בשיתוף אירית רביב
הכי חשוב זה ה”איך” יותר מאשר ה”מה”. אנשים יכולים להעביר את המסר בדיוק כפי שרוצים להעביר אותו, אבל יש דרך לעשות זאת. כשאני משקף/ת לצד האחר מה אני מרגיש/ה בקשר למעשה או התבטאות מסוימת שלו/ה חשוב לשים את הדגש עלי ולא עליו.
פנינו לאירית רביב, מאמנת ויועצת זוגית בעלת 10 שנות ניסיון, המתמחה במשברים וקונפליקטים. מטפלת גם בשיטת לייזר ממוקדת מטרה ותכליתית אשר מתמקדת באופן נקודתי בקונפליקט עצמו, ומספקת פתרונות מיידים פרקטים וברורים, וגם בתהליך ארוך יותר ומשמעותי לחיים.
שאלנו אותה, האם יש ריטואל שחוזר על עצמו במערכות יחסים?
“עם השנים, הכרתי מאות נשים וגברים שהגיעו אליי לקליניקה והעלו בעיות שמפריעות להן לקיים זוגיות אוהבת ופגיעה באיכות חייהם. הופתעתי לגלות קונפליקטים חוזרים ברוב התהליכים שהעברתי: סוגיות של קנאה, השוואה, חיזור, ערך עצמי, ירידה בחשק המיני, חוסר תקשורת, אלו נושאים שחזרו על עצמם שוב ושוב בקליניקה. מסתבר שישנם נושאים מאוד נפיצים בתוך זוגיות – ושהם פחות או יותר הסיפור של כל מערכת יחסים. השאלה הגדולה היא איך מתמודדים עם הקונפליקט, מה ההשפעות האישיות שלו על כל אחד מהצדדים ואיך הוא נפתר.
בכל מערכת יחסים מעורבים אנשים שונים, עם רקע אחר, מציאות שונה וקשיים אובייקטיבים שונים. בזכות שיטה פרקטית ויישומית המשלבת כלים מעולמות הטיפול, האימון והגישור, אני מצליחה לגעת בכל אחד מבני הזוג בנפרד ובשניהם יחד, הם מאמצים דפוסי חשיבה חדשים וצומחים מחדש יחד.
אגב, שלובים ביחד זה הסלוגן שלי. המטרה שלי היא לשלב יחד שני אנשים בדרכם המשותפת. גם כשנוצרים פערים.”
למה אנשים נכשלים גם במערכת היחסים הזוגית הבאה שלהם?
“אין כמעט זוג שלא חווה משברים, קורה שיש חוסר תקשורת אחרי כמה שנים. זה שאנחנו משחזרים את עצמנו בזוגיות החדשה שבחרנו, זה לא פתרון. כל עוד לא נעשה עבודת עומק זה יחזור על עצמו במערכת הזוגית הבאה.” אומרת אירית. “כשיש ניואנסים שחוזרים על עצמם בפרק ב’, ג’, מרגישים שוב דחייה, שעמום ושחיקה. הרעיון הוא לפתח מודעות, הקשבה, ונתינת הזדמנות לאחר להביע את דעתו ואת צרכיו. הקשבה היא נתינה אמיתית מהלב ומאפשרת לכל אחד להביע את דעותיו ואת צרכיו האישיים. תקשורת מקרבת עוזרת בהתמודדות עם קונפליקטים כמו: חלוקת תפקידים, חינוך הילדים, בית, עבודה, כסף, מין ועוד. זוגות שלמדו לתקשר גם יודעים לריב נכון. הריב לא מפרק או גורם לפיצוץ, אלא עוד אבן נגף שאפשר להזיז ולהמשיך הלאה.”
.
תני לנו 3 כללים שהם מאסט לתקשורת זוגית מקרבת:
#1 “קבעו זמן לשוחח- בשגרה היומיומית והשוחקת כל אחד עסוק בטרדות העבודה ובמטלות התובעניות של הבית והילדים. חשוב להקדיש זמן זוגי ולדבר במקום שקט ופנוי מהסחות דעת.
10 דקות בבוקר או בערב, מה הסיפור? כל אחד יכול לפנות את הזמן הזה, נכון?” מחייכת אירית וממשיכה. “יש חשיבות רבה לדיבור על רגשות וצרכים. מדהים לגלות מה שיחה קצרה באווירה רגועה מדי יום יכולה לחולל.”
#2 “הקשיבו באופן פעיל זו לזה- הקפידו להקשיב אחד לדברי השני, ולחזור מדי פעם על הדברים כדי שהצד השני יבין שהם נשמעו. אנחנו חיים בעולם של מסכים, צריך לשמור על קשר עין ולהרים את הראש כשמדברים.”
