בשיתוף רסקיו
זוהי עבודה המתפרסת על כ 25-30 עמודי תוכן ומתמקדת בנושא ספציפי שיבחר מראש על ידי הסטודנט באישורו של מנחה הסמינריון. בכדי לוודא שעבודה סמינריונית שכותב הסטודנט תעמוד בהנחיות המוסד האקדמי שבו הוא לומד, עליו לוודא כי מבנה העבודה והרכב המקורות שבחר עבורה עומדים בתקנים האקדמיים המקובלים וכמובן כי יש ביניהם קשר קוהרנטי ומהלך טיעוני ברור.
3 סוגים של עבודות סמינריוניות
ניתן להבחין בין שלושה סוגים מרכזיים של עבודות סמינריוניות:
- עבודה סמינריונית עיונית – זוהי עבודה המתבססת על סקירה רחבה של ספרות מקצועית רלוונטית לנושא שנבחר.
- עבודה סמינריונית איכותנית – זהו סמינריון הכולל במסגרתו מחקר עצמאי שיבצע הסטודנט ויתבסס על ניתוח טקסטואלי של חומרים שיאספו באמצעות כלם מחקריים שונים כגון: ראיונות עומק או תצפיות.
- עבודה סמינריונית כמותנית – גם במסגרת סמינריון זה יתבצע מחקר עצמאי של הסטודנט, אולם במסגרת עבודה זו המחקר יתבסס על איסוף של נתונים אמפיריים מדידים שינותחו באמצעות כלים סטטיסטיים שונים כגון תוכנת SPSS.
איך מתחילים בכתיבת העבודה הסמינריונית?
השלב הראשון והקריטי בתהליך הכתיבה של עבודת סמינריון הינו גיבוש הנושא המחקרי. כאשר ניגש הסטודנט לבחור את הנושא שבו תתמקד העבודה הסמינריונית עליו למקד את מאמציו בנושא המרכז סביבו מספרות מחקרית הכוללת מאמרים וספרים אקדמיים אשר יספקו לעבודה את עמוד השדרה התיאורטי שלה, ולצד זאת למצוא מהם פערי המידע או השאלות הפתוחות שנושא זה מכיל בתוכו.
לאחר בחירת הנושא המחקרי, יהיה על הסטודנט לנסח בצורה מדויקת ובשפה אקדמית נאותה, את שאלת המחקר שתעמוד במרכז העבודה הסמינריונית שלו. שאלת המחקר אמורה להצביע באופן מדויק על פער המידע שעליו תבקש העבודה לספק מענה. הגדרה נכונה ומדויקת של שאלת המחקר תסייע לסטודנט לבנות את עבודת הסמינריון שלו בצורה נכונה, ליצוק בעבורה מבנה נכון של ראשי פרקים וכמובן לתכנן מתווה מחקרי נאות שבאמצעותו ינסה לענות על שאלת המחקר שבחר.
תכנון של ראשי פרקים ובחירת מקורות ביבליוגרפיים
לאחר בחירה מדוקדקת של נושא העבודה ושל שאלת המחקר המרכזית, ייגש כותב הסמינריון לתכנון מבנה ראשי הפרקים של העבודה. ראשי הפרקים צריכים לתקוף את נושא העבודה בצורת משפך, לנוע מן הקונטקסט הרחב שאליו קשור הנושא ולהתקדם בצורה מדורגת אל הנושא המדויק שאליו מכוונת שאלת המחקר. תנועה זו מן הקונטקסט הרחב אל הנושא הממוקד, מאפשרת להקיף בצורה מיטבית את נושא העבודה ולהציג אותו מזוויות שונות ומגוונות.
לאחר תכנון מתווה העבודה, ייגש כותב הסמינריון אל שלב קריטי נוסף והוא בחירת המקורות האקדמיים שעליהם תתבסס הסקירה התיאורטית של עבודת הסמינריון. על המקורות להשתייך לכתבי עת מוכרים ובעלי סמכות מחקרית וכמובן לעמוד בקריטריון העדכניות (פורסמו לפני לא יותר מ 5-10 שנים). את המקורות האקדמיים יאתר הסטודנט באמצעות מאגרי מידע אקדמיים מן הארץ והעולם תוך שימוש במילות חיפוש רלוונטיות הנגזרות לאור נושא העבודה הסמינריונית ומראשי הפרקים שתוכננו עבורה. למי שמתקשה בתהליך, חברת רסקיו כתיבת עבודה סמינריונית יכולה לסייע בשלב הקריטי של תכנון מבנה העבודה ואיתור המקורות האקדמיים.
כתיבת סקירת הספרות
עם אישור מבנה העבודה (ראשי פרקים) והרשימה הביבליוגרפית שתעמוד בבסיס עבודת הסמינריון, יחל כותב העבודה הסמינריונית למצות מתוך המאמרים את החומר התיאורטי הרלוונטי לנושא העבודה וליצור אינטגרציה בין המקורות השונים לאור ראשי הפרקים שאושרו.
כתיבת סקירת הספרות הינה אחת המשימות המורכבות שבהן כרוכה כתיבה של עבודה סמינריונית מאחר והיא דורשת עיבוד של כמויות חומר גדולות, מיצוי הנקודות המרכזיות תוך הפרדה בין עיקר ותפל וכמובן יצירת אינטגרציה בין מספר רב של מקורות שונים לכדי סקירה תיאורטית קוהרנטית המציגה את הנושא באופן מקיף.
על מנת לבצע את כתיבתה של סקירת הספרות כהלכה, כדאי לסכם באופן נפרד כל מקור אקדמי ולחלץ ממנו את הנקודות המרכזיות והרלוונטיות ביותר לנושא הסמינריון. לאחר השלב הזה, ניתן להתחיל ולשזור את הנקודות שחולצו מכלל המאמרים לכדי סקירה אחידה וקוהרנטית שמטרתה להשוות בין המקורות ולמצוא ביניהם נקודות דמיון ושוני.
החלק המחקרי של עבודת סמינריונית
כאשר מדובר בעבודה מחקרית, השלב הבא בתהליך הכתיבה הינו תכנון המתווה המחקרי המופיע תחת פרק “מתודולוגיה”. במסגרת פרק זה יפורט באופן מדויק אופן ביצוע המחקר, אופי האוכלוסייה הנחקרת, כלי האיוסף המחקרי ושיטת עיבוד הנתונים. לאחר ביצועו של המחקר בשטח ואיסוף הנתונים הגולמיים, יגיע שלב הניתוח והעיבוד אשר יוצג במסגרת פרק הממצאים של העבודה הסמינריונית. לרוב יוצגו הממצאים באמצעות עזרי ייצוג גרפים (במקרה של מחקר כמותי( או באמצעות הצגה של קטגוריות ותימות אשר חולצו מתוך חומר הגלם שנאסף במחקר (במקרה של מחקר איכותני).
פרק הממצאים מהווה נדבך מרכזי במיוחד בכתיבה של עבודות סמינריוניות מאחר ובמסגרתו יכול הסטודנט להפגין מחשבה עצמאית ויצירתיות מבלי להיות מחויב להתבסס על חומר תיאורטי קיים. בחלק זה יפגין הסטודנט את יכולת הסקת המסקנות והניתוח שלו ולהציג את האופן שבו הוא מפרש את הנתונים שנאספו בשטח.
פרק הדיון
פרק זה הוא למעשה אינטגרציה בין סקירת הספרות של העבודה הסמינריונית לבין פרק הממצאים שמופיע קודם לכן. במצב אידיאלי, יכיל פרק הדיון השוואה מנומקת בין החומר התיאורטי הקיים בספרות המקצועית שנסקרה בעבודת הסמינריון לבין ממצאי המחקר המעשי שביצע הסטודנט. מטרתו של פרק זה היא להאיר באור חדש את התובנות המחקריות שהפיק הסטודנט, לאשש אותן או לשלול אותן לאור הספרות המקצועית הרלוונטית לנושא.
גם במסגרת פרק הדיון של עבודה סמינריונית כדאי ורצוי להפגין מידה רבה של יצירתיות, מחשבה מקורית ויכולת הסקת מסקנות שיוצאות מהקופסה ומבקשות לחדש ולהאיר את הנושא המחקרי מזווית חדשה שטרם נראתה קודם לכן. על מנת להבטיח כתיבה מוצלחת של פרק דיון בעבודה סמינריונית, חשוב לתכנן את העבודה מראש באופן שיכיל הלימה בין סקירת הספרות לבין המחקר המעשי, דהיינו לוודא כי הסוגיות שמציגה הסקירה הספרותית נוגעות באופן ישיר לשאלת המחקר שלה מבקש המחקר המעשי לספק מענה.
סיכום
כתיבת עבודה סמינריונית הינה תהליך מורכב ורווי בפרטים ודקויות. על מנת לבצע את כתיבתה של עבודת סמינריון בצורה נכונה חשוב לעבוד לאור עקרונות מובנים ובצורה מסודרת: לתכנן באופן קפדני את שאלת המחקר וראשי הפרקים, לאסוף מקורות מהימנים ועדכניים הרלוונטיים לנושא המחקר וכמובן לתכנן ולבצע מחקר אמפירי בצורה מדויקת.
המשקל הרב שיש לעבודה סמינריונית במסגרת הציון הסופי של הסטודנט בתואר הופך אותה למכשול קריטי בדרך להצטיינות בלימודים. לכן, השקיעו מחשבה רבה בעבודה הסמינריונית שלכם, תכננו אותה בקפידה והכי חשוב – נסו ליהנות מן התהליך (עד כמה שניתן J).
בשיתוף רסקיו
