בשיתוף עו"ד ניסים שופן
טענת כישלון תמורה בלתי קצוב יכולה לעמוד לחייב כאשר לא ניתן לאמוד את שווי הנזק בגין הסחורה הפגומה שסופקה לו אגב שטר החוב בעוד טענת כישלון תמורה קצוב תעלה כאשר ברור וידוע מהו שווי הנזק והערך היחסי שלא סופק ביחס לשטר החוב שנמסר או לחילופין כאשר התמורה כלל לא סופקה.
במאמר זה נבחן ונראה מה ההבדל בין טענת כישלון תמורה קצוב לבין כישלון תמורה בלתי קצוב. נראה אילו טענות עומדות לחייב בכל אחת מהן ומהם סיכויו לגבור על זכותו של הזוכה לפרוע את שטר החוב. נראה גם כיצד טענות אלו משפיעות על הצדדים האוחזים בשטר הן הצד הקרוב לעסקה והן צד ג’ האוחז בשטר מכוח סיחורו.
מהי טענת כשלון תמורה בלתי קצוב ומתי היא תעלה?
עם הגשת בקשה לביצוע שטר עומדים לחייב 30 ימים להחליט האם ברצונו להגיש התנגדות לביצוע שטר או לפרוע את חובו כמפורט באזהרה שקיבל לידיו או שמה להגיש התנגדות לביצוע שטר ולעלות טענות הגנה אשר לטעמו שומטות את זכותו של הזוכה לפרוע את השטר.
טענת כשלון תמורה בלתי קצוב תעלה כאשר לטענת החייב העסקה בגינה נמשך שטר החוב כולה לא התממשה אך אינו יכול להודיע ולאמוד את שווי הנזק. לצורך המחשה, נניח כי עבור העסקה בגינה נמשך שטר החוב צריך היה הזוכה לספק לחייב סחורה מסוימת אשר בסופו של יום הגיעה כאשר היא מקולקלת או בלתי ניתנת לשימוש. במקרה זה ככל והחייב אינו יכול או אינו יודע לאמוד את שווי הנזק, רשאי הוא לעלות טענת כשלון תמורה בלתי קצוב.
כשלון תמורה קצוב כטענת הגנה
בשונה מטענת כשלון תמורה בלתי קצוב הרי שכשלון תמורה קצוב קל יותר להעריך את שווי הנזק אשר נגרם לחייב כחלק מהעסקה בגינה נמשך שטר החוב. כאשר חלק מהסחורה אשר היה אמור לקבל בגין שטר החוב לא הגיע כלל או התקבל כשהוא פגום והחייב יכול להעריך את שוויו הרי שתעמוד לו טענת כשלון תמורה קצוב.
טענת כשלון תמורה קצוב תעמוד לחייב בדומה לכישלון תמורה בלתי קצוב במסגרת הגשת התנגדות לביצוע שטר טענות הגנה והיא יכולה לעמוד לו כטענה בודדת ועצמאית או במסגרת שלל טענות אחרות ונוספות אשר יגיש תחת התנגדותו.
מתי תתקבל התנגדותו של החייב במסגרת טענות הגנה אלה?
בטרם נתייחס לגופו של עניין בהקשר לטענות ההגנה המצוינות לעייל הרי שעל מנת שההתנגדות תתקבל יש לוודא ולהקפיד כי היא תוגש במסגרת 30 ימים ממועד קבלת האזהרה שאם לא כן לא יוכל החייב לאחר מכן להגיש את התנגדותו.
ככל והחייב עומד בזמנים הקבועים בחוק, יש לשים לב להבדל בין טענת הגנה כשלון תמורה מלא וקצוב לבין כשלון תמורה בלתי קצוב. על פי הפסיקה, רק טענת הגנה כשלון תמורה מלא וקצוב תאפשר לחייב להתגונן כנגד התביעה ולהעבירה לדיון בפני בית המשפט המוסמך לכך בעוד טענת הגנה כשלון תמורה בלתי קצוב כטענה בודדת ועצמאית לא תאפשר לו לעשות כן.
כאשר לחייב טענת הגנה כשלון תמורה בלתי קצוב עליו לפרוע את שטר החוב ובמקביל ככל ועומדות לו טענות בעניין התמורה שקיבל מהזוכה, להגיש תביעה נפרדת ועצמאית בגין נזקים אלו. יש לזכור כי על מנת שטענת כשלון תמורה מלא וקצוב תתקבל על החייב נטל ההוכחה להראות ולהצביע כי אכן חל כשלון תמורה.
כיצד משפיעות טענות הגנה אלו על הצדדים לעסקה וכן על צד ג’ האוחז בשטר?
פעמים רבות האוחז בשטר אינו צד לעסקה בגינה עומדת טענת כשלון תמורה אלא הינו צד ג’ המחזיק בשטר מכוח סיחורו. כאשר בעלי הדין הינם הצדדים לעסקה, הרי שדי כי החייב יוכיח כי חל כשלון תמורה מלא וקצוב על מנת שהתנגדותו תתקבל והדיון בתביעה יעבור לבית המשפט. יחד עם זאת, כאשר מדובר בצד ג’ לעסקה האוחז כשורה בשטר החוב בהתאם להוראות סעיף 28(א) לפקודת השטרות הרי שהנטיה היא לשמור על זכויותיו ולאפשר לו לפרוע את השטר.
הסיבה לכך נעוצה בטעם שצד ג’ אשר קיבל לידיו את שטר החוב כדין אינו ידע על כשלון התמורה הקיים בין הצדדים ומשכך יש צורך להגן על זכויותיו וכן לשמור על כללי מסחר תקינים המאפשרים לציבור לנהל עסקאות ללא חשש.
בשיתוף עו"ד ניסים שופן