בית המשפט בצעד תקדימי מאשר שהאישה תקבל את דירת המגורים בגין אלימות בעלה, על אף שמעולם לא הגישה נגדו תלונה

בשיתוף עו"ד גיא שדה

בהלכת בע”מ 7272/10 פלונית נ’ פלוני שנקבעה בבית המשפט העליון בשנת 2014, הוכרה לראשונה קיומה של אלימות מתמשכת בין בני זוג כעילה המצדיקה את השימוש בסעיף 8(2) לצורך חלוקה רכושית המטיבה עם קורבן האלימות. באותה פרשה הורשע הבעל במסגרת הליך פלילי בניסיון רציחתה של האישה ונגזר עליו עונש מאסר ממושך.

בעניינינו, בשנת 2020 הגישה האישה בעזרת עו”ד גיא שדה תביעת רכוש כנגד הבעל תוך שהיא עותרת לחלוקת רכוש שוויונית בכל נכסי הצדדים למעט, דירת מגורים שהייתה לבני הזוג כדירה להשקעה אותה היא מבקשת לנכס לעצמה מתוקף סעיף 8 (2) בשל אלימות מתמשכת שנהג כלפיה הבעל לאורך 25 שנות נישואין.

האישה תיארה מסכת התעללות קשה ומתמשכת שחוותה מטעם הבעל במשך שנות הנישואין ואף בנוכחות ילדי הצדדים תוך שבשלב מסויים חשבה לשים קץ לחייה מתסכול וייאוש למצבה הנפשי.

האישה ממוצא בוכרי, העידה כי ‘כבוד המשפחה’ הינו ערך עליון אצלם בעדה ומכאן שלא העזה לספר אודות האלימות שחוותה מהבעל במשך כל השנים, לא הגישה תלונה במשטרה ולא העלתה בדעתה להתגרש מחשש לחילול  ‘כבוד המשפחה’.

השופט ליאור ברינגר מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קיבל את גרסתה של האישה בתלה”מ 60085-06-20 כי אכן חוותה לאורך כל שנות הנישואין אלימות מתמשכת מטעם הבעל, הגם שמעולם לא הגישה כנגדו תלונה במשטרה והגם שהבעל לא הורשע מעולם בביצוע מעשה אלימות כלפיה, וכלשונו; “במקרה הנוכחי מצאתי שהנתבע התנהג כלפי התובעת באלימות, בכוחנות וברודנות משך כל שנות הנישואין, הוא השפיל ורמס את נפשה אל מול ילדיה, הוא פגע קשה בילדיה והתנהגותו משך השנים פגעה בתובעת כה קשה, עד שביקשה לשים קץ לחייה.

שוכנעתי כי לאלימות שספגה מהנתבע יש חלק בכך, שהאלימות והיחס המשפיל והפוגע מנעו ממנה להתפתח ולממש את כישוריה ופוטנציאל השתכרותה, כך שלאלימות יש השלכה על מצבה הכלכלי של התובעת, מה שמהווה נסיבה מיוחדת המצדיקה חלוקה של נכסי הצדדים שלא בדרך של מחצה על מחצה”

מכאן, קבע השופט ברינגר כי לא תבוצע חלוקה שוויונית בדירה הנוספת שהייתה לבני הזוג כדירה להשקעה תוך שהבעל נדרש להשיב לידי האישה את כל התמורה שקיבל לידיו במסגרת מכירתה בהליך הגירושין.

למעשה, השופט ברינגר עושה שימוש בסעיף 8 (2) בגין אלימותו של הבעל וקובע כי האישה תקבל לידיה את מלוא הזכויות בדירת המגורים.

השופט ברינגר מבסס את פסק דינו על עדותם של הבן והאישה וקובע לראשונה כי ניתן להוכיח אלימות מתמשכת בין בני זוג על סמך עדויות בלבד לצורך עשיית שימוש בסעיף 8 (2) לחלוקת רכוש שאינה שוויונית במועד הגירושין.

בשל חשיבותו וחידושו של פסק הדין בו אחד מבני הזוג מפסיד את כל זכויותיו בדירת המגורים אף שמעולם לא הורשע באלימות כלפי בן הזוג האחר ולמצער אפילו לא הוגשה כנגדו תלונה במשטרה, התיר השופט ברינגר את חיסיון פסק הדין והורה על פרסומו לציבור.

ערעורו של הבעל על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתל אביב נדחה ביום 28.2.2024 בעמ”ש 44643-11-23 בהמלצת כב’ שופט העליון לשעבר שאול שוחט.

עו”ד גיא שדה אשר ייצג את האישה בתגובתו; אני מאוד שמח על פסק הדין. בית המשפט פתח היום צוהר לקביעת חלוקה רכושית שאינה שיווניות בין בני זוג על סמך עדויות בלבד של אלימות מתמשכת.

מעבר להצלחה האישית אני חושב שיש כאן הצלחה ציבורית עבור כולנו כחברה. פסק הדין עושה צדק עם נשים רבות שחוו אלימות במהלך קשר הנישואין אך לא אזרו האומץ להתלונן כנגד הבעל מסיבות רבות ; פחד, תלות כלכלית, חילול כבוד המשפחה, בושה, תסמונת האישה המוכה וכדומה. היום אותן נשים יכולות לקבל בהליך הגירושין הכרה בדיעבד לפגיעות שחוו כל השנים וזו בשורה של ממש.

בשיתוף עו"ד גיא שדה