על סקייטבורד ככלי מלחמה חשבתם פעם? ובכן, חיל המארינס האמריקני בחן ברצינות בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת להקים יחידת לוחמים על סקייטבורד, על מנת לאפשר להם תנועה באזורים בנויים.
העיסוק האמריקני בלחימה אורבנית החל לאחר הקרבות המורכבים והמסובכים שניהלה ארה"ב במוגדישו, בירת סומליה, שתועדו בין היתר בסרט העלילתי "בלאק הוק דאון". אומנם, באירועים שהיוו השראה לסרט סקייטבורד לא היה ממש מועיל, אולם ברור מהתמונות כמה בעייתי לנוע באזורים צפופים.
בצבא האמריקני הבינו שטנקים ויחידות כבדות מתקשות לתפקד באזורים מרובי מכשולים ואוכלוסייה, וכי צריך לחשוב בדרך חדשה על הפעלת הכוח. הבעיה המרכזית הייתה שערים מסוג זה מהוות מלכודת מוות, נוסח סטלינגרד, לכוחות בשטח, ושלחימה בהן מובילה להרג אדיר של אזרחים ולהרס היקפי ענק ללא תועלת מלחמתית של ממש. לכן, שקלו במארינס לבחון סקייטבורדים כדרך תנועה בתוך ערים, בעיקר כדי לזהות צלפים ואזורים בעיתיים ללחימה. בנוסף נבחנו מצנחי רחיפה וטרקטרונים מיוחדים לנסיעה ולפריצה של מכשולים עירוניים מורכבים.
חייל עם סקייטבורד צבאי // צילום: צבא ארה"ב
כצפוי, התעוררו בעיות לא פשוטות. בין היתר, קבעו הבוחנים, מגני הברכיים והמרפקים שלובשים בדרך כלל גולשי סקייטבורד אינם מתאימים ללחימה אורבנית אינטנסיבית, ושיהיה צורך להחליף אותם בעת לחימה אמיתית.
לבסוף, הבין הצבא האמריקני שסקייטבורדים אינם מתאימים ללחימה אורבנית וזנחו את הפרויקט לטובת אפשרויות יותר ריאליות, לא לפני שנעשו תרגילים ממשיים ורציניים להחריד עם כלי התחבורה הקטנטן.
הכתבה פורסמה לראשונה באתר we are the mighty