בשיתוף עו"ד ענת מולסון
רשלנות רפואית במהלך ההיריון עלולה להוביל לנזק בלתי הפיך לאם או לתינוק ולהפוך את הרגע המרגש של לידת לתינוק לסיוט מתמשך. כיצד יש לפעול כאשר עולה חשד לרשלנות רפואית במהלך ההיריון? מה עושים כשמרגישים שמשהו בהתנהלות הצוות הרפואי פשוט אינו תקין? האם יש ניתן לתבוע ואיך עושים זאת?
תביעות של רשלנות רפואית הן בהריון והן בלידה נחשבות לשכיחות בתחום הרשלנות הרפואית, ואף שמוגשות באופן תדיר תביעות רבות לביהמ”ש, קבלתן המלאה על ידי השופט היא לא עניין של מה בכך.
על פי החוק, רשלנות הרפואית היא מצב שבו ניתן טיפול או שירות רפואי מבלי לנקוט במידת הזהירות הסבירה המצופה מהרופא או בכלל מהצוות הרפואי ושכתוצאה מהטיפול הלקוי נגרם נזק למטופל. אלמלא נהג הצוות הרפואי באופן בו נהג, לא היה נגרם הנזק.
בפסיקה ישנם סוגים רבים של רשלנות רפואית, בתחומי הרפואה השונים. בין השאר, הפרת חובת הזהירות שבאה לידי ביטוי בטיפול רשלני או אי במקרים אחרים אי מסירת מידע מלא ומהותי למטופל לצורך קבלת החלטה על גופו.
רשלנות רפואית במהלך ההיריון מבוססת לרוב על אבחון שגוי של בדיקות, מעקב הריון שגוי או אי מסירת מידע מלא על ביצוע בדיקה מסוימת. התוצאה עלולה להיות קשה ולבוא לידי ביטוי בנזק בלתי הפיך ובנכות לעובר. למשל, התפתחות מומים מולדים אצל העובר, תסמונת דאון או פיגור שכלי וכן הלאה. למעשה לרופא הנשים של האישה יש אחריות מקצועית כלפי עוד בטרם כניסתה להריון.
לכל מטופל שנגרם לו נזק כתוצאה מטיפול לקוי או רשלני עומדת הזכות לתבוע פיצויים מהמוסד הרפואי ומהצוות המטפל דרך תביעה של רשלנות רפואית. הורים זכאים להגיש את תביעת הרשלנות בשם ילדם הקטין.
מה נחשב לרשלנות רפואית בהיריון?
לצוות הרפואי המטפל באישה עומדת אחריות כלפיה עוד בטרם כניסתה להיריון. כך, למשל, במידה והאישה מעוניינת להיכנס להיריון על הרופא המטפל ליידע אותה כי עליה ליטול חומצה פולית במשך שלושה חודשים טרם כניסתה להריון וזאת כדי להפחית את הסיכון למום בעובר. בנוסף, עליו להפנות את האישה לביצוע ייעוץ גנטי שיבדוק אם קיימת נשאות גנטית לפגם או מחלה אצל מי מההורים. במידה וההורים נשאים של תסמונת גנטית המשמעות היא כי לילדם יש 25% לשאת גם הם את המחלה. כדי להפחית את הסיכון ניתן להפנות את ההורים לפעולה של PGD (אבחון טרם השרשה).
במהלך ההיריון מחויב הרופא ללוות את האישה ולבחון ברצינות את תלונותיה, במידה וישנם. בנוסף עליו להפנות אותה לבצע את כלל הבדיקות הנדרשות במהלך ההיריון, על מנת לוודא שמדובר בהיריון תקין וכי אין ממצאים חריגים לגבי האם או העובר. בין הבדיקות – חלבון עוברי, שקיפות עורפית, מי שפיר, סיסי שליה, סקירת מערכות ובדיקות מעבדה שגרתיות.
הרופא חייב גם להפנות את האישה לביצוע כל הבדיקות הנדרשות הכוללות: בדיקות מעבדה, חלבון עוברי, שקיפות עורפית, סקירות מערכות, סיסי שיליה או מי שפיר ועוד. בדרך כלל רופא הנשים שבקופת החולים הוא זה שמבצע את מעקב ההיריון, כאשר את הבדיקות המיוחדות הללו, מבצעים רופאים ספציפיים המומחים בתחום זה: למשל את סקירות המערכות מבצע רופא המתמחה באולטרסאונד. לאחר ביצוע הבדיקות מחויב הרופא לבחון את התשובות, להסביר לאישה אודות התוצאות ובמידה ויש ממצאים לא תקינים – להפנות את האישה לבדיקה משלימה.
במהלך ההיריון מבצעת האישה, בדרך כלל, שתי בדיקות של סקירת מערכות, מוקדמת ומאוחרת, על ידי רופא מומחה. בדיקות מקיפות אלו נועדו כדי לזהות מומים או בעיות כלשהן בעובר וכשמן הן סורקות בצורה דקדקנית את כל איברי העובר. פרט לכך, במהלך מעקב ההיריון על הרופא לבצע מעקב על התפתחות העובר, לבחון כי גודלו זהה לגילו וכי ההיריון מתפתח בצורה תקנית.
מתי עולה החשד לרשלנות רפואית בהיריון?
במידה ונולד ילד שסובל מבעיה רפואית שלא אובחנה במהלך ההיריון, יש לבחון אם מדובר בבעיה שניתן היה להבחין בה עוד בטרם נולד. בשלב זה מומלץ להתייעץ עם עו”ד המתמחה בדיני רשלנות רפואית בהריון, כדי לבחון את המשך הדרך. עורך דין מקצועי, המתמחה בנושאים של רשלנות רפואית בהיריון, יפעל לקבלת התיעוד הרפואי המלא של הליך ההיריון ויפנה את המטופלת למומחה רפואי. לאחר איסוף כלל המידע וחוות הדעת של המומחה הרפואי יעריך עורך הדין האם יש במקרה זה עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית נגד הצוות הרפואי על מנת לקבל פיצויים.
במידה ועולה החשד כי רשלנות רפואית היא שהובילה לנזק שנגרם לתינוק או לאמו, חשוב לפנות במהרה אל עורך דין רשלנות רפואית ולהתחיל בהקדם האפשרי את הבירור אם אכן מדובר ברשלנות. איסוף החומר הרפואי הרלוונטי הוא קריטי לצורך הוכחת התביעה ועל כן יש להתחיל ולאסוף את התיעוד במהרה.
ככל שהנזק שנגרם במהלך ההיריון נוגע לאישה, היא תוכל להגיש את תביעת הרשלנות עד 7 שנים מקרות האירוע הרשלני ובמידה ומדובר בנזק שנגרם לתינוק, ניתן להגיש את התביעה עד להגיעו לגיל 25. כלומר, 7 שנים מהגיעו לגיל 18. יחד עם זאת, בתביעות של הולדה בעוולה, כשהרשלנות הנטענת היא לכך שלא זוהו מומים מולדים בעובר או תסמונת גנטית שלא זוהתה, עילת התביעה, על פי הפסיקה, היא של ההורים ולא של הילד ולכן במקרים אלו תקופת ההתיישנות תעמוד על 7 שנים ממועד הלידה.
פיצויים
כשבית המשפט מקבל תביעה של רשלנות רפואית על מעקב היריון, לרוב הוא פוסק סכומים גבוהים שעשויים להגיע למיליוני שקלים. זאת מאחר והנזק שנגרם הוא גדול ומתמשך. בין השאר, יכול ביהמ”ש לפסוק פיצויים עבור עזרה וסיעוד לילד, הפסדי שכר להורים, התאמת הדיור, טיפולים רפואיים, כאב וסבל ועוד.
מאחר ומדובר בסכומים גבוהים ומשום שמדובר בתביעה מורכבת, במסגרתה יצטרכו ההורים להוכיח כי אירעה רשלנות וכי בגין אותה רשלנות נגרם הנזק, יש להיערך בצורה מדוקדקת לקראת הגשתה. על כן, מומלץ לפנות לעו”ד מנוסה ומקצועי, המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית בהיריון, כדי שידע להכין את התביעה בצורה הטובה ביותר ובכך להגדיל את הסיכוי שהתביעה תתקבל בבית המשפט.
לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון דרך האתר עורכי דין רשלנות רפואית
בשיתוף עו"ד ענת מולסון