ועדת העיזבונות בנוהל חדש הכולל שינויים דרמטיים: מה השתנה?

בשיתוף רו"ח תמיר שרעבי

טיוטת הנוהל החדש של ועדת העיזבונות, שפורסמה בינואר למתן הערות הציבור, הגיעה לאחר תהליך בו נותח המצב הקיים בעזרת קבוצות מיקוד וסקר שכלל מעל לאלף משתתפים. לאור תוצאות הבדיקה החליטה הוועדה לבצע מספר שינויים בנוהליה ובעבודתה, כשחלקם מהותיים ומשמעותיים במיוחד.

“כל עמותה שמגישה בקשה לוועדת העיזבונות תושפע מהשינוי בנוהל”, אומר רו”ח תמיר שרעבי,  מומחה בגיוס כספים ממשרדי הממשלה, מוועדת העיזבונות ומקרן התובענות הייצוגיות.

התמקדות בפרויקטים בעלי פוטנציאל להשפעה מהותית

ועדת העיזבונות הוקמה ב-1990 כוועדה ציבורית המחלקת מדי שנה עשרות מיליוני שקלים למוסדות ללא מטרת רווח (מלכ”רים). מקור הכספים הוא עיזבונות שהנחילו מורישים לטובת המדינה, בין אם למטרות ספציפיות ובין אם ללא מטרה מוגדרת. בין מוטביה של הוועדה ניתן למצוא עמותות, חברות לתועלת הציבור, ועדים מקומיים ורשויות מקומיות.

הנוהל החדש בא להחליף נוהל קודם, שנוסח ב-2012. כעת יצרה הוועדה שני מסלולים לבקשת תמיכה: המסלול הרגיל פתוח רק לבקשות מטעם מלכ”רים בעלי מחזור כספי של 250,000 ₪ ומעלה בשנה (לעומת 100,000 ₪ בשנה במצב הקודם). במסלול השני, הנועד לפרויקטים קטנים, יכולים מלכ”רים קטנים יותר להגיש בקשה לתמיכה בסכום של עד 50,000 ש”ח.

רוב הכספים יחולקו במסלול הרגיל. זאת עקב כוונתה של הוועדה להתמקד בפרויקטים גדולים, בעלי פוטנציאל להפוך לפרויקטים לאומיים, בעלי השפעה מהותית ונגיעה לכלל הציבור הישראלי. “מעבר לדרישה למחזור פעילות שנתי מינימלי של 250,000 ₪, הוועדה מציינת כי תיתן עדיפות לבקשות העולות על 200,000 ₪”, מציין רו”ח שרעבי.

אילו שינויים נוספים ניתן לראות בנוהל החדש?

“אחד השינויים החשובים מתייחס לאופן מימון התמיכות. בעוד שכיום הכסף מהוועדה מתקבל רק לאחר סיום ביצוע הפרויקט, תשלום מלא לספקים והגשת דו”ח ביצוע – במצב החדש תשלם הוועדה מקדמות בסמוך לאישור התמיכה. עמותות רבות נמנעו מלהגיש בקשות לוועדת העיזבונות מכיוון שלא יכלו למצוא מקור תקציבי להפעלת הפרויקט עד לקבלת הכסף מהוועדה. אני מעריך שבעקבות השינוי עמותות כאלו יחלו להגיש בקשות”.

האם אתה צופה שהעלאת סף המחזור המינימלי תקטין את מספר הבקשות?

“להערכתי, למספר שינויים בנוהל החדש יש השפעה סותרת. מצד אחד העלאת רף המחזור השנתי המינימלי במסלול הרגיל תקטין את מספר הבקשות, שכן פחות עמותות יהיו זכאיות להגישן. מנגד, השינוי באופן המימון כך שיינתנו מקדמות צפוי להגדיל את מספר הבקשות המוגשות. ישנה הערכה שמספר העמותות הקטנות שמגישות בקשה לא ירד, שכן יש להן את מסלול הפרויקטים הקטנים. בעיניי קשה להעריך זאת. נכון להיום ישנם כ-40,000 מלכ”רים בישראל. 12,000 מתוכם מגיעים למחזור של מעל ל-250,000 ש”ח בשנה, כך שהדלתות פתוחות עבורם. 24,500 מתוכם מגיעים למחזור של עד 100,000 בשנה, כך שאינם יכולים להגיש בקשה, לפי הנוהל הישן או החדש. 3,600 מלכ”רים בעלי מחזור של בין 100,000 ל-250,000 ש”ח בשנה. אלו יוכלו להגיש בקשה במסלול הפרויקטים הקטנים – אך יסבלו מתחרות גדולה יותר מאשר בעבר, שכן מלכ”רים רבים יתמודדו על אותה המשבצת. בעוד בעבר יכלו להגיש בקשה על עיזבונות גדולים, כעת הם יכולים להגיש אותה רק על עיזבונות קטנים, שהתחרות עליהם רבה.

לסיכום מדגיש רו”ח שרעבי שבמסגרת הנוהל החדש קיימים שינויים מהותיים נוספים הנוגעים לתנאי הסף הפיננסים ולנושאים אחרים, ולכן חשוב להכיר את הנושא לעומק ולעקוב אחר השינויים.

בשיתוף רו"ח תמיר שרעבי