בשיתוף רוני נאק , סונול EVI
אנו חיים בתקופה מרתקת. עידן שבו הלב הטכנולוגי של התחבורה כמו שאנו מכירים אותה, עובר שינוי שורשי. מנוע הבערה הפנימית (שעקרון הפעולה שלו נותר ללא שינוי מסוף המאה ה-19), מפנה את מקומו להנעה החשמלית היעילה והנקייה.
יחד עם זאת, מכוניות חשמליות אינן דבר חדש. התחום הזה נחקר מזה עשרות רבות של שנים והיו בעבר הקרוב וגם הרחוק ניסיונות כושלים להביא לשווקים דגמים חשמליים אפילו מיצרניות רכב גדולות ומוערכות. אבל תמיד הניסיונות האלה נתקלו בחסם אחד משמעותי – הסוללה.
גם כיום, אפילו שכבר יש בשוק מכוניות חשמליות עם טווח רשמי של 500 ק”מ ואף יותר, הסוללות מהוות מכשול למעבר לשלב הבא. אלו הגורמים לכך וזו הסיבה שרשת טעינה ציבורית עניפה, של מטעני AC ו-DC מהירים ואולטרא-מהירים יהיו הכרחיים כדי שנוכל להמשיך ולקדם את מהפכת התחבורה החשמלית בישראל.
ברגע זה ממש יש ברחבי העולם אלפי מעבדות כימיה המנסות לפצח את הנוסחה הכימית אשר תאפשר לשפר את הקיבולת האנרגטית של הסוללות, לצמצם את החימום בפריקה וטעינה ובעיקר יאפשר לתעשייה ליצור סוללות קטנות יותר וקלות הרבה יותר. זה הרי ברור שחברה שתצליח להציג סוללה שתהיה אפילו רק ב-30% קטנה יותר אבל תציג קיבולת אנרגטית טובה – תיקח את כל הקופה בשוק של מיליארדים רבים של דולרים. על הפיתוחים האלה מסתמכים רבים מחסידי הרכב החשמלי ולא אחת אפשר לפגוש משפטים כמו “בדור הבא הסוללות יהיו קטנות הרבה יותר” או “הדור הבא כבר יהיה לו טווח של 1,000 קילומטרים”. אלא שטכנולוגייה המתפתחת באמצעות משאת נפש עוד לא קיימת.
מה שכן קיים זו הטבלה המחזורית. זוכרים אותה משיעורי הכימיה? הטבלה המרכזת את כל היסודות הקיימים (הידועים לאדם) על פני כדור הארץ. עם זה כל הכימאים בכל המעבדות עובדים – אלו אבני היסוד של עולמנו. מתוך הטבלה המחזורית קיבלנו סוללה שהיא גם יציבה, בעלת קיבולת אנרגטית טובה וגם מסוגלת לפרוק ולהיטען פעמים רבות (בהקשר של מכונית) – כדי לספק לבעל הרכב טווח נסיעה של כמה מאות קילומטרים ואורך חיים הגיוני של כ-8 שנים או 160 אלף קילומטרים (שזו תקופת האחריות שרוב יצרניות הרכב נותנות לסוללות). אלא שסוללה אופיינית, נאמר של 70 קוט”ש, של רכב פנאי משפחתי שוקלת בין 400 ל-500 ק”ג. משקל עצום שיש לו השפעות דינאמיות רבות ותספק טווח נסיעה רשמי של כ-350 ק”מ לפי צריכת אנרגיה ממוצעת של 20 קוט”ש ל-100 ק”מ.
