בשיתוף ד"ר אולגה ברקאי
לעתים קרובות, הידבקות בחיידק מתרחשת כבר בילדים או במבוגרים צעירים והזיהום עובר בתוך המשפחה הקרובה. בחלק מהמקרים, החיידק נעלם מעצמו (או כתוצאה מטיפול אנטיביוטי שניתן למחלה אחרת) , אך במקרים רבים החיידק נשאר לכל החיים.
אז מה עושה החיידק הזה?
חיידק ההליקובקטר חי ומתרבה בקיבה. בשלב ראשון הוא יוצר דלקת כרונית בקיבה, שלעתים רחוקות גורמת לכאב בטן, אך לרוב נשארת ללא תסמינים כלל. בחלק קטן מן המקרים, החיידק אלים יותר ועשוי לגרום לכיב קיבה או תריסריון (אולקוס), שיבוא לידי ביטוי בכאב בטן. לעתים רחוקות הוא אף עלול להתבטא בדימום או התנקבות הקיבה/התריסריון. אלה סיבוכים נדירים, אך דרמטיים שמחייבים פניה לחדר מיון וטיפול אנדוסקופי ו/או כירורגי דחוף.
אבל כאמור, ברוב המקרים החיידק גורם “רק” לדלקת כרונית “שקטה” בקיבה והאדם שנושא את החיידק אינו מרגיש אותה ואינו מודע לקיומה. בחלוף השנים, רירית הקיבה הולכת ומתנוונת – מצב שנקרא בשפה הרפואית “דלקת אטרופית”. מצב זה מעלה את הסיכוי לחלות בסרטן הקיבה, ולכן דורש מעקב סדיר בעזרת בדיקת גסטרוסקופיה תקופתית. לעתים נדירות מאוד, החיידק יכול לגרום למחלה ממארת נוספת של הקיבה – לימפומה.
איך מאבחנים את החיידק?
ניתן לאבחן את החיידק בקלות ובדיוק רב באמצעות תבחין נשיפה או בדיקת צואה. ניתן להסתפק באחת הבדיקות הללו באנשים צעירים שסובלים מכאב בטן ללא תסמינים מדאיגים נוספים.
אם כאב הבטן מופיע בקרב אנשים מעל גיל 40, ו/או מלווה בתסמינים נוספים ומדאיגים, כמו הקאה, ירידה במשקל וצואה שחורה או דמית – לא ניתן להסתפק בתבחין נשיפה או בדיקת צואה. במקרים אלה תבוצע בדיקה אנדוסקופית (גסטרוסקופיה), שמטרותיה הן גילוי החיידק ושלילת מחלות וסיבוכים קשים יותר של הזיהום שהוזכרו לעיל (כיב, דלקת אטרופית, סרטן או לימפומה). הבדיקה פולשנית, אך קלה, מהירה, מבוצעת בטשטוש ולכן לא מורגשת כלל.
איך מטפלים בחיידק?
כיום ניתן לטפל ולהכחיד את החיידק ביעילות גבוהה בעזרת מספר תרופות אנטיביוטיות משולבות, זאת מאחר שהחיידק עמיד ולא יגיב לאנטיביוטיקה אחת בלבד. בנוסף לתרופות אנטיביוטיות, ניתנת תרופה סותרת חומצה שתורמת להכחדת החיידק. הטיפול נמשך 14 יום. מיגור החיידק מבעוד מועד יוביל לריפוי דלקת וכיב וימנע הופעת סרטן קיבה. במקרים של לימפומת קיבה שנתגלתה בשלב מוקדם – הכחדת החיידק לבדה עשויה לגרום לריפוי מלא של הלימפומה – ללא צורך בטיפול כימותרפי.
והשאלה האחרונה ואולי הנפוצה ביותר: האם מקובל לבדוק את עצם נוכחות החיידק באנשים ללא תסמינים כלשהם? אין כאן תשובה חד משמעית. מאחר שכמחצית האוכלוסייה נושאת את החיידק (וברובה החיידק לעולם לא יגרום לתסמינים או סיבוכים), לא מעשי ולא מומלץ לבדוק את כולם. יש לזכור שגם טיפול אנטיביוטי יכול לגרום לסיבוכים ולהפצת חיידקים עמידים מסוגים שונים. כן מומלץ לבדוק את החיידק באנשים עם סיפור משפחתי של סרטן קיבה, וכמובן באנשים עם תסמינים מחשידים – ולטפל בו.
הסברים נוספים ומידע בנושא חיידק ההליקובקטר פילורי, תוכלו לקבל מד”ר אולגה ברקאי, וכן בסרטון הבא בהשתתפותה. לחצו כאן לצפייה.
בשיתוף ד"ר אולגה ברקאי