בשיתוף יעל בגדדי
משנות הינקות הרכות עד לשלב גיל ההתבגרות הסוער ומעבר, הדינמיקה בין הורים לילדיהם ובין הילדים עצמם מתפתחת ומשתנה כל הזמן. יש מי שיגידו כי מדובר ברשת סבוכה של רגשות, מאבקים ונקודות התנגשות המובילים לריבים אינסופיים עד כדי ייאוש. יעל בגדדי, נשואה ואימא ל-3 בנות, היא מנחת הורים מנוסה המציעה אוזן קשבת וליווי מקצועי. בעזרתה תוכלו לפרום את החוטים של מערכות יחסים מורכבות וליצור הרמוניה בתוך התא המשפחתי.
כך תעזרו לילדים שלכם להיפטר מחרדות ופחדים
עוד לפני שהיא צוללת עם ההורים אל הפרקטיקה במהלך הליווי המקצועי שלה, יעל בגדדי דואגת כי ההורים יבינו מדוע ומאין נובע אתגר כזה או אחר, כאשר היא שמה דגש גדול על התופעות של ויסות חושי שיש להן השפעה מכרעת על התנהגות הילדים. את הוויסות החושי מחלקים ל- 7 מערכות חושיות שונות: חוש הראיה, החוש המגעי , החוש של השלד והשרירים (מגע עמוק), חוש השמיעה, המערכת הוסטיבולרית – שיווי המשקל, חוש הטעם וחוש הריח.
מהו הקשר בין שבעת החושים הללו לבין ההתנהגויות של הילדים אתם שואלים? ברוב המקרים הבסיס הראשוני להתנהגויות מסוימות נובע מחוויה חושית מסוימת. כשגורי האדם מגיחים אל אוויר העולם החושים, זו למעשה הדרך היחידה שלהם לחוות אותו, והדברים יכולים לבוא לידי ביטוי ביתר רגישות או בחוסר רגישות מסוים. ככל שהזמן עובר שני הקצוות הללו מביאים לאתגרים שונים שההורים והילדים מתמודדים עמם ביחד. בעיה מרכזית המאפיינת ילדים קטנים ומתבגרים נוגעת בחרדות ובפחדים שלהם, על כך יעל בגדדי מפרטת: “כשהילדים מפחדים ממשהו, בדרך כלל הדחף הראשוני של הורים הוא להגיד כי אין להם ממה לפחד, והם מוסיפים לכך הסבר הגיוני. אך אם אתם חושבים שהילדים יזרמו עם ההסבר המאוד רציונלי שלכם אתם טועים, לא זו הדרך לטפל בפחדים. לפני שאספר מה כדאי לעשות, קודם צריך להבין כי הפחד הוא לא רציונלי אבל הוא כן יושב לו במוח ומשפיע על הילדים. מה שצריך לעשות הוא לאמן את המוח איך לחשוב באופן חיובי. לנו המבוגרים יותר קל לאמן את המוח ולחשוב מחשבות חיוביות, אך מוחם של הילדים עוד קטן ולא מפותח מספיק כדי לעשות זאת לבדם, ובנקודה הזו ההורים נכנסים לתמונה. בואו ניקח דוגמה שכיחה. הילד פוחד לטפס על מתקני השעשועים השונים במגרש המשחקים השכונתי, בעוד שאר חבריו לגן או לכיתה קופצים לכל עבר בלי להסתכל לאחור ומבלי לחשוש מדבר. זה משהו שיכול לתסכל אותו ואת ההורים שלו. האינסטינקט הראשוני הוא להגיד לילד שזה כלל לא מפחיד, או להצביע על כך שכולם עושים זאת וגם הוא יכול וצריך, אך פעולה זו תעשה את ההיפך הגמור. זה יגרום לילד להרגיש פחדן ויחליש אותו. במקום זאת צריך להגיד לו את האמת, זה בסדר גמור לפחד, ושגם אתם פוחדים מדברים מסוימים. באותה הנשימה נסביר לילד כי אם ניתן לפחד להשתלט עלינו, יהיה לנו לא נעים בבטן, בלב ובראש, ונפסיד חוויות שאנחנו מעוניינים לחוות, לכן צריך לסלק את המחשבות הרעות. בפועל מה שניתן לעשות הוא לחשוף את הילד אל המתקנים השונים בהדרגתיות. למשל לקחת אותו אליהם לבד כשאין עוד ילדים מסביב.