#3 “צריכים לדבר? בדקו שיש עם מי לדבר. כשהצד השני טרוד בעניינים אחרים, עמוס במחשבות או מוצף רגשית, לא בטוח שיהיה לכם עם מי. מומלץ להתחיל שיחה בבדיקה או בשאלה – “אפשר לדבר איתך רגע?”, “יש לך כוחות להקשיב עכשיו?”. כשהתשובה היא חיובית, התקשורת תהיה הרבה יותר רגועה ומכבדת.”
יש איזה עיקרון מציל זוגיות שאת יכולה להצביע עליו?
“האמת שיש לא מעט אבל אני רוצה לשים את האצבע על עיקרון סופר חשוב בעיני: אם כל פעם כשעולה תסכול, נלמד לדבר על הרגשות, במקום לפעול מתוכם נוכל להציל את מערכת היחסים. כשאנחנו לומדים לדבר את הרגשות, אנחנו משקיטים את עצמנו מבפנים ולא ממקום קורבני שמאשים, אלא מהמקום שמשתף רגשית בקושי ממקום חשוף ופגיע, ומשם מתאפשר חיבור עמוק יותר לעצמנו ולמי שמולנו. גם אם הצד השני אדם המתקשה לדבר על רגשות, תופתעו לגלות שפתאום זה אפשרי”
.
מה דעתך על נישואים פתוחים?
“לאחרונה יש לי תחושה שזוגות אחרי משבר מנסים לפתוח את הנישואים. זה קורה בסביבות גיל 40 פלוס. אנשים מרגישים שיש לגיטימציה לסוגים שונים של מערכות יחסים. זה התגבר מאוד מאז שהרשתות החברתיות צצו בחיינו והכל נעשה זמין יותר. הפוליאמוריה תפסה תאוצה והתחושה היא שמונוגמיה זה פאסה. איך אמר לי מטופל אחד, “זה כמו להיות עם אותו תיק 30 שנה, את מחליפה תיקים לא?” עניתי לו שבתיק אין ערכים יש רק סנטימנטים. אני כן יכולה להיזכר איפה קניתי אותו או כמה התאמצתי בשבילו כי עלה לי הרבה כסף. אבל תיק נותן לי הנאה רגעית, משמש אותי לאירוע וזה הכל. כשיש בן אנוש שחי ונושם לצידי, עם דעות ואישיות משל עצמו, איפה כאן ההשוואה?”
במקרה שלהם הוא רצה לפתוח את הקשר ולחוות יותר חוויות מיניות. זה ריטואל שחוזר על עצמו, יש המון סיפורים, אנשים שנמצאים במערכות יחסים ארוכות, מביעים סקרנות. בכל מקרה, זה מה שמגיע לפתחי ומאזורים שונים בארץ.
מההתרשמות שלי, שאלות כמו: מה נכון ולא נכון בקשר?, או אילו יחסים נכונים לי?, עולות יותר מאשר בעבר. זה לא חדש שאחד מבני הזוג רצה לחוות יותר חוויות מיניות, להשלים פערים. במקרה שלהם לא הייתה כוונה לחיות בפוליאמוריה, אלא רק לתת מקום לחוות תשוקה מינית עם אחרים. זה עורר כל מיני אישואים בקשר שלהם, ועלו המון שאלות. במקרה הזה, האם זה שיפר להן את חיי המין, ושכלל את התקשורת המינית והזוגית? עוד מוקדם לדעת אנחנו בתחילתו של תהליך. בקשר לשאלה עצמה, אנחנו כמטפלים, לא שיפוטיים, התפקיד שלנו זה ללוות את התהליך.
כדי לנהל מערכת יחסים פתוחה חשוב ששני בני הזוג יקבלו את המוסכמות של הטוויסט בקשר מתוך רצון הדדי להטיב עם בן/ת הזוג בשני המישורים, המישור המיני והמישור האישי. כשאחד הצדדים לא שם, נוצרים מתחים, תסכול וחוסר ביטחון. וכאן מתחילה ההתדרדרות, והפרידה היא בלתי נמנעת.
על מה אסור לוותר?
“אסור לוותר על איכות החיים, תגיעו לייעוץ בזמן ולא על הקצה כשאתם חסרי נשימה. תגיעו לייעוץ לפני פיצוץ שאין ממנו דרך חזרה. לשמור על זוגיות זה בדיוק כמו ללכת למכון כושר ולתחזק את הגוף. זוגיות זה שריר שניתן לפתח. אפשר להחזיר רגשות ועניין. מניסיוני וברוב המקרים, ברגע שמישהו טובל את ידו בחוץ, קשה מאוד לשקם את הקשר אבל כשיש בסיס טוב ורצון הדדי גם את זה ניתן לעשות.”
התפקיד שלי הוא לחבר בין אנשים, להדליק להם את האור.
יצירת קשר עם אירית רביב
טלפון בקליניקה: 052-7496760
בשיתוף אירית רביב