"גם אני לא בגדתי": הלך לעולמו הקצין הישראלי שנשבה - והושפל כי נשאר בחיים

סא"ל (במיל) מאיר מוזס, מפקד סיירת גולני שנשבה על ידי הסורים יחד עם אורי אילן, והוקע והושפל כשחזר בישראל כי נשאר בחיים ולא העדיף להתאבד במקום למסור סודות, כפי שעשה חברו, הלך לעולמו אתמול (רביעי) בגיל 91.

מוזס נולד ברומניה ב-1931 ועלה לישראל לבדו באוניית מעפילים שנתפסה על ידי הבריטים ונשלחה לקפריסין. ב-1950 התגייס לצה"ל, בתחילה כמדריך ספורט ובהמשך בקורס קציני שריון, כשלבסוף מצא את עצמו בגולני. ב-1953 קיבל את הפיקוד על סיירת גולני.

בלילה שבין ה-8 וה-9 בדצמבר 1954 יצא כוח של גולני וצנחנים למבצע צרצר, במהלכו הם נתקלו בכוח סורי. הלוחמים הישראלים נפלו בשבי למשך 15 חודשים. הלוחמים עונו באכזריות על מנת שימסרו מידע על אודות צה"ל. אחד הלוחמים שהיו בשבי היה אורי אילן, שבנעליו התגלה פתק שעליו נכתב "לא בגדתי, התאבדתי" על מנת שלא להסגיר סודות צבאיים.

אילן הפך לסמל של לוחם שמוכן להתאבד ולא להסגיר סודות צבאיים, אך גרם לכך שכל שבוי אחר קיבל יחס סוג ב' מכיוון ששרד ונשאר בחיים. בישראל של שנות ה-50 האתוס הצבאי היה חשוב בהרבה מהחיים של לוחם, ולכן השבויים ספגו יחס קשה מהציבור.

כשהכוח חזר לישראל מהשבי הסורי, במקום קבלת פנים הם זכו למשפט ראווה והושפלו מכיוון שנותרו בחיים. בדף של חטיבת גולני ספדו לו וסיפרו כי למרות ההשפלה המשיך בשירות מילואים קרבי.

"במשך מרבית חייו נשא את הבושה עימו לכל מקום כגזירה משמיים. עד אשר יום אחד בשנת 2005 בעזרת מי שהיה התובע הצבאי במשפטו - פרופסור יובל לוי נוקה שמו לחלוטין, הוא זוכה מכל אשמה והושב לו חלק ממה שנלקח ממנו", סיפרו בחטיבת גולני.

בריאיון שנערך בביטאון הלוחם ב-2015 סיפר על תחושת ההשפלה כשעמד למשפט ציבורי כשחזר מהשבי. "הורידו לי את הדרגות וזה היה אקט משפיל ביותר. זה היה נורא. הרי גם אני לא בגדתי. חברים שלי, שאתמול שירתו איתי בגולני, עברו לצד השני ברחוב כדי לא לפגוש אותי. יום אחד הגעתי לבסיס של הסיירת. הרי לפני השבי הייתי המפקד שלהם. הקצין שהחליף אותי הכיר אותי. הוא הציג אותי בפני החיילים כמר מוזס. התביישתי".

מאיר מוזס הותיר אחריו שלושה בנים דורון דרור ורונן שבעה נכדים ועשרה נינים.