועדה הרפואית. לאחר מיצוי שני השלבים הללו, ניתן להמשיך בשיקום הרפואי והמקצועי לצד הנכות הקיימת.

1.    הכרה בקשר הסיבתי

עו”ד אמיר מסביר: “ברוב המקרים, החלק המורכב ביותר בהגשת תביעה נגד משרד הביטחון הוא הוכחת הקשר הסיבתי. לעיתים, כאשר מדובר בחבלה, קל להגיד כי השירות הצבאי הוא הגורם לנכות, אולם במצבים מורכבים יותר, בהם הקשר הסיבתי פחות ברור וישיר, הוכחת הקשר הסיבתי עשויה להיות מלאכה מורכבת מאוד. וכאשר מדובר במחלה, הדברים קשים אף יותר, שכן נדרש לאתר את הגורם הנכון בזמן הנכון, וכמובן להוכיח אותו היטב באמצעות ראיות, עדויות והחומר הרפואי.”.

עורך דין המתמחה בתביעות מול משרד הביטחון ידאג לאסוף את כל התיעוד הרפואי מכל המקורות (תיק רפואי צבאי, דוחות חקירה, תיק רפואי מקופת החולים, סיכומי אשפוז בבתי חולים, סיכומי טיפול ממטפלים פרטיים, ועוד) שלב זה עשוי להיות כרוך ב”כאב ראש” לא קטן, שנחסך מכם, אם עורך הדין מטפל בתביעה. בשלב הבא עורך הדין ידאג לבסס את הקשר הסיבתי לשירות באמצעות הכנת תצהירים לתובע והעדים מטעמו. שלב זה הינו קריטי בביסוס התשתית העובדתית של התיק, שכן אם העובדות לא יבוססו בצורה טובה בשלב זה, הדבר עשוי להשפיע לרעה על הוכחת הקשר הסיבתי הרפואי והמשפטי בשלב הבא. והתביעה עשויה להידחות, ממש כמו בניין שעשוי ליפול, אם יסודותיו רעועים.

עורך הדין יכול להתייעץ עם רופאים מומחים שאיתם הוא עובד לגבי הנזק בכל תחום שנפגע, ולהבין כיצד לקשור כל נזק לשירות, וכיצד למקסם את אחוזי הנכות בגין כל נזק. עורך הדין כמובן יגיש את התביעה וילווה אותה, ישיב למכתבים שיישלחו לתובע ממשרד הביטחון ויסביר לתובע את משמעותם ומה נדרש ממנו ואיך כדאי להתנהל בכל שלב”.

2.    ייצוג בוועדות רפואיות

“לאחר שלב ההכרה בקשר הסיבתי, ואך ורק אם צלחתם אותו בהצלחה (וכאמור זו משימה שאינה פשוטה) מגיע שלב הוועדה הרפואית. בשלב זה, התובע אמור להיבדק ע”י הרופאים בוועדה הרפואית. ייתכן שיהיו כמה וועדות, במידה ומדובר בפגיעות מכמה תחומים שלא ניתן לחברם לוועדה רפואית אחת.

עורך הדין ידריך את הלקוח כיצד להתנהג בוועדה וכיצד להציג את הדברים בצורה הנכונה על מנת לקבל את מקסימום אחוזי הנכות. עורך הדין מתלווה אל הלקוח בוועדה, ומוודא שההליך מתנהל כשורה.

לאחר הבדיקה בוועדה הרפואית, תגיע ההחלטה הסופית בתביעה עם אחוזי הנכות שנקבעו, מה שאמור כביכול לסיים את ההליך, אך לרוב לא כך הוא. גם לאחר שלב זה, יש חשיבות להתייעץ עם עורך הדין, שכן לרוב הוועדות הרפואיות מקפחות את הנכים עם אחוזי הנכות הנמוכים שהן קובעות, ולא פעם נדרש לשקול אם להגיש ערעור על שיעור הנכות לוועדה הרפואית העליונה על מנת להשיג את שיעור הנכות המירבי המגיע לכם בכל פגימה ופגימה. יש מקרים בהם נדרש לערער גם או רק על תוקף הנכות הזמנית שנקבעה. לעיתים אף יש צורך להגיש ערעור לבית המשפט על קביעת הוועדה הרפואית העליונה. ערעור שכזה הוא בנקודה משפטית בלבד (לא רפואית ולא עובדתית) וכמובן שבשלב זה ישנה חשיבות רבה לייצוג ע”י עורך דין מומחה בתביעות משרד הביטחון, שידע למצוא את הנקודות המשפטיות לערעור ולהציגן בצורה הטובה ביותר לבית המשפט על מנת לשכנע שהערעור יתקבל.