לספר לו על המתקנים ועד כמה הם מהנים ובטוחים. כי המהנדס של העירייה בדק ונתן להם אישור. להראות לו שכל המתקנים מחוברים בעזרת המון ברגים ששומרים על הבטיחות והיציבות של המגלשה, קירות הטיפוס והנדנדות הגבוהות. רק כך הילד יהיה בטוח יותר לנסות ולתרגל, לעלות על מתקן כזה ואחר, לטפס שלב אחד גבוה יותר. בעזרת החשיפה ההדרגתית והרבה עידוד חיובי. צריך לזכור שכמו בכל תהליך אפשר שתהיינה גם רגרסיות. אנחנו, נעזור לילד לאמן את המוח שלו לעשות שימוש בחלק הקדמי החיובי, וגם נלמד אותו ערך חשוב לחיים, “לא מוותרים על דברים שרוצים בגלל פחד”.
אל תחום הדרכת ההורים יעל בגדדי הגיעה מעולם החינוך. במשך שנים היא הייתה מורה לחינוך מיוחד של נוער בסיכון, והתמחתה בבעיות של קשב וריכוז. יש לה תואר שני בייעוץ חינוכי והיא רואה בעבודתה מול ההורים כשליחות לכל דבר.
לצד הפעילות בקליניקה שלה, יעל מופיעה בכל רחבי הארץ ומעבירה הרצאות לארגונים בנושאים שונים הקשורים ליחסי משפחה, בין הורים לילדיהם, בין אחים ואחיות, ובין ההורים עצמם בכל הנוגע לחינוך הילדים. בין יתר הארגונים בפניהם יעל הופיעה ניתן לציין את: רפאל, חברת חשמל, טכניון, תרבותא ועוד. בהרצאות שלה יעל מעניקה הצצה על איך לגדל ילד עם ביטחון עצמי, על הפחד של ילדים ומבוגרים משינויים. על אימהות שמצופה מהן להיות וונדר וומן וכיצד להתמודד עם זה, על ילדים שרוצים שיקנו להם כל דבר, בעיות אכילה ועוד.
כמו כן יעל בנתה תוכנית ייחודית שעמדה בתנאים המחמירים של תוכנית גפ”ן (גמישות פדגוגית וניהולית) מטעם משרד החינוך, כך שמנהלות ומנהלים מזמינים אותה להעביר הרצאות וסדנאות לצוותי החינוך השונים.
האם הילדים שלנו כפויי טובה?
אתם בוודאי מכירים את הסיטואציה בה ההורים צועקים על הילדים, די כבר! מחר יש גן או בית ספר, מאוחר ולכו כבר להתקלח, לצחצח שיניים או לישון. זו מלחמת התשה שלא משתנה ערב אחר ערב. מדוע זה קורה?
באופן טבעי כל הורה רוצה שהילדים שלו יהיו מאושרים, לכן לא פעם ההורים מאפשרים לילדים לעשות מה שמתחשק להם, או עונים בכן על כל הבקשות.
הילד רוצה עוד ממתק, נותנים לו. הילדה מבקשת להמשיך לשחק למטה עם חברות עוד רבע שעה, מעניקים לה את הזמן. האחים מבקשים לראות עוד פרק אחד של סדרה מסוימת בטלוויזיה, אין בעיה. עוד שעה לשחק בחדר, תבלו. אך כשנגמר הממתק או עוברת לה השעה, הילדים מבקשים עוד קצת, שוב ושוב ו…עד שלהורים נמאס והם מתפוצצים. אתם כפויי טובה, נצלנים ולא יודעים שובע חלקם אומרים.
