הצעד המתבקש לאחר סיום השירות הצבאי והטיול בחו"ל הוא לימודים גבוהים, ואכן, לוחמים רבים מצטרפים לשורות האוניברסיטאות ומכללות בדרך לקריירה מבוקשת שבתקווה תביא גם משכורת בצידה.
לא מעט מהלוחמים מסתייעים בתוכנית "IMPCT" שמספקת להם מלגות גבוהות ואפשרות להם להגשים את מטרתם. ארגון ידידי צה"ל בארה"ב ובפנמה (FIDF) שמפעיל את התוכנית חושף בפני "ישראל היום" מהם המקצועות המבוקשים ביותר, וגם מהם המקצועות שלהם הגיעו הכי מעט לוחמים לשעבר. אומנם, לא מדובר בכל הלוחמים, אך יחד עם זאת מצפייה בנתונים ניתן לזהות את המגמות שאליהם מכוונים החיילים שסיימו שירות קרבי ומצטרפים לעולם התעסוקה.
במקום הראשון בנוקאאוט נמצאים לימודי ההנדסה. לא פחות מ-38 אחוזים מהלוחמים שקיבלו מלגה מטעם הארגון הצטרפו ללימודי הנדסה. יותר מ-8 אחוזים מתוכם בחרו ללמוד הנדסת מכונות, כ-8 אחוזים לומדים הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, 6.4 לומדים הנדסת תעשייה וניהול, 4.4 אחוזים לומדים הנדסת בניין, 3.6 לומדים הנדסה אזרחית וכ-3 אחוזים לומדים הנדסת תוכנה. בתחתית רשימת המהנדסים לעתיד עומדים תחומי הנדסה גרעינית, הנדסה פרמצבטית והנדסת נתונים שבהם לומד סטודנט/ית אחד לתחום. במפתיע, לא נרשמת היענות מרשימה לתחום הנדסת המחשבים (31 סטודנטים), הנדסה ביו-טכנולוגית (8 סטודנטים) או הנדסה ביו-רפואית (6 סטודנטים).
13 אחוזים מהלוחמים לשעבר יוצאים ללמוד מדעי החברה, שמונה אחוזים לומדים מדעים מדוייקים, שבעה אחוזים נוספים לומדים משפטים ומספר זהה מגיעים ללימודי חינוך. שישה אחוזים מהסטודנטים לומדים אומנויות ושלושה אחוזים לומדים סיעוד. תחומי מדעי החיים, מדעי הרוח ומדעי הבריאות מקבלים כל אחד 2 אחוזים ואת הרשימה באחוזים מוחלטים סוגר תחום הרפואה עם אחוז אחד בלבד – 46 לוחמים לשעבר.
בתחתית הרשימה, עם מספרים קטנים מאוד של סטודנטים, נמצאים בין היתר לימודי העבודה הסוציאלית, יועצי מס, קלינאות תקשורת, פסיכולוגיה, בנקאות ושוק ההון, ביטוח וחקלאות. אם תהיתם, את הרשימה כולה סוגרים התחומים מורי דרך עם חמישה סטודנטים ובישול עם שלושה סטודנטים בלבד.
בארגון FIDF מציינים כי התוכנית, שנוסדה ב-2002 במטרה להוקיר את הלוחמים על שירותם הצבאי המסור ותרומתם להגנת המדינה, מעניקה ללוחמים ותומכי לחימה ממשפחות מעוטות יכולת כלכלית מלגה בסך 4,000 דולרים לכל שנת לימוד, כשכל סטודנט מבצע בתמורה 130 שעות למען הקהילה. ב-18 שנות פעילותה העניקה התוכנית מלגות ל-16 אלף סטודנטים בהיקף של 185 מיליון דולר.
"ניתן בהחלט להבחין שלהיות 'פייטר' - זו דרך חיים, לא רק הגדרה של שרות צבאי", אמרה אורנה פסח, מנהלת תכנית "IMPACT". "הלוחמים, שבחרו בשרות צבאי משמעותי ביחידות קרביות למרות המצב הסוציו-אקונומי המאתגר בבית - פנו לאחר שחרורם לרכישת השכלה גבוהה, במסלולים האקדמיים המאתגרים ביותר - כמו מקצועות ההנדסה.
"ניכר כי לשירות הקרבי - במהלכו הלוחמים מפתחים ומחזקים את היכולות והחוזקות המיוחדות להם ורוכשים כלים מצויינים להתמודדות עם מצבים ויעדים מאתגרים - יש ערך מוסף מובהק, הן בחיים האקדמיים והן בעולם התעסוקה ופיתוח הקריירה בהמשך. זכות גדולה לנו לסייע ללוחמי צה"ל לרכוש השכלה גבוהה והתחיל את חייהם האזרחיים יותר בקלות, אנו גאים בהישגים שלהם ובתרומתם המשמעותית לא רק לביטחון המדינה, אלא גם לכלכלה ולחברה בישראל", הוסיפה פסח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו