בשיתוף עמוס גזית
הגעתי אל ביתו של עמוס גזית בצפון תל אביב בשעת צהריים שמשית, מוקסמת מהשקט והטבע שניתן למצוא כל כך קרוב למטרופולין של העיר הסואנת.
בעודי נכנסת אל הבית, מקבלים את פניי אינספור צילומים יפהפיים, חלקם מופשטים, חלקם מומחשים, של הים, חייו ופירותיו.
“את כל הצילומים הללו עשית בעצמך?”
“בוודאי.” מאשר גזית בחיוך רחב, “אפילו את אלו שעל השולחנות והאקווריומים, כי אומנות צריך להחדיר בכל דבר, גם בריהוט.”
איש שיווק עם חלומות גדולים
כיום, עמוס גזית הוא כבר אבא וסבא למספר נכדים. ועם זאת, לפני כ-40 שנה הוא החל כאיש שיווק בחברת עלית ולאחר מכן בסקרי היתכנות בינלאומיים בתחום מדעי החיים, עם יצירתיות רבה והסתכלות מיוחדת כלפי החיים.
“מה עשית בזמן זה?”
“בעיקר סקרי שוק וסקרי היתכנות למוצרים בתחום מדעי החיים, ובעיקר של אלו הקשורים למים וים.”, משיב גזית.
“מהם סקרי שוק והיתכנות?”
“סקרי שוק והיתכנות הם מה שעוזרים לעסקים להבין אם ואיך מוצר מסוים יחדור לשוק מסוים והדרכים לייצורו. לדוגמא, אם יצרן או יזם רוצה לגדל ולייצר סוג מוצר מסוים בארץ, כדאי שיבדוק קודם אם שווה לעשות את זה, על ידי עריכה של סקרי שוק והיתכנות. אם יתברר שהדבר אפשרי וכדאי, ניתן להתחיל ולייצר אותו ואם לא, למצוא למוצר אחר.”
“וואו, האמת שזה נשמע סופר מרתק. למה החלטת לעזוב תחום כזה מגניב בחברה כה נחשקת?”
“רציתי לעזוב את תחום השיווק כי החלטתי שאני רוצה לעסוק בתחום יצירתי יותר.” מספר גזית, “מה שמצחיק זה שעד שהגעתי לאומנות עשיתי עיקוף של עוד לפחות 35 שנה.” צוחק.
“אז כשעזבת את עולם השיווק לאן פנו דרכך?”
“האמת שהרבה אנשים אהבו את האופן שבו עשיתי סקרים ועמדתי על ההיתכנות של חדירת מוצרים לשוק, כך שגם לאחר שעזבתי את החברה החלו לפנות אליי חברות מהארץ והעולם. מצאתי את עצמי עושה סקרי שוק והיתכנות לחברות בכל העולם, ואפילו קיבלתי הכרה מהמדינה לעשות זאת בסקיילינג רחב יותר.”
“יפה מאוד. נשמעת כמו קריירה שכל אחד היה חולם עליה…”
“כן, אהבתי את התחום מאוד,” מסכים גזית, “בזכותו גם הגעתי לקריירה הבאה שלי ואהבת חיי בעצם – האקולוגיה והים.”
מעבר חד ומדויק לאקולוגיה ימית
“מה הקשר בין סקרי שוק והיתכנות בכלל לאקולוגיה וים?”
“שאלה טובה,” צוחק עמוס גזית, “התשובה מורכבת. אמרתי שקיבלתי הכרה מהמדינה לעשות סקרי שוק נרחבים יותר?! זה היה בשביל חברה ספציפית שפנתה אליי, כי היא רצתה לבדוק היתכנות של גידול שרימפסים בארץ. אמנם הסקר קבע שלא כדאי ולא משתלם להשקיע ולבצע זאת, אבל במהלך הסקר נפגשתי עם גופים בינלאומיים בתחום ומסתבר שהם מאוד אהבו והעריכו את העבודה והיסודיות שלי, כך שהם התחילו להמליץ עליי להרבה גורמים שפנו אליהם לקלת סיוע ויעוץ, אך לא היו זכאים לכך…”
“ופתאום כל הלקוחות שלך עוסקים בתחום הים…”
“יפה מאוד.” מאשר גזית, “ככה התגלגלתי מסקר לסקר, הרבה יותר מעורב בחיי הים ועולם הים, כאילו נכנסתי לנישה זו, במקריות וללא ניסיון קודם בתחום. ואז… יום אחד פנתה אליי חברה מהפיליפינים…”
“חברה מיוחדת מהפיליפינים?!”
“חברה שבזכותה החיים שלי השתנו בפעם השנייה.” מספר גזית, “הם ביקשו ממני להגיע ישירות לפיליפינים, גם כדי לראות את המקום ואת תהליך הגידול של מוצרי הים שלהם, גם כדי לעזור להם כי הייתה להם בעיה עם ניהול הגידול בחוות ושיווק המוצרים, שאם תשאלי אותי האמת כשהים שניה מהם לגדל בחוות נשמע לי מגוחך, אבל הם היו בטוחים שאני היחידי שיכול לעזור להם.”
