בדיקה מחדש של אחוזי נכות: מומחי ‘זכותי’ מסבירים את ההליך והסיכונים שבו

לאחרונה קראו שופטי בג"ץ להפסקת התערבותו של המוסד לביטוח לאומי במינוי הרופאים העורכים את הוועדות הרפואיות במוסד

(תמונה מאת Shutterstock)

בשיתוף זכותי

מדובר רק בצעד הראשון לקראת השינוי המיוחל – ועדה רפואית שתהיה נקייה משיקולים זרים –  אך סוף סוף אפשר לראות פתרון באופק. צעד זה עשוי לעשות צדק, בין השאר, גם עם הישראלים העתידים לבקש בדיקה מחדש של מצב נכותם עקב החמרה במצבם הרפואי.

ישראלים לא מעטים זקוקים לקצבת נכות, ורבים מהם, לאחר תהליך בירוקרטי ארוך ומתיש, אכן מקבלים אותה. יחד עם זאת, לעיתים, לא עלינו, חלה החמרה במצבם הרפואי, ואז הסיוע אותו הם מקבלים מהמדינה בהתאם למצבם הנוכחי – כבר פשוט לא מספיק. בדיוק לשם כך קיים טופס ב.ל. 7842, המהווה את נקודת הפתיחה להליך בדיקת החמרת מצב רפואי. הליך זה עשוי להוביל, בתקווה, להגדלת הקצבה אותה מקבל התובע. אך מה השלבים של ההליך הזה, ויותר חשוב – מה הסיכונים הכרוכים בו? מומחי ‘זכותי’, חברה המתמחה במיצוי זכויות רפואיות, לוקחים אותנו ביד ביד בנבכי הבירוקרטיה הממלכתית שלנו.

שיטת מצליח לא מצליחה

“כמו בכל תביעה, המוסד לביטוח לאומי מציב שלל תנאי סף לכך שיוכל אדם לדרוש הערכה מחדש של נכותו,” אמרו לנו המומחים. “אולם, יש להדגיש כי המוסד שומר לעצמו את הזכות גם להפחית מאחוזי הנכות, באם יגלה כי מצבו הרפואי של התובע הוטב. הפחתה באחוזי הנכות משמעה הפחתה או אפילו ביטול של הסיוע אותו הוא מקבל מהמדינה.” חשוב מאוד לזכור את זה – הביטוח הלאומי לא מסתיר את עובדה זו, ומציין אותה באופן בולט על גבי ההחלטה בדרך כלל.

בנסוף לאמור, הטופס נותן לתובע את האפשרות להצהיר שהוא אינו מעוניין להיבדק על ידי רופא. בעצם כך, מסכים התובע לכך שאחוזי הנכות הרפואית שלו ייקבעו על סמך מסמכים בלבד. יש לציין כי בדיקת רופא יכולה לשפר את סיכויו של התובע לקבל קצבה מתאימה, אך גם לפגוע בסיכויים אלה.

תנאי הסף

אם כן, ישנם שלושה תנאי סף עיקריים, שלפחות אחד מהם צריך להתממש בכדי שיוכל אדם לדרוש בדיקה מחדש של מצב נכותו.

  • עברו 6 חודשים מאז הקביעה האחרונה של הביטוח הלאומי בעניינו של התובע.
  • יכול אדם לדרוש בדיקה מחדש גם אם עוד לא עברו 6 חודשים מתביעתו הראשונית באם חל שינוי משמעותי במצבו הרפואי מאז – עד כדי להשפיע על אי-יכולתו להשתכר.
  • מי שנדחתה תביעתו בשל הכנסות גבוהות, ומאז התביעה הכנסותיו פחתו, יהיה רשאי להגיש את טופס 7842 מבלי להמתין לתום 6 חודשים מאז התביעה הראשונית.

חשוב לציין כי גם המוסד לביטוח לאומי יכול ליזום בעצמו בדיקה מחודשת של המצב הרפואי של מקבל קצבת נכות. כפי שהזכירו מומחי ‘זכותי‘, “המוסד יכול ליזום בדיקת נכות מחודשת, המחייבת את שיתוף הפעולה של המבוטח. המוסד יכול לדרוש זאת באם יש לו סיבה להאמין שחל שיפור משמעותי במצבו הרפואי, העשוי להפחית מאחוזי הנכות והקצבה של המבוטח. סיבה נוספת יכולה להיות שהתגלו ממצאים רפואייים חדשים, שעשויים להצביע על אפשרות להפחתת אחוזי הנכות שלו.” אחרי הכל, בביטוח הלאומי יודעים שישנם מבוטחים המסתירים את העובדה שמצבם הרפואי השתפר, אך הם אינם מדווחים על כך בכדי לא לפגוע בהטבות אותן הן מקבלים (שלא בצדק).

(תמונה מאת Shutterstock)

הדרך ארוכה ומפותלת

הגשת הטופס לביטוח לאומי היא רק חלק מהתהליך. לאחר שליחת התביעה (מגובה במסמכים רפואיים המפרטים את ענייניו הרפואיים של המבוטח), עובר כל מקרה לבחינת הועדה הרפואית, שהיא למעשה המשוכה הגדולה ביותר. יש לציין כי אם מצבו התפקודי של הנפגע הורע מאז התביעה האחרונה מבלי שהתווספו לו בעיות רפואיות חדשות מאז – ואין לו מסמכים רפואיים שיכולים להעיד על כך – קשה יהיה לו לעבור את הסף של הביטוח הלאומי להגדרה של ‘החמרת מצב’. לרוב, רופאי הוועדה יאשרו את הגדלת אחוזי הנכות הרפואית רק אם נוספה למבוטח בעיה רפואית חדשה, או שהוא עבר החמרה במצב רפואי קיים.

“יחד עם השינוים המבורכים שעובר הליך הועדה הרפואית, הנוקשות והסרבול שלה איתנו כדי להישאר. במקרים רבים, כל זה גדול מדי על “האזרח הקטן”. לפיכך, עדיף לכל תובע שחושש שזכויותיו ייפגעו להגיש תביעה מסוג זה כשהוא מלווה בבבעלי מקצוע המתמחים במימוש זכויות רפואיות,” סיכמו המומחים. “חברת ‘זכותי’ עמדה והנה עומדת איתן בכדי לחזק את ידיו של האזרח העומד אל מול חומת הבירוקרטיה הישראלית.”

בשיתוף זכותי

כדאי להכיר