נהיגה בשכרות: עונשים, זכויות וכל מה שחשוב שתכירו

בשיתוף עו"ד אילון אורון

מהי עבירת נהיגה בשכרות?

נהיגה בשכרות מוגדרת נהיגה ברכב או בכלי תחבורה אחר תחת השפעת אלכוהול או סמים. בישראל, המגבלה החוקית לכמות האלכוהול המותרת נבדקת בשתי בדיקות עיקריות: בדיקת ינשוף ובדיקת דם.

מהם המצבים שבהם אדם נחשב שיכור?

כאמור, נהיגה בשכרות נבדקת בשתי בדיקות: בדיקת ינשוף ובדיקת דם.

בדיקת ינשוף

נהג רכב נחשב שיכור אם בבדיקת ינשוף נמצא שכמות האלכוהול הנמדדת בגופו היא 240 מק”ג ומעלה, כשאכיפת המשטרה מתבצעת כאשר הכמות הנמדדת היא 290 מק”ג ומעלה. באשר לנהג חדש, מקצועי או צעיר – אסור שהכמות הנמדדת בליטר אוויר נשוף תעלה על 50 מק”ג.

בדיקת דם:

נהג רכב נחשב שיכור אם בבדיקת דם תמצא כמות של 50 מ”ג ב-100 מיל’ בדם. באשר לנהג חדש, מקצועי או צעיר אסור שהכמות הנמדדת בדם תעלה על 10 מ”ג ב-100 מיל’ בדם.

מהם העונשים הצפויים על נהיגה בשכרות?

העונש הצפוי הוא שנתיים פסילת רישיון הנהיגה בפועל מינימום, פסילה על תנאי, קנס והתחייבות או מאסר על תנאי. נוסף לאלו, צפוי הנהג להיפסל לתקופה של 30 יום מנהלית על ידי קצין משטרה וכן צפוי לכך שרכבו יושבת למשך חודש ימים.

האם יש הבדל בעונשים לנהגים ותיקים ולנהגים חדשים?

קיים הבדל מבחינה פורמאלית ביחס לנהגים ותיקים ולנהגים חדשים. כמות האלכוהול המותרת שתמצא בגופם של הנהגים ותיקים וחדשים בבדיקות השונות היא שונה, כשנהג חדש, צעיר או מקצועי יורשע בנהיגה בשכרות, גם במצב שתימדד בגופם כמות אלכוהול שהיא חוקית לנהג ותיק. לגבי העונשים, תהיה דווקא נטייה להקל במי שבגופו נמצאה כמות אלכוהול נמוכה שהיא חוקית אצל נהג ותיק.

מה ההבדל בין נהיגה בשכרות לבין נהיגה תחת סמים או השפעת אלכוהול?

על פי החוק, שיכור מוגדר מי שנתון תת השפעת משקה משכר או תחת השפעת סם מסוכן. בשני המקרים, נהיגה בשכרות ונהיגה תחת השפעת סמים, צפוי הנהג לעונש פסילת רישיון נהיגה למשך שנתיים בפועל במינימום. לצורך עריכת בדיקת ינשוף, אין צורך בקיומו של חשד, שכן מדובר בבדיקה אקראית. חשוב לדעת שסירוב לביצוע בדיקת נשיפון (להבדיל מבדיקת ינשוף) אינו נחשב ל”סירוב” על פי חוק. באשר לבדיקת סמים, יש צורך להוכיח חשד סביר, אחרת הדרישה אינה חוקית.

באילו מקרים אפשר לקבוע כי קיים חשד סביר?

במקרים של תאונת דרכים אפשר לקבוע שאכן יש חשד סביר. עצם המעורבות בתאונה יוצרת חשד סביר על פי חוק לצורך בדיקת דם ו/או מתן דגימת שתן. במקרה אחר, כאשר אין המדובר באירוע תאונתי, החשד הסביר יכול להתעורר כאשר השוטר מריח ריח של סם או כאשר הנהג נראה מסומם. כולל מצב של “עיניים אדומות” אם כי המדובר בסממן שאינו מוחלט. חשוב לדעת שקיומו של עבר פלילי אינו יוצר חשד סביר, שאחרת כל אדם שחטא בזמנו בעבירת סם והורשע בגינה יהיה חשוף לאכיפה ברננית אשר אינה חוקית. גם יציאה ממקום המשמש כתחנת סמים יוצרת מטבע הדברים את החשד הסביר. עם זאת, השאלה תתעורר אם אכן אותו חשוד יצא מאותה “תחנה” או שנזדמן למקום בתום לב.

לעיתים, חשד סביר עשוי להתעורר גם כאשר השוטר עצמו הטוען כי התקיים חשד סביר, לא ראה את פעולת הנהיגה במו עיניו. לדוגמה, כאשר שוטר אחר צפה בנאשם או כאשר השוטר האוכף קיבל מידע שהתקבל מאדם אחר שבעקבותיו הגיע השוטר האוכף אל נהג הרכב וזיהה כי מדובר באותו אדם, אף אם השוטר האוכף עצמו לא ראה את פעולת הנהיגה.