“וואו, איזה כיף, טיסה לפיליפינים…”
“זו הייתה אחת מיני רבות.” מציין עמוס גזית, ” באמת הגעתי למקום, טיילתי באזור ותוך כדי שאני מנסה לחשוב על פתרונות, פתאום הגעתי לאיזו נקודת תצפית מהממת, משהו שלא מן העולם הזה, ונתקעתי עליה. היופי הזה, הים הזה, הכיף והצלילה בתוכו, כולם עזרו לי להבין דבר אחד ברור מאוד – הים, זה הבית החדש שלי ואני הולך לשנות את החיים שלי ולהקדיש את כל חיי ליופי, לטבע ולשקט הזה.”
“וככה בעצם עברת לתחום האקולוגיה?”
“כן. בהתחלה, אמרתי לכולם שאני הולך ללמוד צלילה. אני הייתי בשירות קרבי בצבא ועברתי שלוש פציעות קשות, לכן בסביבתי לא האמינו לי וחשבו שלא אצליח. בכל זאת, דווקא גיליתי שבים אני יכול להתנהל טוב יותר, כי מגבלות התנועה וחוסר השקט כתוצאה מהפציעות שלי בעצם ממש נעלמו במים כמו שמעולם לא הרגשתי בעבר. ברגע שיכולתי לצלול, התחלתי להתמחות בשימור שיקום, פיתוח וניהול של הסביבה הימית. כך פתאום התחלתי למצוא את עצמי טס ממדינה למדינה כמו הפיליפינים, אינספור מדינות באסיה (אפילו מדינות שלא היו מכניסות אזרחים ישראלים, כגון מלזיה, אינדונזיה וברונאיי) כדי לעזור להן בנושא.”
“וואו, איזה מרגש!”
“מאוד. בהמשך, מצאתי את עצמי עובד עם אוניברסיטאות וארגונים בכל העולם במחקר, לימוד ושיקום האקולוגיה הימית, ותוך כך נחשפתי למראות היפים והכואבים ביותר בים. החוויה הזו, יחד עם האהבה שלי לאומנות סופסוף עוררה בי את אותה אהבה ישנה נושנה, והביאה אותי להתחיל לצלם את כל מה שאני רק רואה, במיקרו ובמאקרו.”
“מתי זה היה בערך?”
“צילמתי כמעט לכל אורך הקריירה שלי בים, אבל התחלתי להפנות את המיקוד שלי לאומנות באזור שנת 2006.”
צלם חיי ים עם שליחות
“מה החזון שלך בצילום הימי?”
“יש לי שלוש מטרות עיקריות: האחת, היא לשמר צילומים יפהפיים של חיי הים לפני שהם נהרסים ונעלמים, גם בזכות היופי שלהם וגם עבור דור העתיד, שככל הנראה לא יזכה לראות את היופי הזה בעיניים שלו. השנייה, היא להנציח את ההרס של בני האדם, את התעשייה ואת הזבל שמזהמים את השוניות היפות שלנו והורסות את חיי הים. והשלישית, היא האופטימית מבין השלוש, שממחישה שגם על הזבל והזיהום מעשה האדם, יכולים לגדול דברים יפהפיים בים, לרבות חיים שלמים.”
“פשוט מרגש. אתה עושה תערוכות?”
“בטח. היו לי תערוכות בארץ בתל אביב ובירושלים, באיטליה ובניו יורק ופלורידה. הצילומים שלי כיכבו על קירות של גלריות רבות, רהיטים ובתים, ואני מאוד מקווה שהמחישו לכל מי שצפה בהם את היופי של הים, וכמה חשוב לשמר אותו ולזכור את היופי המדהים, ולצערי קצר המועד שלו.”
“אתה חושב שלחיי הים כבר אין תקווה בכלל?”
“תמיד אפשר לנסות להיות אופטימיים, אבל חשוב להבין שאם לא ייעשה שינוי משמעותי בשנים הקרובות, וגם זה לא מבטיח כלום, חיי הים כמו שאנחנו מכירים אותם היום ילכו וייעלמו מן העולם.”
“מזל שהאומנות שלך באמת כאן לשמר את כל היופי הזה.”
“זו בדיוק המטרה שלי. אני מאוד מקווה שעם השנים אנשים יוכלו לחזור אל הצילומים שלי, ולהעריך את היופי שהיה, והלוואי וגם יהיה.”
הים בלב ובמצלמה
כיום, עמוס גזית ממשיך לצלם צילומים יוצאי דופן של חיי הים, ומייפה עמם אינספור גלריות ומרכזים ציבוריים ברחבי הארץ והעולם, והוא בשלבי תכנון לייפות את נמל תל אביב והחופים עם צילומיו המרגשים, ומחכה לאישור לפתוח בפרויקט.
“זה מרגש לראות שבכל העולם לאנשים אכפת מהים, ורוצים לראות ולשמר את היופי הייחודי שלו בכל מקום. התמונות שלי הן גם ליופי, וגם לתזכורת לפעול לשמירה על הניקיון בים, כדי לתחזק את השלמות הזו שנים קדימה.”
לפרטים נוספים על יצירות האומנות של עמוס גזית והמשימה שלו לשמר את הים בארץ ובעולם, צרו קשר.
*הכתבה נערכה על ידי עדן יצחק Eden-Ink
בשיתוף עמוס גזית