freepik

קרטוקונוס – הגורמים, הסימפטומים והטיפולים היעילים ביותר

קרטוקונוס (Keratoconus) היא מחלת עיניים שבה הקרנית (החלק החיצוני ביותר של העין) מקבלת צורה קונוסית חרוטית ונעשית דקה. עיוות זה של הקרנית יגרום ברוב המקרים לפגיעה ועיוותים בראייה וזאת באופן הולך ומחמיר ככל שהקרטוקונוס מתקדם

בשיתוף אופטיקה כרמית

הגורמים לקרטוקונוס

הסיבה לקרטוקונוס אינה ברורה באופן וודאי, אך ברור היום כי קיים קשר הדוק בין קרטוקונוס לגורמים גנטיים וסביבתיים. בהקשר לגורמים סביבתיים, במקרים רבים זוהתה התפתחות של קרטוקונוס עם אלרגיה שממנה סבל המטופל ואשר גרמה לו לשפשוף תכוף של העיניים.

ההערכה היא שאחוז הסובלים מקרטוקונוס עומד על ממוצע של 1 ל 2000 איש, כאשר ישנם מגזרים שבהם הממוצע גבוה יותר. קרטוקונוס נפוץ יותר בקבוצות אתניות עם שורשים באזור אגן הים התיכון או דרום אסיה.

סקרים שנערכו בישראל מצביעים על שיעור של 2.34% הגבוה פי 10 ביחס למדינות מערביות

הקרטוקונוס יופיע בד”כ בתקופת ההתבגרות כאשר פרק הזמן שבו הקרטוקונוס מתקדם כמו גם הקצב משתנים מאדם לאדם.

סימפטומים של קרטוקונוס

הקרטוקונוס יבוא לידי ביטוי על ידי אחד או יותר מהסימפטומים הבאים:

  • ראייה מטושטשת ו/או מעוותת
  • צילינדר בינוני עד גבוה במרשם המשקפיים – הצילינדר עולה ביחד עם התקדמות הקרטוקונוס
  • רגישות לאור
  • גירוי בעין
  • שינוי תכוף במרשם המשקפיים במהלך התקדמות המחלה

אבחון קרטוקונוס

על מנת לאבחן קרטוקונוס נבצע באופטיקה את הבדיקות הבאות:

  • מבחן חדות ראייה – בשלבים בינוניים ומתקדמים של הקרטוקונוס, משקפיים או עדשות מגע רגילות לא יוכלו לתקן את חדות הראייה בצורה אופטימלית
  • בדיקה לאבחון מספר מרשם המשקפיים (בדיקת רפרקציה)
  • מיפוי קרנית קדמי ואחורי – במיפוי משטח הקרנית נוכל לזהות את הצורה הקונוסית במקרה של קרטוקונוס
  • פכימטריה – מדידת עובי הקרנית. במהלך הקרטוקונוס הקרנית הולכת ונעשה דקה
  • בדיקה מצב הקרנית בשימוש במיקרוסקופ מיוחד הנקרא מנורת סדק (slit lamp)
קרנית אי-רגולרית משמאל  (מצב של קרטוקונוס) לעומת קרנית רגולרית (תקינה)

.

הטיפול בקרטוקונוס

הטיפול בקרטוקונוס תלוי בשלבים השונים של המחלה וקצב ההתקדמות שלה.

כיום, מקובל מאוד, מיד באבחון המחלה לבצע טיפול הנקרא קרוס לינקינג ואשר מאפשר עצירה של התקדמות הקרטוקונוס. בהליך זה מטפטפים לעין טיפות מיוחדות ומיד לאחר מכן חושפים את העין לאור אולטרה סגול.
פעולה זו מקשיחה את הקרנית ועוזרת מאוד לעצור את התקדמות הקרטוקונוס. לאחר טיפול זה המטופל עלול לחוות חוסר נוחות, רגישות לאור ו/או ראייה מטושטשת למשך מספר ימים.

לאחר הטיפול בקרוס לינקינג (Cross Linking), רופא העיניים ישלח את המטופל אל האופטומטריסט על מנת להתאים עדשות מיוחדות (כמו עדשות סקלרליות) על מנת לאפשר ראייה חדה וברורה.

בשלבים מאוד ראשוניים של המחלה, כאשר העיוות מינימלי, ניתן להשתמש במשקפיים על מנת להגיע לחדות ראייה טובה.  בשלבים מתקדמים יותר, משקפיים לא יהוו פיתרון מוצלח ויהיה צורך לעבור לשימוש בעדשות מיוחדות על מנת להתמודד עם העיוות בקרנית.

במקרים המתקדמים והחמורים ביותר לא תהייה מניעה ויידרש ניתוח השתלת קרנית.

עדשות מגע מיוחדות לטיפול בקרטוקונוס

מגוון רחב של עדשות מגע מיוחדות (עדשות היברידיות, עדשות מיני סקלרליות, עדשות קשות ועוד) מהוות פתרון מוצלח ביותר המאפשר חדות ראייה מקסימלית. אלו עדשות סקלרליות הן עדשות בעלות קוטר גדול יותר והן מתיישבות על לובן העין במקום על הקרנית. את החלל שנוצר בין הקרנית לעדשה הסקלרלית ממלאים בנוזל אשר למעשה מאפשר תיקון של העיוותים בראייה הנובעים מהמבנה החרוטי של הקרנית.

חשוב לציין כי כיום יש השתתפות של קופות החולים במימון עדשות מגע מיוחדות לאחר אבחון של קרטוקונוס אצל המטופל

בשיתוף אופטיקה כרמית