בשיתוף עורך דין רשלנות רפואית בלידה אלי מאור
במסגרת מאמר זה ננסה להבין, כיצד ניתן לתבוע בגין רשלנות בלידה ובגין רשלנות בהריון, מהם המקרים שהינם ברי תביעה, ומה מומלץ לעשות במידה ואתם חושדים שרשלנות שכזו נגרמה לכם או לילדכם במהלך אשפוז שלכם או של הילד שלכם בבית חולים.
חשוב לציין כי בד”כ זירות המקרים שבהם מתרחשים אירועים קשים אלה של רשלנות בין אם ברשלנות “אקטיבית או בין אם ב”מחדל” (בגין אי נקיטת פעולה), הם עשויות להתרחש במסגרת מעקב של היולדת בקופת חולים, במסגרת התייעצות או בדיקות אצל רופא מומחה למיילדות או במסגרת בדיקות אולטרה סאונד במהלך ההריון לרבות במרפאה “פרטית”, וכמובן גם מרגע קבלתה של היולדת לחדר לידה לצורך קידום לידה, ועד לשחרורה מבית החולים, וזאת לאחר שהלידה כבר התרחשה.
כמו כן חשוב לציין שלא כל טעות רפואית שקרתה לדוגמא בתם לב ולא הביאה לגרימת כל נזק, עשויה להיחשב לרשלנות רפואית ברת תביעה, וכפי שיפורט בהרחבה להלן, ישנם מקרים מסוימים העומדים בתנאים מסוימים הן בתחום הרפואי והן בתחום המשפטי, על מנת לזכות אתכם בתביעה תקפה מבחינה משפטית, שניתן להגישה בבית המשפט ולזכות בפיצויים כספיים משמעותיים.
מאמר זה נכתב מניסיוני האישי בתביעות רפואיות אלו במהלך 25 השנים האחרונות וכמי שעד לפני כ-15 שנים בעברו ייצג גם חלק מבתי החולים הממשלתיים הגדולים ביותר במדינת ישראל בתביעות שכאלה.
באופן כללי, מהי רשלנות רפואית בהריון ולידה?
רשלנות רפואית בהריון ולידה מתרחשת כאשר צוות רפואי או סיעודי (מיילדת) סוטה סטיה משמעותית מהסטנדרט הרפואי המקובל בישראל, וכתוצאה מכך נגרם נזק גוף לאם, לעובר או לתינוק, ובמקרים נדירים אף נזק לשניהם, והכל באותה לידה ממש!
מקרים נפוצים של רשלנות רפואית בהריון ולידה:
- אי אבחון מומים מולדים: אי זיהוי מומים בעובר במהלך בדיקות הריון, כגון סקירת מערכות (מורחבת) או דיקור מי שפיר או שקיפות עורפית.
- אי טיפול נכון בהריון בסיכון גבוה: אי זיהוי הריון בסיכון גבוה או אי מתן טיפול מתאים בהריון בסיכון גבוה וזאת לאחר שהוא כבר זוהה.
- אי מניעת לידה מוקדמת: העדר זיהוי סימנים מקדימים ללידה מוקדמת או אי מתן טיפול רפואי ו/או סיעודי מתאים במהלך האשפוז בבית החולים או במהלך המעקב בקופת חולים.
- רשלנות במהלך הלידה: פגיעה ביילוד/תינוק במהלך הלידה, כתוצאה משימוש לא נכון במכשירים רפואיים (לידת מלקחיים/לידת ואקום) או טיפול רשלני.
- אי מתן טיפול רפואי מתאים לאחר הלידה: חוסר זיהוי סיבוכים לאחר הלידה או אי מתן טיפול מתאים ולרבות הנחיות מתאימות לאחר השחרור מבית החולים.
הוכחת רשלנות רפואית:
כדי להוכיח רשלנות רפואית, יש להוכיח בד”כ שלושה יסודות עיקריים:
- חובת זהירות מושגית וקונקרטית: זוהי חובת הצוות הרפואי לפעול באופן סביר כלפי היולדת והעובר.
- הפרת חובת הזהירות: סטייה משמעותית מהסטנדרט הרפואי המקובל בזמן הלידה או ההריון.
- קשר סיבתי רפואי ומשפטי: הוכחה שהנזק נגרם כתוצאה מהרשלנות הרפואית.
