"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המדינה תפצה בכ- 8 מיליון ₪ על רשלנות רפואית שהתרחשה בבית החולים הלל יפה במהלך ניהול לידה

עקב רשלנות רפואית, תינוק שנולד ללא דופק, והוריו, יקבלו פיצוי של 8 מיליון ₪ מהמדינה

,עודכן
0השמעה
עו"ד ישר יעקובי

בשיתוף עו"ד ישר יעקובי

בעקבות הסכם הפשרה שקיבל לאחרונה תוקף של פסק דין, התובעים המיוצגים על ידי המחלקה לרשלנות רפואית במשרד עורכי דין ישר יעקובי, יזכו מהמדינה לפיצוי של כ- 8 מיליון שקל, לרבות פיצוי בסך כ- 3 מיליון שקל מהביטוח הלאומי.

כך נקבע בהסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי בת״א בתביעה שהוגשה כנגד מדינת ישראל על ידי הקטין והוריו באמצעות משרד עורכי דין ישר יעקובי.

התביעה הוגשה בעקבות רשלנות רפואית של הצוות הרפואי במחלקת יולדות. התינוק נולד ללא דופק ועבר החייאה במשך 27 דקות, וזאת למרות שההריון לכל אורכו היה תקין. כעת, התינוק סובל מנזק משמעותי לתפקודו היומיומי.

הפיצוי הכולל יגיע ל- 8 מיליון שקלים.

מהתביעה עולה כי אמו של התינוק הגיעה לבית החולים, כשהיא בשבוע ה- 38 להריון. האם התלוננה על הפחתה בתנועות העובר. במקרים כאלה בדרך כלל לא מבוצעת לידה טבעית, אלא ניתוח קיסרי, וזאת בכדי לשמור על בריאות העובר. אמנם רופאי בית החולים קבעו כי יש לבצע ניתוח קיסרי, אך טרם הניתוח תועד, כי המוניטור השתפר, על אף שלא הייתה האצה אחת בדופק העוברי, ורופאי בית החולים קיבלו החלטה שערורייתית לבטל את הניתוח הקיסרי.

על מנת להוכיח בבית המשפט שאכן אירעה התרשלות רפואית והיא זו שהובילה לנזק, על התובעים להוכיח את התקיימותו של הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לנזק.

לשם כך, המחלקה לרשלנות רפואית במשרד עורכי דין ישר יעקובי גייסה מומחה למיילדות וגניקולוגיה מטעמה. המומחה קבע, כי המוניטור שבוצע לעובר היה לא תקין וממצאיו חייבו ביצוע דחוף של ניתוח קיסרי שהיה מונע את הנזק.

עוד טען המומחה מטעם משרד עורכי דין ישר יעקובי, שבנוסף להחלטה שגויה זו של רופאי המחלקה, הם התרשלו בכך שנתנו לאם תרופת פיטוצין, אשר נועדה לזרז את הלידה על ידי הגברת עוצמת הצירים ותכיפותם. תרופה זו גרמה לירידה נוספת של אספקת כמות החמצן לעובר, אשר גם כך היה במצב קשה ביותר. לאחר 25 דקות בהן ניתנה תרופה זו, מצבו של העובר הוחמר, והוחלט, בשנית, על ביצועו של ניתוח קיסרי.

הניתוח הקיסרי בוצע כ- 6 שעות (!) מרגע קבלת האם לבית החולים. יצויין, שהזמן שעבר הוא קריטי בנסיבות העניין, והוא השפיע משמעותית לרעה על בריאותו של העובר.

התינוק נולד ללא דופק וביצעו בו פעולות החייאה מלאה במשך 27 דקות.

האפגר היה 2 בדקה הראשונה, החמישית, והעשירית. בדקה ה- 20 אפגר עלה ל- 5. יודגש, כי מדידת אפגר בדקות 15 ו- 20 אינה מתקיימת לעיתים קרובות, ומהווה מקרה נדיר במיוחד. עצם ביצוע הבדיקה עצמו בדקה ה-20 עשוי להעיד על מצבו הקשה של הילד.

מההיבט הנוירולוגי נראתה היפוטוניה כללית סימטרית, תמונה קלינית ומעבדתית המתאימה למצב שלתשניק סב לידתי.

בדיקת אולטרסאונד מוח ביום הראשון לחייו הראתה אזורים היפראקוגנים בטלמוס- ממצאים המעידים על קיום בצקת מוחית.

בגיל עשרה ימים בוצעה בדיקת MRI מוח לתינוק, אשר הדגימה עיכוב בפרפוזיה באזורים פרונטלי ואוקסיפיטלי משמאל, פראיטו – טמפורלי מימין וכן בספלניום של הקורפוס קולוזום. כמו כן, נראו באזורים אלו מוקדי דמם. התמונה הרדיולוגית התאימה לאוטמים תת חריפים במיקומים שונים.

כשם שהוסבר מעלה, בנוגע לקשר הסיבתי, ועל מנת להבהיר לבית המשפט מהם נזקי הקטין, גייס משרד עורכי הדין מומחה נוסף לנוירולוגית ילדים, אשר קבע, כי תשניק סב לידתי הוא זה שגרם לנזקיו הקשים של הילד.

הורי הקטין ובאי כוחם ממשרד עורכי דין ישר יעקובי טענו בתביעה, כי הצוות הרפואי התרשל, בין היתר, מכיוון שהתעלם מהמצוקה העוברית, אשר חייבה חילוץ דחוף בניתוח קיסרי.

בנוסף, טענו עורכי הדין, כי עצם העובדה שהצוות הרפואי ביטל את ההחלטה הראשונית לבצע את הניתוח הקיסרי ולא סיפק סיבה ברורה לביטול זה, מהווה התרשלות כשלעצמה. הצוות הרפואי אף החריף את מצבו של העובר, כאשר בחר לתת פיטוצין לאמו.

כיום, הילד סובל מחולשה בצד אחד של גופו, שיתוק מוחין, חירשות, וראייה לקויה. כתוצאה מהרשלנות הנטענת, נשללה יכולתו לתפקד ובעתיד להתפרנס בכוחות עצמו.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי התבקש לקבל פיצוי עבור עזרת צד ג’, כאב וסבל, הפסדי השתכרות, הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות, הוצאות ניידות מוגברים, הוצאות רפואיות וטיפולים מוגברים, פגיעה באוטונומיה, התאמת דיור, אביזרים רפואיים, רכישת רכב המתאים למוגבלויותיו ועוד.

בעקבות הסכם פשרה שקיבל לאחרונה תוקף של פסק דין, התובעים יזכו מהמדינה לפיצוי של כ- 8 מיליון שקל, לרבות פיצוי בסך כ- 3 מיליון שקל מהביטוח הלאומי.

משרד עורכי דין ישר יעקובי – המחלקה לענייני רשלנות רפואית

משרד עו”ד ישר יעקובי הינו משרד בוטיק מוביל בתחום הרשלנות הרפואית והנזיקין.

חוויתם רשלנות רפואית?לייעוץ עם עורך דין רשלנות רפואית לחצו פה. או חייגו: 03-6914004

בשיתוף עו"ד ישר יעקובי

כדאילהכיר