בשיתוף עמית עוז
בהקשר זה ראוי להזכיר שבשנת 1975 פורסמה בישראל סדרת תקנים הנדסיים (ת”י 413) לעמידות מבנים ושיפור עמידות של מבנים קיימים בפני רעידות אדמה. יחד עם זאת, בפועל קורה שרבים מהמבנים שנבנו עד אמצע שנות ה- 80 של המאה ה-20 מהווים לדיירים המתגוררים בהם סיכון פוטנציאלי, מאחר והם אינם עומדים בדרישותיו של התקן.
שיפוץ מבנים מהווה תהליך שנועד לשפר את החזות החיצונית של המבנה והנראות שלו בהיבט האסתטי, אם במטרה לשדרג את איכות החיים ולהנעים את השהייה בו, ואו להעלאת שווי הנכס. להבדיל משיקום מבנים, שמטרת העל היא הביטחון.
המפגעים המעידים על הצורך בשיקום מבנים
הצורך בשיקום מבנים עולה כשבבניינים הישנים ניכרים סממני התפוררות, דוגמת חלקי בטון וטיח רופפים, סדקים הנראים בתקרות, בקירות המעטפת החיצונית ובעמודי הבניין, ברזלי זיון חשופים השרויים בתהליך מתקדם של קורוזיה, מרפסות רעועות הדורשות חיזוק, ואו חומה שנוטה לצד מעבר לסטייה המותרת ונמצאת בסכנת קריסה וכן הלאה. יתירה מכך, לא אחת ניתן להיתקל בחתיכות בטון שהתנתקו מקירות המעטפת, ובמקרים רבים מתעלמים דיירי הבניינים מהמפגעים הבטיחותיים עד למצב של סכנת חיים. חשוב להדגיש שבהיבט ההנדסי מתוכנן המבנה כך שעומסי המשקל מחולקים באופן שווה בין כל העמודים, דהיינו כל עמוד נושא מעליו את המסה היחסית של המבנה. אלא שבמקרה שבו העמודים סדוקים ואו פגועים, משקל המבנה נחלק על פני מספר מצומצם יותר של עמודים, מה שמגדיל את העומס המופעל על כל אחד מהעמודים התקינים.
צו מבנה מסוכן – הגדרה
צו מבנה מסוכן הינו הזנחה של המצב תוביל להחמרת הפגיעה בעמודים שניזוקו, עד לערעור המבנה כולו. ככלל, החוק קובע שבעלי הבניין מחויבים להחזיקו במצב המבטיח את שלומם של המתגוררים בו, את שלום הציבור וביטחון הנכסים הסמוכים. במידה ומתקבל דיווח על הנחשד כמסוכן, העירייה מבצעת במבנה ביקורת מהנדסית. היה וממצאי הבדיקה מגדירים את המבנה כמסוכן, יוצא למבנה צו “מבנים מסוכנים” מטעם מחלקת ההנדסה של העירייה והודעות תישלחנה לבעלי הנכס, אם לצורך ביצוע חיזוקים בטיחותיים בו, אטימה של מבנה נטוש, או לחלופין הריסת המבנה כולו או חלקים ממנו. רשימת המפגעים הנפוצים שבגינם מוגדרים מבנים כמסוכנים כוללת סממנים המעידים על לחץ מבני דוגמת סדקים מבניים, קילוף ונשירה של אבנים, גדרות או חומות שמקיפות את המבנה הנמצאות בסכנת קריסה, ליקויי בנייה הנדסיים היוצרים סכנות ביחס למעברים ואו סידורי בטיחות אש.
הסרת צו מבנה מסוכן – מהו ואיך מסירים
איך ניתן לבצע הסרת צו מבנה מסוכן?