התיישנות:
תקופת ההתיישנות להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון ולידה היא בד”כ 7 שנים מיום הלידה, אולם ישנם מקרים של רשלנות רפואית לתינוק בחדר הלידה, שניתן לתבוע עד הגיעו לגיל 25 שנים, ועל כן ישנה חשיבות רבה להיוועצות משפטית בתחום המשפט והרפואה, באופן ספציפי עם עורך דין אלי מאור לרשלנות רפואית בלידה, על מנת לקבל את אפשרויות התביעה לפיצויים העומדים לרשותכם, בהתאם למקרה האישי שלכם.
ייעוץ משפטי מועיל:
כפי שפורט בהרחבה לעיל, במידה ואתם או משהו מבני משפחתכם, חושדים כי נפגעתם אתם או ילדכם כתוצאה מרשלנות רפואית בהריון ולידה, מומלץ בחם לפנות לעורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית. עורך הדין שכזה יסייע לכם לבחון את המקרה, להבין את זכויותיכם ולקבל את ההחלטה הטובה והמושכלת ביותר עבורכם.
טיפים חשובים:
- שמרו את כל התיעוד הרפואי הקשור להריון ולידה כמו גם את כל ממצאי הבדיקות הרפואיות שעברתם במהלך ההריון או במהלך הלידה. חשוב מאוד לפנות למחלקת רשומות רפואיות בבית החולים ולדאוג להוציא את תיק היולדת וכן את תיק היילוד מבית החולים באופן המהיר ביותר.
- שתפו את בן/בת הזוג שלכם ואת בני המשפחה בחששות שלכם. התהליך אינו קל ולוקח זמן לא קצר ולכן חשוב שבני המשפחה הקרובים יהיו מודעים אליו ויהוו מקור לתמיכה אישית ורגשית.
- כתבו כל מה שהתרחש במהלך הלידה, וככל שהיו אתכם אנשים נוספים במהלך הלידה חשוב גם לקחת מהם מעין תקציר אירוע חתום, לגבי הדברים שהם זוכרים שקרו בלידה ושמות המיילדות או הרופאים המעורבים.
- פנו לייעוץ משפטי בהקדם האפשרי. הפניה ליעוץ משפטי מהיר עשויה לסייע לכם בכל הבדיקות שיש לבצע וכן להימנע מהתיישנות תביעתכם בבית המשפט, קרי הגשתה בזמן בהתאם לחוקי מדינת ישראל.
- האזרו בסבלנות רבה. תביעות שכאלה בד”כ נמשכות למשך זמן רב, של מספר שנים, וכרוכות גם בעלויות כספיות לא מבוטלות בגין חוות דעת רפואיות שיש לצרף לכתב התביעה הן במישור הוכחת רשלנות הרפואית, והן במישור הוכחת הנכות הרפואית שנגרמה (נזקי גוף) עקב המקרה שבגינו מוגשת התביעה.
זכרו:
לכם בהתאם לחוקים במדינת ישראל ולרבות ובפרט חוק זכויות החולה, יש את הזכות הרפואית והמשפטית לקבל טיפול רפואי איכותי ובטוח הן לכם והן לילדכם ואין זה משנה אם הטיפול הרפואי ניתן במסגרת ציבורית כגון קופת חולים או בית חולים ציבורי או במסגרת “פרטית” כגון מרפאה פרטית של מומחה רפואי או במסגרת בית חולים פרטי.
עוד חשוב לזכור כי מרבית בתי החולים במדינת ישראל ו/או הרופאים המומחים והמתמחים במדינת ישראל, מבוטחים בביטוח אחריות מקצועית, במקרים של תביעות שכאלה, וככל שמוגשת נגדם תביעה על ידכם, בד”כ הרופאים אינם נאלצים לשלם אותם מכיסם הפרטי אלא חברת הביטוח היא זו שמשלמת אותה. בבתי חולים ציבוריים ובקופות החולים, הרופאים או המיילדות לא משלמים מאומה, ואילו במסגרת פרטית הרופא הנתבע משלם “השתתפות עצמית” בלבד, ולא נאלץ לשלם את כל התביעה עצמה העשויה במקרים רבים להסתכם בסכומי פיצויים של מיליוני שקלים חדשים.
לסיום חשוב לציין:
המידע המוצג כאן אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי וכמובן שאין להסתמך עליו בהגשת תביעת רשלנות רפואית בהריון או תביעת רשלנות רפואית בלידה לבית המשפט ו/או בכלל ויש להתייעץ עם עורך דין באפון אישי בעניינים אלה.
בשיתוף עורך דין רשלנות רפואית בלידה אלי מאור