מטפלות סיעודיות הופכות למקצוע המבוקש ביותר בישראל

בשיתוף קו למעסיק

לפי הסטטיסטיקה הנוכחית, אחד מתוך שלושה מבוגרים בגיל 65 ומעלה יהיה ככל הנראה במצב סיעודי בהמשך חייו. לנוכח המעבר לשיטת “הזדקנות בקהילה”, הדבר אומר בהכרח גידול משמעותי בכמויות המטפלים הסיעודיים הנדרשים לעבודה בישראל.

איך תדעו האם צריך מטפלת סיעודית או בית אבות?

ראשית יש לשאול את יקירכם לדעתו, בהינתן שהוא בדעה צלולה למרות מצבו. באם הביע רצון להישאר בביתו ולקבל טיפול צמוד – או באם השאיר הוראות מפורשות לכך בייפוי כוח מתמשך – אזי יהיה עלינו למלא את בקשתו כלשונה.

אם מצבו של יקירכם כרוך בהידרדרות קוגניטיבית או שכלית, ואין הוא מסוגל להחליט עבור עצמו (וגם לא חתם על שום מסמך משפטי המעיד על רצונותיו) – יהיה עליכם לקבל את ההחלטה עבורו. מכיוון שאתם, ככל הנראה, בני המשפחה הקרובים ביותר של המטופל – יש לכם מושג מה בנוגע לרצונותיו, הרבה יותר טוב מאשר כל אדם אחר בסביבתו.

כדאי לדעת שהנתונים ברחבי העולם נכון להיום מעידים על רצונם של רוב הקשישים להזדקן בבית, בתוך הקהילה המוכרת להם (Aging In Place) – ולא במקומות חדשים שיש להתרגל אליהם. קחו זאת בחשבון, לצד מצבו הפיזי, הנפשי והקוגנטיבי של יקירכם, בבואכם לקבל החלטה האם להביא הביתה מטפל/ת סיעודי/ת או להשתמש בשירותיו של מוסד סיעודי.

בכל הנוגע לעלויות – אומנם העסקת מטפל סיעודי כרוכה בשלל בירוקרטיות כאלה ואחרות, ובתשלום קשת רחבה של תשלומים (מהעובד עצמו ועד לגופים המלווים אתכם בתהליך); אבל יש לזכור שבחישוב הכולל – העסקת מטפל זר עדיין תהיה זולה יותר בהשוואה להעברת יקירכם לבית אבות סיעודי.

חוסר במטפלים סיעודיים

בעוד שהביקוש לטיפול סיעודי פרטי גדל והולך עם חלוף השנים – ההיצע לעומתו לא מצליח להתאזן בהתאם. נכון להיום חסרים בישראל כ-20 אלף מטפלים זרים ומטפלות זרות בתחום הסיעוד; פער גדול שחברות הסיעוד והלשכות לעובדים זרים מנסות להשלים ללא הצלחה. הבעיה טמונה בראש ובראשונה באישורים המתאימים מטעם המדינה, וכן בהארכת אישורים קיימים עבור מטופלים שכבר מעסיקים מטפלים זרים בביתם.

כדי לסבר את העין נציין שרוב המטפלים הסיעודיים הם למעשה מטפלות, והן אלו שנושאות במרבית העול. מדובר בתחום עיסוק לא פשוט הדורש סיבולת פיזית ונפשית כאחד, ולכן אין זה פלא שרוב המטפלים והמטפלות בתחום הסיעוד מגיעים מארצות זרות – ולא מישראל.

שורת רפורמות בתחום הסיעוד

כדי להתמודד עם ההיפוך הדמוגרפי הכלל העולמי של גידול באוכלוסיית הקשישים, רפורמה משמעותית בתחום הסיעוד בישראל בוצעה ב-2018, וכללה מעבר לשיטת דירוג חדשה: במקום 3 רמות זכאות, 6 רמות חדשות שיאפשרו ליותר סיעודיים לקבל את השירותים המגיעים להם. כמו כן במהלך 2021-2022 הוצעו רפורמות-משנה נוספות, במטרה להקל על “הצונאמי הסיעודי” שכבר היום נוקש בדלתות.

לדוגמה, הצעת מעבר לגישה של מניעת הידרדרות – ראשית העברת החולים הסיעודיים ברמות הקלות לטיפול קופות החולים. כמו כן מתן שירותים שמטרתם שיקום ומניעת החמרה כגון פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ועוד (זאת במקום שירותים שנהוגים עד היום – כגון כביסה, חיתולים וניקיון).

רפורמה נוספת מגיעה באמצעות מכרז סיעוד חדש של המוסד לביטוח לאומי, שבין היתר עוסק בנושא כאוב לא פחות: הכשרת המטפלות הסיעודיות. חלק ניכר מהמטפלים / המטפלות חסרים את ההכשרה המקצועית הדרושה כדי לעסוק בתחום חשוב שכזה. בהתאם למכרז החדש של הביטוח הלאומי, ההכשרה המקצועית תוטל על חברות הסיעוד שמספקות את מאגרי המטפלות הסיעודיות, כמו גם הדאגה למלוא זכויות העובד של כל מטפל ומטפלת.

תפקידה של המדינה, יחד עם הגופים האחראים על תחום הסיעוד, לוודא שלכל אדם סיעודי יינתן המענה המתאים – החל מהבאת מטפלות זרות וכלה במתן אישורים להארכת הסכמי עבודה עם מטפלים קיימים.

בשיתוף קו למעסיק