רשימת המפגעים כוללת גם מבנים נטושים המוגדרים כמבנים פרוצים, הצטברות של אשפה, פסולת, אגירה ואו חומרים אחרים בתוככי המבנים או מחוצה להם ומהווים סכנה להתלקחות שריפה וכיוצא בזה. במקרים שבהם מתעכב הטיפול להסרת המפגעים מצד בעלי הנכס, שאז רשאית העירייה לבצע בעצמה את התיקונים הנחוצים ולתבוע מהם את הוצאות הביצוע. החל מהשלב שבו מוכרז המבנה כמסוכן, על הדיירים מוטלת האחריות לכול הפעולות בבניין. הם נדרשים לאתר את הגורמים שבגינם הוכרז המבנה כמסוכן, ולהגיש לעירייה תכנית שיקום מפורטת לטיפול במפגעים וסילוקם. טווח הזמן הניתן לתיקון המפגעים הוא על פי רוב 3 חודשים. במהלך ביצוע עבודות השיקום עורכת מחלקת ההנדסה ביקורות מעקב בבניין, זאת על מנת להתעדכן בנוגע למצבו ולוודא שהעבודות אכן מתבצעות בהתאם לדרישותיה של העירייה.
מבנה הנתון בסכנה מיידית
בסיום כל הפעולות הנחוצות, נדרשים הדיירים לקבל אישור סופי וחתימה של ממהנדס הקונסטרוקציה שתוקנו כל הפגמים הרלוונטיים. עליהם לפנות לאחר מכן למהנדס העירייה כדי שיערוך בדיקה סופית, יוודא שכול העבודות אכן בוצעו בהתאם להנחיות שמופיעים בדוח ויאשר להסיר מהמבנה את צו מבנה מסוכן. בעניין זה, חשוב להבהיר שבמצבים שבהם חוות דעת המהנדס שערך את הביקורת קובעת שהמבנה הנתון בסכנה מיידית לאלו המחזיקים בו, לעוברי אורח ואו לנכסים סמוכים, רשאית העירייה להורות על פינויו, אטימתו או הריסתו המיידית. במידה והדיירים מסרבים להתפנות מהבניין, שאז ניתן לפנותם על ידי המשטרה. כמו כן, רשאית העירייה לבצע בעצמה את הפעולות הנחוצות לאטימת המבנה או הריסתו, אם באופן חלקי ואם באופן מלא, ולגבות מבעלי הבניין את הוצאות הביצוע.
קבלן שיקום מבנים – התמחות שיקום מבנים מסוכנים
קבלן שיקום מבנים הינו בעל מקצוע האחראי על חוזק המבנה בהיבט ההנדסי.
חשוב לעשות את האבחנה בין שיפוץ מבנים לשיקום מבנים. שיפוץ מבנים הנו על פי רוב נקודתי ושם את הדגש על הנראות של המבנה בהיבט האסתטי, בעוד שתחום השיקום מתמקד בשלמות המבנה ובטיחותו בהיבט ההנדסי. אי לכך, בכול הנוגע לשיקום מבנים, הטיפול מחויב להתבצע על ידי קבלן מקצועי ומאושר, שהחברה שלו מונה צוות של מהנדסי מבנים שבאמתחתם ידע, מיומנות וניסיון עשיר בשיקום מבנים, בהכנת תכניות מפורטות, בהגשת בקשות לאישורים והתנהלות נכונה מול המחלקות שברשויות המוניציפליות השונות, ובפרט על רקע העובדה שכול עירייה מתנהלת בדרך שונה, מה שכרוך בהתאמה פרטנית אל הדרישות המשתנות בין הרשויות המוניציפליות למיניהן. כשמדובר בפרויקט של שיקום מבנים, ובפרט בפרויקט של שיקום מבנים מסוכנים, הניסיון מהווה את שם המשחק כאן, כשהמומחיות והמקצועיות הן תכונות הנרכשות עם הזמן, וככול שהקבלנים מתנסים ביותר ויותר פרויקטים. לפיכך, בהגיענו לבחור קבלן לשיקום מבנים, יש לבחון פרויקטים קודמים שלו ולוודא שבעברו אכן עבד על פרויקטים מסוג זה.
סוגי ההליכים המקובלים בשיקום מבנים
תהליך השיקום מתחיל בדיקה ראשונית, יסודית ומקיפה של המבנה על ידי מהנדס קונסטרוקטור, לשם אומדן היקף הליקויים והכנת מפרטים מקצועיים, מסודרים ומדויקים. המפרטים הכוללים, בין השאר, הנחיות לבחירת חומרים, למדידה וניתוח שיפועים, להכנת שטחי העבודה ולביצוע העבודה בפועל. לאחר בדיקה של מהנדס קונסטרוקטור, יש לשכור את שירותיו בעל מקצוע מנוסה המתמחה בשיקום וחיזוק מבנים. בהקשר זה, חשוב להדגיש כי בחירה מושכלת ונכונה של חומרי בנייה מהווה את אחד מהאלמנטים הקריטיים שמשפיעים על איכות עבודת השיקום, כדי שפרויקט השיקום יאריך ימים ויספק מענה איכותי ארוך טווח.
מה כולל שיקום ושימור מבנים (שיקום חזיתות מבנים)?
תחום שיקום ושימור מבנים כולל בתוכו מגוון פעולות שונות, כשהנפוצות ביותר הן:
- שיקום עמודי בטון– במקרים של נזק קל עד בינוני בעמודי הבטון בעקבות פגיעות מכניות ואו פגיעה מקורוזיה (הפחתה עד 40% מעובי הפרופיל המקורי). פעולות השיקום מורכבות מסיתות הטיח והבטון הרופפים, חשיפת ברזל הזיון החלוד, ניקוי ומריחת חומר אוטם. בתום הפעולות הללו, מטייחים בבטון מועשר, מבצעים שכבת טיח סופית ושכבת גמר בהתאמה למצב הקודם.
- עיבוי עמודי בטון– במקרים של נזק חמור בעמודי הבטון מפגיעות מכניות ואו קורוזיה (הפחתה של מעל ל- 40% מעובי הפרופיל המקורי). פעולות השיקום כוללות חפירה לקורות הבטון, קידוח ועיגון הברזל חדש, התקנת תבנית יציקת בטון וגימור בשכבת הטיח.
- שיקום קירות בטון– חידוש ברזלי הזיון ותיקון הסדקים.
- שיקום תקרות בטון– סיתות התקרות לצורך חשיפת הברזל החלוד, מריחת חומר אוטם, טיוח עם בבטון מועשר ויישום שכבות טיח וגמר סופיות בהתאמה למצב הקודם.
- שיקום מקלט– טיפול בקירות הפנימיים ותקרת החדר, לרבות טיפול בשלד הבטון, מערכת החשמל, התקנת חלונות ודלתות הדף, שיקום סניטציה ואינסטלציה, החלפת מכלים, הדברה וצביעה על פי הצורך.
- שיקום חזיתות– שטיפת קירות המעטפת באמצעות לחץ מים, הסרת חלקים רופפים, סיתות הבטון עד לגילוי הברזל החלוד והסרת החלודה. בשלבים הבאים מצפים את הברזל בחומרים למניעת חלודה, מבצעים בבטון השלמות, מיישרים את הקירות ומיישמים שכבות גמר.
- חיזוק ושיקום מרפסות– קיימות כמה שיטות לחיזוק מרפסות, כשבחירת השיטה נעשית בהתאם למצבן של המרפסות.
יש לך מבנה מסוכן?
אם הגעת עד לכאן כנראה שהתשובה שלך היא כן.
בלינק הבא, ניתן לקבל מידע על קבלן מוסמך עמית עוז, המתמחה בשיפוץ מבנים מסוכנים.
הצוות המקצועי של עמית עוז פגש וטיפל ב- 10 שנים האחרונות במאות מבנים מסוכנים.
בשיתוף עמית עוז