האם באמת הילדים לא מבינים מה זה לא? האם באמת נותנים להם אצבע והם מבקשים בתחמנות את כל היד? לא ולא טוענת יעל בגדדי: “הפרשנות הזו היא הפרשנות של המבוגרים בלבד, והטעות של ההורים היא שהם לא הגדירו מראש עבור הילדים כמה הם יכולים לקבל. אם זה ממתקים, זמן מסך, שעת משחקים וכד’. תפקידם של הילדים הוא ליהנות, לעשות חיים ולחקור את העולם. תפקידם של ההורים הוא לאפשר להם זאת אך להעניק מראש גבול מסוים. כדי שלילדים לא יהיה קשה לקבל את הגבולות, ושהסיטואציה לא תיגרר לבקשות אינסוף עליהם נגיב בהתחלה בכן עד אשר יימאס לנו ונתפוצץ, חייבים מראש ליידע את הילדים מתי הזמן שלהם מסתיים. אפשר למשל להראות להם על השעון את הזמן המדויק, אולי אפילו להציב בחדר שעון מעורר. זה עוזר לילדים להבין כי ברגע שהשעון צלצל, זמן המשחקים נגמר. אפשר לעשות זאת גם באמצעות מספר שירים ברקע, זה הופך את האווירה לנעימה יותר. כך הילדים יהיו מוכנים מראש ולא יופתעו ברגע אחד. זה נכון גם לגבי משחקים משותפים בין האחים עצמם, בעיקר אם יש שם הבדלי גילאים. תוך כדי תנועה, אפשר מדי פעם להזכיר לילדים כי הזמן אוזל, ולהגיד להם כי אנו סומכים עליהם שהם יעמדו בדברים, זה מעצים אותם. ילדים זקוקים לוודאות ולדעת מה עומד לקרות. אם הם יקבלו זמן מוגדר ומכובד מראש, הם יפסיקו לבוא ולשנורר במנות קטנות”.
.
יעל בגדדי: יצירת קשר
קהל ההורים שמגיעים אל יעל בגדדי מגוון בהחלט, היא מלווה משפחות מכל הארץ. החל מהורים לתינוקות וילדים קטנים עם אתגרים של פרידה מחיתולים, ועד להורים לילדים ונערים מתבגרים שיש להם התקפי זעם, קושי בדחיית סיפוקים, קשיים חברתיים ועוד. יעל מספרת בחיוך כי לא פעם ישנם הורים שמאוד מתביישים להגיע בפעם הראשונה ובטוחים כי הילד שלהם חריג ושיש לילד בעיה שייחודית לו, אך מהר מאוד הם מגלים כי התיאור שלהם נכון ל- 95% מהילדים בישראל. כך שאף הורה לא צריך להתבייש, בגידול ילדים ישנם אתגרים רבים , לא מומלץ להדחיק ולהימנע מלקבל ליווי ועזרה מקצועית בגלל סטיגמות כאלה ואחרות.
“בדרך כלל במפגש הראשון ההורים מצפים לקבל משוואה מאוד פשוט. ישנה בעיה, אני מגדירה אותה, לוחצת על מקש האנטר במחשב וכמו מעשה קסם הבעיה מסתדרת לה. אולם בעבודה עם ההורים ומול הילדים אין משוואה או רובוטים, זו גם לא המטרה שלי. אלא קודם שההורים יבינו את המקור והסיבה לאתגרים, זהו שלב חשוב שלא כדאי לדלג מעליו. לאחר מכן אני מדריכה כיצד ניתן לעבוד עם ומול הילדים, כך שהפתרון יהיה ארוך טווח והתוצאה תהיה ילדים רגועים ומשתפי פעולה”, יעל בגדדי סיכמה את הדברים.
התמודדות מול הילדים בזמן מלחמה
המציאות הביטחונית בישראל לעולם לא שקטה. ילדים רבים מכל רחבי הארץ גדלים בין פיגועים, רקטות וריצות אל המקלטים וממ”דים. חודש אוקטובר 2023 הוא ככל הנראה הטראומתי והקשה מכולם, בעקבות האירועים בדרום הארץ.
אל יעל מגיעים פניות רבות של הורים שמוצאים את עצמם מיואשים, כיוון שאינם יודעים כיצד להכיל את הילדים בעת מלחמה, איך להתמודד עם תופעות נלוות כמו הרטבות במיטה, התפרצויות זעם או התכנסות בתוך עצמם.
במקביל למפגש שלה מול הורים בקליניקה, בזום ובהרצאות שהיא מעבירה בכל רחבי הארץ בנוגע לבעיות כאלה ואחרות, ליעל יש קהל הורים גדול שעוקב אחריה בתוכנית פודקאסט פופולרית משלה, ובקבוצת וואטסאפ שם היא עונה בפירוט רב על כל השאלות.
לכניסה אל קבוצת הוואטסאפ שהיא מנהלת, יצירת קשר בנוגע להרצאות וקבלת ליווי אישי, חייגו אל יעל: 052-6305322
בשיתוף יעל בגדדי