קרטוקונוס והשתלת קרנית, כל מה שרציתם לדעת על טיפול בקרטוקונוס

בשיתוף ד”ר מייקל מימוני

קרטוקונוס הוא מצב עיני שמשפיע על הקרנית, השכבה השקופה שמהווה את פני שטח העין. קרטוקונוס מתרחש כאשר הקרנית משנה אט אט את צורתה. באופן תקין צורת הקרנית היא כצורת כיפה, בעוד שבקרטוקונוס היא נראית יותר כמו קונוס (מכאן שם המחלה: קרטו-קונוס). מצב זה משפיע על היכולת של העין למקד את קרני האור על גבי הרשתית ובכך פוגע ביכולת לייצר תמונה ברורה באופן אופטימלי. קרטוקונוס בדרך כלל מתפתח בגיל צעיר, 16-30, ומחמיר בהדרגה לאורך הזמן עד שההתקדמות נוטה להיעצר סביב גיל 40. לרוב המצב מערב את שתי העיניים, אך יכול להיות הבדל במידת החומרה בין העיניים עקב קצב התקדמות שונה.

מהם הסימפטומים של קרטוקונוס ?

טשטוש או עיוות ראייה, רגישות מוגברת לאור, הילות סביב אורות (דבר שמקשה על ראייה בלילה למשל ועל נהיגה) , שינוי תדיר במספר המשקפיים או עדשות המגע.

מה גורם לקרטוקונוס ?

הסיבה לקרטוקונוס אינה ידועה, אך דברים שעלולים להגדיל את הסיכון לפתח קרטוקונוס כוללים שפשוף תכוף של העיניים, מצבים אלרגיים כמו אסתמה ואקזמה וסיפור משפחתי של קרטוקונוס.

איך מאבחנים קרטוקונוס ?

כדי לאבחן קרטוקונוס רופא העיניים יסקור תחילה את ההיסטוריה הרפואית הכללית והעינית וישלים בדיקת עיניים מלאה. הוא צפוי לשאול גם בנוגע להיסטוריה משפחתית של מחלות עיניים. בנוסף לבדיקת העיניים יש צורך בבדיקות נוספות על מנת לקבל מספיק מידע בנוגע לצורת הקרנית ובמידה והמחלה אכן קיימת, בנוגע לחומרתה כדי שיתאפשר להתאים את הטיפול הטוב ביותר למקרה הספציפי. בין הבדיקות הנדרשות :

– בדיקת רפרקציה – שימוש בציוד המיועד לבדוק את חדות הראייה. רופא העיניים או האופטומטריסט עשוי לבקש מכם להסתכל דרך מכשיר שנראה כמו משקפיים ומכיל עדשות שונות כדי לבחון איזה שילוב מאפשר את הראייה החדה ביותר.

– מנורת סדק – בבדיקה זו הרופא מכוון קרן אור אנכית על פני העין ומשתמש במיקרוסקופ לצורך הסתכלות מוגדלת על העין. באופן זה ניתן להעריך את צורת הקרנית ולחפש בעיות פוטנציאליות אחרות בעין .

– קרטומטריה – מיקוד מעגל של אור על הקרנית ומדידת ההשתקפות. כך ניתן לקבוע את צורת הקרנית ולהבחין האם קיים צילינדר (אסטיגמטיזם) ניכר.

– מיפוי קרנית ממוחשב – בדיקות צילום מיוחדות כמו טומוגרפיה וטופוגרפיה של הקרנית מתעדות תמונות ומאפשרות ליצור מפה טופוגרפית מפורטת שלה. בטומוגרפיה נמדד עובי הקרנית. טומוגרפיה של הקרנית יכולה לעיתים קרובות לזהות סימנים מוקדמים של קרטוקונוס לפני שהמחלה נראית על ידי בדיקת מנורת חריץ.

קרטוקונוס טיפול :

הטיפול בקרטוקונוס משתנה כתלות בחומרת המחלה ובקצב ההתקדמות. לרוב יש שתי גישות טיפוליות הכוללות את האטת התקדמות המחלה ושיפור הראייה הקיימת.

ראשית ניתן לנסות כמובן רפואה מונעת, וניתן אף להיעזר בשיטות טבעיות כדי למנוע או להאט את התקדמות המחלה במידה ומדובר בשלבים ראשוניים. חשוב לדעת שבמידה וכבר חווים תסמינים כמו ראייה מטושטשת, טיפול רפואי הוא הדרך למנוע מהמצב להחמיר, וניתן במקביל אליו להיעזר בשיטות הטבעיות (אך לא במקומו), כך שבכל החמרה או שינוי במצב יש לעדכן את הרופא המטפל ולהישמע להנחיותיו .

נוגדי חמצון להגנה על הקרנית – קרטוקונוס עלול להיגרם או להיות מוחמר על ידי עקה חמצונית המתרחשת כאשר רדיקלים חופשיים נמצאים בגופנו בכמות רבה. כדאי לכלול נוגדי חמצון בתזונה, אלו הם ויטמינים שפועלים כנגד הרדיקלים החופשיים. מקורות עשירים בנוגדי חמצון כוללים ירקות ועלים ירוקים, פירות יער, פירות הדר, גזר, עופות ותה. כמה מנוגדי החמצון החשובים הינם ויטמין C , ויטמין E, קרוטנואידים, סלניום ואבץ.

הגנה מפני קרינת UV – חשוב להרכיב משקפי שמש חוסמות קרינת UV בכל פעם שיוצאים החוצה. נזק מקרני UV עלול לפגוע בעיניים ולהחמיר מצב של קרטוקונוס קיים.

הימנעות משפשוף או גירוד העיניים – כל נזק לעין יכול להחמיר את מצב הקרטוקונוס. שפשוף עיניים כרוני הוא בעיה נפוצה שעלולה לנבוע מגורמים רבים. חשוב לזהות את הסיבה ולטפל בה (למשל אם מקור תחושת הגרד הוא אלרגיה כדאי להימנע מחשיפה לאלרגן או להיעזר בטיפות עיניים אנטי- היסטמיניות להרגעת הגרד), ובכל מקרה להיות מודע לנטייה לגרד או לשפשף את העיניים ולנסות להימנע מכך ככל הניתן.

הגנה על העיניים מפני גופים זרים – הקפדה על הרכבת משקפי מגן בזמן שמשתמשים בכלים חשמליים (כמו בדיסק או מסור חשמלי), מנקים, עוסקים בספורט, משתמשים בכימיקליים או עושים כל דבר שבו גוף זר עלול להיכנס לעין.

ליחוך העיניים באופן תכוף – רצוי לשמור על העיניים רטובות על ידי דמעות מלאכותיות במידה וסובלים מיובש. עיניים יבשות הן מגורות ועלולות לעודד גרד או שפשוף של העיניים. כמו כן , לדמעות תפקיד חשוב בסיכוך העין ובמניעת שחיקתה כנגד העפעף. שחיקה שכזו עלולה להחמיר את הקרטוקונוס.

טיפול בקרטוקונוס קל עד בינוני :

צורת הקרנית האי-רגולרית פוגעת באיכות התמונה וברוב חולי הקרטוקונוס יש צורך בתיקון ראייה כלשהו, ולעיתים קרובות יש צורך בגישה מותאמת אישית. בשלבי המחלה הראשונים המטופלים יכולים להיות עם ראייה מצוינת ולהשתמש במשקפי ראייה או בעדשות מגע רכות ולפעמים עזרים אלו מספיקים אם המחלה מפסיקה להתקדם ונעצרת עם הזמן לבד או על ידי שימוש בקרוס לינקינג. עם התקדמות המחלה- כאשר צורת החרוט של הקרנית הופכת לבולטת יותר והקרנית הופכת למצולקת ופגועה, הרכבת עדשות מגע הופכת להיות קשה וגורמת לאי נוחות ויש צורך בתיקון ראייה אחר או אפילו בהשתלת קרנית בחלק מהמקרים. קיימות בשוק עדשות מגע קשיחות מיוחדות שיכולות לספק ראייה משופרת לחולים עם קרטוקונוס מתקדם.

עדשות מגע קשיחות – עדשות אלה מתגברות על האופטיקה המעוותת של הקרנית החולה מכיוון שהן אינן מקבלות את צורת החרוט כמו הקרנית, אלא מעניקות לה את צורתן כאשר מונחות על גביה. עדשות אלה מהוות פתרון אופטי מצוין, אך לעיתים אינן נוחות לשימוש. גם לקושי זה יש כיום פתרונות טכנולוגיים, בניהם הרכבת עדשת המגע הקשיחה על גבי עדשה רכה או שימוש בעדשה היברידית (קשה במרכז ורכה בקצוות) שיכולה להועיל בחלק מהמקרים.

עדשות סקלרליות – במצבים מתקדמים מאוד של קרטוקונוס , יש קושי בהנחת עדשות קשיחות שעלולות כאמור להיות לא נוחות. המטופלים יכולים להיעזר בעדשות עם קוטר גדול יותר שנמצאות על החלק הלבן של העין (הסקלרה) ומשפיעות על צורת הקרנית מבלי לגעת בפני השטח שלה ישירות. עדשות מגע קשות מסוג זה מכונות עדשות סקלרליות, הן נוחות יותר להרכב ובחולים המתאימים יכולים לסייע מאוד בשיפור הראייה.

עדשות PROSE – תת סוג מיוחד של עדשות סקלרליות, יכול להיות שימושי במקרי קרטוקונוס קיצוניים ובדרך כלל שמור כמוצא אחרון לפני השתלת קרנית.

קרוס לינקינג (cross linking) : קישור צולב, טיפול חדש יחסית שמדגים אחוזי הצלחה גבוהים ולעיתים מיתר את הצורך בהשתלת קרנית עתידית. הטיפול הינו זעיר-פולשני, מאט או עוצר את התקדמות עיוות הקרנית על ידי חיזוק קשרי הקולגן שבקרנית , מה שהופך אותה לקשיחה יותר ופחות נוטה לבלוט החוצה. עם זאת , חשוב לדעת שקרוס לינקינג לא מביא לשיפור הראייה או לריפוי המחלה.

טיפול בקרטוקונוס מתקדם :

השתלת קרנית : לאחר שמוצו הטיפולים שהוזכרו, ניתן לבצע השתלת קרנית כדי לשחזר את הראייה. הפרוצדורה של השתלת קרנית נמשכת כשעה , ובמהלכה קרנית המטופל מוסרת בזהירות, ובמקומה תופרים את קרנית התורם על ידי תפרים שעוביים כשליש מרוחב של שערה אנושית. הקרניות מתקבלות מתורמים אנושיים שנפטרו לאחרונה והסכימו לתרומה, כמובן לאחר שנבדקו להימצאות זיהומים או מחלות אחרות שפוגעות באיכות הקרנית. לאחר השתלת קרנית הראייה עלולה להישאר מטושטשת למשך חודשים. חשוב להקפיד על נטילת תרופות שמונעות את דחיית השתל כפי שנעשה בכל רקמה מושתלת. במקרה של שתל בעיניים אין צורך בטיפול סיסטמי, ולרוב ניתן להסתפק בטיפות אנטי דלקתיות מקומיות בלבד, דבר שחוסך תופעות לוואי רבות וקשות. ברוב במקרים יידרשו עדיין משקפיים או עדשות מגע כדי לספק ראייה אופטימלי לאחר ניתוח השתלת הקרנית.

מתי יש צורך בניתוח ?

חולים רבים עם קרטוקונוס לעולם לא יזדקקו לניתוח השתלת קרנית, במיוחד לאחר התקדמות הטכנולוגיה והכנסת הקרוס לינקינג לפרקטיקה, לו תפקיד חשוב בהאטת או עצירת המחלה. במקרים בהם הראייה כבר לא יכולה להיות מתוקנת על ידי משקפיים או עדשות מגע ניתן להמליץ על ניתוח. הניתוח ברוב המקרים מביא לשיפור בראייה בחולי קרטוקונוס אך יש לקחת בחשבון שההחלמה ממנו ארוכה ובמהלכה הראייה אינה מיטבית. כמו כן , גם לאחר הניתוח חלק מהמטופלים יזדקקו לעזרים כמו משקפיים או עדשות כדי להגיע לראייה טובה.

ניתוח השתלת קרנית :

כאמור במצבים חמורים של קרטוקונוס יש צורך בניתוח השתלת קרנית, כאשר סובלים מצלקות בקרנית ,הידקקות קיצונית, ראייה לקויה שאינה מתוקנת באמצעים אחרים כמו משקפיים או עדשות מגע או חוסר יכולת להרכיב עדשות מגע. בהתאם למיקום צורת החרוט ולחומרת המצב ניתן לבחור בין כמה אופציות ניתוחיות :

• קרטופלסטיה חודרת (Penetrating keratoplasty) – מדובר בהשתלת קרנית בעובי מלא. חלקה המרכזי של הקרנית מוסר ובמקומו נתפרת קרנית מתורם.
• קרטופלסטיה קדמית עמוקה (Deep anterior lamellar keratoplasty -DALK) – הליך זה משמר את השכבה הפנימית של הקרנית, שכבת האנדותל. שימוש בשיטה זו מפחית את שכיחות דחיית השתלים אשר נפוץ יותר בהשתלת קרנית בעובי מלא. אולם, חשוב להבין כי במקרים מסויימים תאי האנדותל נפגעו ואינם מתפקדים כראוי ואין ברירה אלא לכלול גם אותם בהשתלה. כל מקרה נבחן לגופו.

השתלת קרנית לקרטוקונוס הוא הליך מוצלח בדרך כלל אך כמו בכל פרוצדורה קיים סיכון לפתח סיבוכים למשל דחיית שתל, ראייה לקויה, זיהום ואסטיגמציה (צילינדר). לאחר ההשלה ייתכן כי עדיין יהיה צורך בעזרים כמו משקפיים או עדשות מגע רכות או קשיחות על מנת להגיע לראייה מיטבית.

במידה ומטופל זקוק להשתלת קרנית הוא נכנס לרשימת המתנה. חשוב לדעת כי הניתוח עצמו כלול בסל הבריאות הממלכתי וממומן על ידי קופות החולים. במידה והניתוח נעשה במסגרת הציבורית לא ניתן לבחור את הרופא המנתח , ואם המטופל מעוניין בזאת יש ביכולתו לפנות לניתוח באופן פרטי. ניתן לבדוק מול הקופות השונות או מול הביטוח הפרטי אופציה להשתתפותם במקרה כזה. את הניתוח מבצע רופא מומחה ברפואת עיניים , בעל תת התמחות בקרנית.

רוצים לקבל מידע נוסף?

למידע נוסף אודות טיפול בקרטוקונוס גלשו לאתר אינטנרט רופא עיניים
ניתן גם ליצור קשר במייל michael@mimouni.co.il לקבלת מידע נוסף
לצאט עם מומחה קרטוקונוס ניתן ללחוץ על הקישור הזה (וואטסאפ)

בשיתוף ד”ר מייקל מימוני