בשיתוף עו"ד גיא שדה
כידוע, על פי הדין העברי ובהתאם לסעיף 3 (א) בחוק לתיקון דיני המשפחה מזונות התשי”ט- 1959, חלה על האב חובת מזונות אבסולוטית לזון את ילדיו עד הגיעם לגיל 6 ובלא תלות זמני השהות ויחס הכנסות ההורים. חובה זו לא שונתה בהלכת בע”מ 919/15 אשר קבעה בחינה ויחס שיווני בין הורים לקטינים מעל גיל 6 בלבד בכל הקשור לחיובם במזונות.
בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קיבל בחודש ינואר השנה את טענת האב בעזרת בא כוחו עו”ד גיא שדה כי המדובר בנסיבות חריגות של אם שאינה מקיימת את חובתה ההורית לפגוש בקטינים ומכאן שישנה הצדקה לחרוג מהוראות הדין.
בפסיקתו, מבהיר בית המשפט כי לנגד עיניו ההלכה והדין הקובעים כי חובת האב לזון לבדו את ילדיו עד הגיעם לגיל 6 הינה חובה אבסולוטית. עם זאת, בית המשפט בוחר במודע לסטות מהדין המקובל תוך שהוא מחייב את האם במזונות הקטין בן ה – 3 בנימוק כי להורים קיימת החובה ולא הזכות לפגוש בילדיהם הקטינים.
למעשה, פסק הדין קובע חידוש כי פעם שהאם לא תקיים את חובתה ההורית לפגוש בקטינים, הרי שיכול הדבר לשמש כעילה עצמאית לחיובה במזונות ילדיה הקטינים אף שטרם הגיעו לגיל 6 וכחריג לדין ולהלכה הפסוקה.
פסיקת בית המשפט מציגה משוואה כי החובה ההורית לפגוש בקטינים מכרסמת ואף גוברת על חובת האב “האבסולוטית” בדין העברי לזון ולכלכל לבדו את ילדיו הקטינים עד הגיעם לגיל 6.
בית המשפט עוד יותר מקבע את קביעתו ומחייב את האם בתשלום מזונות קטין מתחת לגיל 6 אף שאינה משתכרת בקירוב לשנתיים ונעדרת כל הכנסה.
אם כן, כהמשך ישיר להלכת בע”מ 919/15 הקובעת בחינה ויחס שוויוני בין הורים לקטינים מעל גיל 6 בשאלת המזונות כאמור, נראה כי הפסיקה החדשה מתחילה לקדם גישה ובחינה שוויוניות גם ביחס להורים להם קטינים מתחת לגיל 6.
על החלטת בית המשפט לא הוגש ערעור.
תגובת עו”ד גיא שדה : הרוח השוויונית שהחלה את נשיבתה מירושלים בבע”מ 919/15 ממשיכה לנשוב באולמות בתי המשפט בכל חלקי הארץ וטוב וראוי שכך.
מאז ומעולם המשפט לא היה מדע מדוייק. דין מוחלט וגורף מראש כדוגמת חיוב מזונות אב באופן אוטומטי בהכרח יכול לפגוע במשפט צדק שאמור להתאים את עצמו ממקרה למקרה.
בית המשפט הוכיח היום בפסיקתו כי פנינו למשפט ליבראלי שוויוני כברירת מחדל הזונח תבניות ונורמות מקובעות מפעם שהובילו לא אחת לחוסר צדק מובהק ויש לברך על כך.
בשיתוף עו"ד גיא שדה