פוטרתם או התפטרתם? אתם זכאים לפיצויי פיטורים

בשיתוף עו"ד אריק שלו

בישראל קיים כבר עשורים רבים חוק פיצויי פיטורים המעגן בחוק את החובה להפריש כסף משכר העבודה של שכירים, למטרת מתן סכום כסף בעת מקרה של פיטורים וכדי לשמש כמעין פיצוי על אובדן מקור ההכנסה. אך לאורך שנים התחום היה יחסית פרוץ והרבה היבטים בו לא הוגדרו באופן מסודר או לא הותאמו למציאות התעסוקתית והפיננסית של המשק הישראלי, מה שיצר בלבול גדול אצל חלק גדול מציבור העובדים -בלבול שהלכה למעשה עדיין קיים עבור עובדים רבים, גם לאחר הסדרת ושיפור הנושא.

כרקע לנושא הזכאות לפיצויי פיטורין, נציין כי רפורמה שנעשתה והושקה ב-2008 מחייבת את כל המעסיקים להפריש בכל חודש שיעור מסוים משכרו של עובד כפיצויי פיטורים, במסגרת ההפרשות הפנסיוניות של העובד. כך גם נושא התשלום של מעסיקים לטובת פיצויים פוטנציאליים ועתידיים של עובדיהם הוסדר והוגדר טוב יותר, הוסדרה השאלה הלוגיסטית והפיננסית של היכן שומרים את הכספים המופרשים לטובת הפיצויים וגם ניתנה דרך לעובדים להגדיל את החיסכון הפנסיוני שלהם בעת פרישה.

עורך דין אריק שלו, המתמחה בדיני עבודה, נותן לנו סקירה כללית ואינפורמטיבית לגבי הנושא של חוק פיצויי פיטורין לעובדים שכירים בישראל, עם דגש על הנסיבות בהן מגיע לעובדים ועובדות שפוטרו, או התפטרו, לקבל את כספי הפיצויים.

פיטורים או פיטורין

ראשית, אתנחתא לשונית העולה לא אחת כאשר מדברים או מסבירים על הנושא של פיטורי עובדים וכספי הפיצויים. במדיומים ופרסומים שונים ורבים, אנו רואים את השימוש הן במונח פיטורים והן במונח פיטורין, בדומה למושגים רבים אחרים בשפה העברית (נישואים ונישואין למשל). אז מה נכון להגיד?

ובכן, בפועל שתי הצורות נכונות ותקינות מבחינת האקדמיה ללשון עברית ולכן כנראה גם השימוש בשתי הצורות כל כך רווח ונפוץ. הסיומת “ין”, כמו במילה פיטורין, היא למעשה סיומת הרבים שהייתה מקובלת בארמית ובהמשך בלשון חז”ל. בעברית המודרנית יותר, השימוש לצורת הרבים הפך עקרונית להיות עם הסיומת “ים”, למשל פיטורים. אך יש מושגים בהם סיומת אחת “תפסה” בציבור ומושגים אחרים בהם דווקא הסיומת השנייה הפכה לנפוצה יותר. יש גם מושגים בהם יש שימוש רחב בשתי צורות הרבים, פיצויי פיטורים / פיטורין היא דוגמא מובהקת לכך – כאשר שתי הצורות תקינות כאמור ולכן נשתמש בהן באופן מתחלף גם כאן.

לאחר הבהרה לשונית זו, אפשר בהחלט לחזור לנושא לשמו התכנסנו: באילו נסיבות מגיע לעובדים לקבל פיצויי פיטורים מלאים?

הגדרת פיצויי הפיטורים

פיצויי פיטורין הם כספים שעובד שכיר מקבל, או יכול לבחור לקבל יותר נכון לומר, במקרה בו הוא מפוטר מעבודתו על ידי המעסיק. כפי שנסביר מיד, ישנם מקרים בהם ניתן חוקית לקבל את כספי הפיצויים גם אם העובד הוא זה שמתפטר ואינו מפוטר.

כספי פיצויי הפיטורין הם כספים אשר מופרשים ע”י המעסיק, כשיעור מסוים משכרו של העובד השכיר, לפי הגדרות ברורות של איזה רכיבי שכר משמשים לצורך החישוב של גובה ההפרשה לפיצויים.

בעבר, הדי רחוק כבר, מעסיקים הפקידו את כספי הפיצויים לשלל פתרונות, החל בקרנות פיצויים ייעודיות שהופעלו ונוהלו ע”י גופים פיננסיים בצורה מסודרת ועד פשוט הפקדה של הכספים בפיקדון או בחשבון הבנק של העסק, זאת אם הם בכלל הפקידו בפועל את הכסף. וביום בו עובד פוטר, הוא היה אמור לקבל את הפיצויים שלו דרך משיכת המעסיק מאותה קרן או חשבון. היום המציאות הרבה יותר מסודרת, מפוקחת ויש חוקים ברורים ורגולציה ממשית על הנושא.