האם אפשר לסרב לבדיקת ינשוף והאם הסירוב לבדיקה יחשב כנהיגה בשכרות?

מי שמסרב לבדיקת ינשוף, יחשב כמי שנוהג בשכרות, ובמקרה זה יהיה צפוי לעונש של מינימום של שנתיים פסילת רישיון נהיגה בפועל.

נתפסתי על ידי שוטר – מה התהליך שאני אעבור בעת התפיסה?

כאשר שוטר בשטח מעכב נהג בחשד לנהיגה בשכרות, התהליך מתבצע בהתאם לשלבים האלה:

1. בדיקת נשיפון – אם התוצאה תקינה, הנהג בדרך כלל ישוחרר.
2. אם הנהג נכשל בבדיקת הנשיפון, יודיע לו השוטר כי הוא מעוכב.
3. בדיקת מאפיינים – תבוצע אם בבדיקת הנשיפון נמצאו סממני אלכוהול בגופו של הנהג.
4. בדיקת ינשוף – תבוצע אחרי בדיקת המאפיינים של הנהג.
5. תחקור החשוד – השוטר יתחקר את הנהג החשוד בנהיגה בשכרות.
6. מילוי דו”ח – בהתאם לתשובותיו של הנהג, ימלא השוטר דו”ח עיכוב.
7. מסירת זימון לשימוע – השוטר שעצר את הנהג ימסור לו זימון לשימוע בפני קצין משטרה, שיערך עד 72 שעות מביצוע העבירה. עד לביצוע השימוע רשאי הנהג לנהוג.
8. שימוע מול קצין המשטרה – לעיתים מתבצע במקום. בעקבות השימוע נמסרת לנהג ההחלטה לגבי פסילת רישיונו ורכבו.

האם אפשר להפחית את העונש על נהיגה בשכרות?

עורך דין תעבורה מנוסה, אמור להצליח להמיר את סעיף האישום המיוחס לנהג שאותו הוא מייצג בתיק נהיגה בשכרות, לסעיף של נהיגה  תחת השפעת משקאות משכרים. באופן זה, אפשר להפחית את העונש המינימאלי של פסילת רישיון למשך 24 חודשים לפחות, לעונש מינימום של פסילה מקוצרת של 3 חודשים.

מה יקרה לנהג חדש אשר הורשע בנהיגה בשכרות?

נהג חדש אשר מורשע בעבירה של נהיגה בשכרות יאלץ לעבור מבחנים במכון הרפואי לבטיחות בדרכים וכן יאלץ לעבור מבחן עיוני (תיאוריה). אם נהג חדש נפסל לתקופה של 3 חודשים ומעלה, יהיה צפוי נוסף לאלה, לעבור גם מבחן מעשי מחדש (טסט).

האם נהיגה בשכרות נחשבת עברה פלילית?

עבירה של נהיגה בשכרות אינה נחשבת לעבירה פלילית והיא נרשמת בגיליון ההרשעות התעבורתי של הנהג.

מהי פסילה מנהלית במקרה של נהיגה בשכרות?

פסילה מנהלית היא פסילה לתקופה של 30 ימים הניתנת לשיקולו של קצין משטרה. קצין המשטרה רשאי אף לדון בהשבתת הרכב לתקופה של 30 ימים. על החלטת הקצין לפסול את רישיון הנהיגה ולהשבית את הרכב לתקופה של 30 יום, ניתן יהיה “לערור” לבית המשפט, באמצעות הגשת בקשה לביטול הפסילה המנהלית. במקרה זה בית המשפט רשאי לבטל את החלטת הקצין, לקצר את משך תקופת הפסילה המנהלית או להותיר את החלטת קצין המשטרה על כנה.

עו”ד אילון אורון – ממשרד עורכי דין אילון אורון – הינו סנגור העוסק בתחום התעבורה זה למעלה מ-45 שנה, כיהן כיו”ר משותף של ועדת התעבורה הארצית של לשכת עורכי הדין. טרם הקמת המשרד, שימש עו”ד אורון תובע משטרתי במחוז ת”א כארבע שנים. כתב אוגדן מקצועי שהינו אנציקלופדיה לתעבורה בשם “תעבורה עיקרי הלכות”. הספר מונה 12 כרכים הכוללים אלפי ערכים. כמו כן כתב את הספר “עצור משטרה – הכול על משפטי התעבורה” וכן את הספר “איך לצאת זכאי במשפטי תעבורה”. עו”ד אורון מרצה בפורומים שונים בתחום וגם במסגרת לשכת עורכי הדין, ונוסף לאלה לימד דיני תעבורה במסלול האקדמי במכללה למינהל בראשון לציון. עו”ד אורון כתב בעיתונים “ידיעות אחרונות”, “מעריב”, “הארץ”, “חדשות”, “גלובס” ובהם פרסם מאמרים., והשתתף בתוכניות טלוויזיה ורדיו בנושא.

בשיתוף עו"ד אילון אורון