אלא אם כן יש ברשותכם גישה ליסודות שאין בטבלה המחזורית, או על כדור הארץ, זו תהיה סוללת ליתיום-יון עם הרכב כימי המכונה LFP או NMC. בשני המקרים זו סוללת ליתיום רק שאיזון חומרי הגלם בה שונה. תרצו סוללת NMC כדי להנות מקיבול אנרגטי גדול יותר ותרצו סוללת LFP כדי להגן על עצמכם מסכנת הדליקה (נקודת ההצתה העצמית עומדת על 270 מעלות צלסיוז מול 210 מעלות) וגם להוריד מעט מעלויות היצור. כך או אחרת, הסוללה ברכב החשמלי תהיה חייבת להכיל ליתיום, קובלט וניקל. שלושה חומרי גלם שמחירם רק עולה בשל הביקוש הרב ויותר ויותר קשה להשיג אותם – ברמה כזו שיצרניות רכב רבות מביעות את חששן שלא יהיה מספיק קובלט בעולם בעתיד הנראה לעין.
כל זה מה רוצה לומר? שמי שציפה לקבל תוך 5 שנים סוללה קטנה וקלה, שתתן טווח של מאות רבות של קילומטרים ותהנה מטעינה מהירה של דקות ספורות – צפוי להתאכזב.
זה הופך את רשת הטעינה הציבורית לחשובה יותר מאי פעם. כדי לחיות בשמחה עם הרכב החשמלי כדאי מאד שתהיה עמדת טעינה בבית. זה יפתור את הבעיה לחלק מנהגים ברוב ימי השבוע. אבל כדי שיהיה שינוי מהותי, חייבות להיות עמדות טעינה בכל איזור ציבורי. בין אם מדובר בפארקים עירוניים, מרכזי קניות, חניונים גדולים של מתחמי ספורט ומבנים ציבוריים. חייבים להגיע למצב שבו בעל הרכב החשמלי יצא לדרכו ללא חרדת טווח או תכנון לוגיסטי מורכב.
בנוסף לעמדות ה-AC שיש לפזרן בכל מיקום אפשרי, גם ברחובות העיר, על צירי התנועה הראשיים, פיזור מושכל של עמדות DC מהירות ואולטרה מהירות, במספרים כאלה שיוכלו לשרת את צי הרכב החשמלי הגדל בישראל במהירות רבה – הוא ממש קריטי לתנועה בינעירונית חופשית. עמדת DC של 50 קו”ט או יותר מסוגלת להוסיף מאות קילומטרים לטווח הנסיעה בעצירת התרעננות של כ-25 עד 35 דקות. עמדות חזקות יותר, אולטרה-מהירות, יעשו זאת בזמן קצר הרבה יותר ויהיו מסוגלות לנצל את הטעינה המהירה שיש בדורות החדשים של הרכב החשמלי. טעינה שיכולה להגיע ל-170 ואפילו ל-250 ו-350 קו”ט בדגמי החשמליות המובילים. כך שלמשל אם נהג יוכל למצא עמדת DC בכל 30 דקות נהיגה בכל חלקי הארץ זה יוכל בהחלט לעבוד. בנוסף, ריבוי המכוניות מחייב תכנון מהיר של כמות העמדות. בחו”ל כבר מקימים רכזות, HUB, של כמה וכמה עמדות טעינה מהירות שבמרכזן חנות נוחות ובית קפה למנוחה. מודל שבהחלט כדאי לשקול גם אצלנו.
הפיצוח של אתגר הנסיעה הבינעירונית לא יגיע מטכנולוגיית הסוללות – זו הזמינה לנו בעתיד הנראה לעין – שהגיעה קרוב לגבול הטכנולוגי, אלא יגיע מרשת עמדות ציבוריות עניפה וזמינה. עמדות AC בכל פינה אפשרית, רכזות DC בערים ועל צירי תנועה ראשיים עם מספר רב של חיבורים. זה יהיה הפתרון המהיר והישים שיאפשר למהפכת התחבורה החשמלית להמשיך ולצמוח.
לכל הפרטים, כנסו לאתר SONOL EVI – עמדות טעינה לרכב חשמלי
בשיתוף רוני נאק , סונול EVI