פטור ממס על פיצויי פיטורין

במסגרת ההסדרה של כל תחום ההפרשות הפנסיוניות לכלל העובדים בישראל והחלתו של הסכם פנסיה חובה לכל השכירים במשק הישראלי ב-2008, טופל גם הנושא של תקנות פיצויי פיטורין. לכן מעסיקים מחויבים כיום להפריש כסף לפיצויים במסגרת ההפרשות הפנסיוניות.

המדינה, דרך רשות המיסים, רואה בכספי פיצויי הפיטורים כספים המוגדרים מענק פרישה (בדומה לכספי פנסיה), לכן הם פטורים מתשלום מס הכנסה עד לגובה  השכר הקבוע בחוק לצורך פטור ממס. אותו פטור ממס ניתן גם בעת משיכת מרכיב הפיצויים בחיסכון הפנסיוני אחרי הגעה לגיל פרישה (במסגרת קצבת הפנסיה החודשית), אך גם במשיכה מוקדמת במקרה של פיטורים מעבודה.

מתוך כך ניתן להבין כי כספי הפיצויים הם חלק מהחיסכון לפנסיה של העובדים ואם לא מושכים אותם כלל – גם לא במקרה של פיטורים או התפטרות בדין פיטורין – אז אותו כסף מגדיל את כספי הפנסיה של אותו עובד. ובהמשך ישיר, עובד המושך את כספי הפיצויים שלו, הלכה למעשה מקטין את החיסכון הפנסיוני שלו בגיל הפרישה – כך שבכל מקרה וגם אם ישנה זכאות מלאה לפיצויים מתוקף החוק ומהות הסיפור הפרטני, יש לשקול ולבחון את עניין משיכת הכסף בכובד ראש ואף לנסות להימנע מכך אם ניתן.

זכאות לקבלת פיצויים לפי חוק פיצויי פיטורין

ההגדרה הבסיסית והפשוטה ביותר לגבי מתי עובד זכאי לפיצויים ניתנת בתחילתו של חוק פיצוי פיטורין, כאשר החוק מגדיר כי: שכיר שעבד שנה אחת רצופה (או שתי עונות לעובדים עונתיים) באותו מקום עבודה, זכאי לקבל פיצויי פיטורים במקרה שהוא מפוטר.

במסגרת הגדרה כללית ורוחבית זו, הזכאות לקבלת כספי הפיצויים, כמו גם לגבי חובת הפרשת המעסיק לטובת פיצויים, נכונה ותופסת לעובדים בשכר חודשי וגם לעובדים בשכר שעתי, עובדים חלקיים וכיוצא באלו. בנוסף, הזכאות לפיצויים קיימת בלי קשר לסיבה שבגללה פוטר אותו עובד, אפילו אם פוטר “באשמתו”.

קבלת כספי פיצויים גם לאחר התפטרות של העובד

כאמור, תקנות פיצויי פיטורין מגדירות גם חריגים בהם עובדים שלא פוטרו אלא התפטרו בעצמם, יהיו זכאים לקבלת כספי הפיצויים שלהם. בגדול, מקרים אלו נכנסים תחת ההגדרה של “התפטרות שדינה כפיטורין” או “התפטרות בדין פיטורין”.

בדר”כ כשהעובד עצמו מתפטר ביוזמתו, הוא כמובן לא זכאי לקבל או למשוך את כספי הפיצויים שלו – כי אלו מיועדים כאמור לסיוע כלכלי במצבי פיטורים. אך חוק פיצויי פיטורין מגדיר חריגים שדווקא כן מאפשרים זאת, במצבים הגיוניים כפי שמיד יובהר, למשל התפטרות בנסיבות שלא ניתן לדרוש המשך עבודה. עוד דוגמאות להחרגה זו הן:

• התפטרות בשל מצב בריאותי של העובד או בן משפחה קרוב.
• התפטרות בעקבות הרעה בתנאי ההעסקה של העובד.
• כאשר ההתפטרות היא בעקבות בן או בת זוג שעברו להתגורר ביישוב אחר.
• עובדת העוברת למקלט לנשים מוכות ונאלצת להתפטר כתוצאה מכך.
• התפטרות במקרים מסוימים בשביל לטפל בילדים הנמצאים בבית.
• מקרים מסוימים של גיוס לשירותי הבטחון או למטרה ציבורית מוגדרת.

וישנן עוד כמה דוגמאות ועוד מקרים פרטניים וייחודיים המאפשרים לקבל את כספי הפיצויים גם במקרה התפטרות יזומה מצד העובד ולא פיטורים על ידי המעסיק.

כפי שניתן להבין מתוכן מאמר זה וכפי שמדגיש עו”ד אריק שלו, מדובר על אחד התחומים המורכבים ואשר יש בהם הכי הרבה חריגים, מקרים פרטניים לפי החוק ואלמנטים סבוכים שיש להכיר לעומק, הן מצד המעסיקים והן מצד העובדים. לכן במקרים רבים בהם עולה שאלה מהותית לגבי זכאות לפיצויי פיטורין, בהחלט יכול להיות שהצעד ההגיוני והחכם הוא להיעזר בשירותי עורך דין מומחה לדיני עבודה.

בשיתוף עו"ד אריק שלו