שיעור הנכות משפיע כמובן על גובה הפיצוי ועל הזכאות לטיפול רפואי ויתר הזכויות וההטבות הניתנות. לכן, ישנה חשיבות להשיג את שיעור הנכות הראוי על מנת שלא תקופחו באף זכות.

במקרים של דחיית התביעה בהעדר קשר לשירות או בהעדר נכות, שקילת אפשרות הערעור לבית המשפט חשובה אף ביתר שאת, וכמובן שגם את זאת רצוי לעשות עם עורך דין מומחה שיש לו ניסיון רב בתחום”.

משרד עו”ד גרינברג – המשרד הוותיק ביותר לתביעות משרד הביטחון

משרד עו”ד גרינברג ושות’ פועל כבר משנת 1950 והוא משרד עורכי הדין הוותיק במדינה בתחום התביעות מול משרד הביטחון. המשרד מתמקד בעיקר בתחום זה של ייצוג נכי צה”ל, ומייצג את כל כוחות הביטחון לרבות חיילי סדיר, מילואים וקבע, שוטרים, אנשי שב”ס, אנשי שב”כ ואנשי מוסד, וזאת לצד ייצוג אזרחים או אנשי כוחות הביטחון, שנפגעו בפעולות איבה שונות, בארץ או בחו”ל.

שירותי המשרד כוללים סיוע בהגשת תביעות נגד משרד הביטחון והמוסד לביטוח לאומי, ייצוג בוועדות הרפואיות מהדרג הראשון ובערעור בכל הארץ, ייצוג בערעורים בבתי המשפט השונים בכל הארץ, כולל בבית המשפט העליון.

עו”ד יעקב אמיר עוסק בתחום הייצוג של נכי צה”ל עוד משנת 2000 בהיותו מתמחה. הוא הוסמך כעורך דין בשנת 2004, ומאז ובמשך למעלה מ- 20 שנה עוסק בתחום עיקרי זה ומלווה וליווה נכים רבים. עו”ד יעקב אמיר הנו חתנו וממשיך דרכו של עו”ד נפתלי גרינברג, שהוא בנו של עו”ד מאיר גרינברג ז”ל, מייסד המשרד. מאז פרישתו של עו”ד גרינברג בשלהי שנת 2019, עו”ד יעקב אמיר מנהל את משרד עורכי הדין, כשהוא ממשיך את המסורת המקצועית והבלתי מתפשרת של ייצוג נפגעי כוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה אל מול משרד הביטחון והביטוח הלאומי, תוך שמירה על האינטרסים של לקוחותיו והשגת מקסימום הפיצוי והזכויות להם הם זכאים. עו”ד אמיר מביא עמו ותק רב בתחום, ידע מקצועי עצום בתחום המשפט בכלל ובתחום תביעות משרד הביטחון בפרט, כשמאחוריו רזומה עשיר של הצלחות רבות במיצוי זכויות מקסימלי לכל נכה ונכה. ניתן להתרשם מחלק ממקרי ההצלחה הרבים ומהכרת הטובה של לקוחותיו כפי שהובעה במשובים החיוביים האותנטיים      המופיעים באתר האינטרנט של המשרד.

בטרם תגישו תביעה, בואו לפגישת ייעוץ במשרד עורכי דין גרינברג, ללא תשלום וללא כל התחייבות: “חשוב לי שאנשים יבינו לקראת מה הם הולכים”, מסביר עו”ד אמיר. “בפגישת הייעוץ אני מניח בפני הלקוח את כל הנתונים על השולחן, את החוזקות והחולשות של התיק, וכיצד ניתן לפעול על מנת להשיג את מקסימום הזכויות והפיצויים, שכן לא תמיד ברור ללקוח שמדובר בהליך מורכב ולא פשוט, ולא תמיד ברור ללקוח שלתביעה שכזו יש ותהיה השפעה משמעותית על המשך חייו, ומה הוא עשוי לקבל.

לפגישת ייעוץ ללא תשלום וללא כל התחייבות מצדכם חייגו עכשיו: 077-231-6885.

בשיתוף משרד עו"ד גרינברג