"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הכירו: החיילת היחידה שנפלה במלחמת יום כיפור
על הסדרה "שעת נעילה" עלה ביקורת על כך שאין בה נוכחות נשית משמעותית • אבל רק מעטים מכירים את סיפורה של ניבה שאול, שנפלה בחזית הדרומית
תמונת המחשה // צילום: אייל מרגולין ג'יני // תמונת המחש

הכירו: החיילת היחידה שנפלה במלחמת יום כיפור

על הסדרה "שעת נעילה" עלה ביקורת על כך שאין בה נוכחות נשית משמעותית • אבל רק מעטים מכירים את סיפורה של ניבה שאול, שנפלה בחזית הדרומית

משה ויסטוך
, עודכן

אחת הטענות נגד יוצרי סדרת המלחמה "שעת נעילה", היא שאין בה נוכחות נשית משמעותית. בין אם הביקורת מוצדקת ובין אם לא, מעטים מודעים לעובדה כי בין 2,673 חללי המלחמה ההיא הייתה גם אישה.

ניבה שאול נולדה בשנת 1950 בקיבוץ משמר הנגב, שהוריה, אזרה ויהודה, היו ממייסדיו. "היא הייתה ילדה שקטה שידעה לעשות מה שהיא רוצה אבל בשקט", העידה אמה, אזרה, בסרט שהוכן לזכרה והוסיפה כי היא "גם אהבה מאוד לשיר ולרקוד". את נעוריה העבירה ניבה בקיבוץ וזכתה לאהבה גדולה. "החברים שלה אהבו לדבר איתה כי היא ידעה להקשיב וגם לתת מילה כשצריך".

ב-1968 התגייסה ניבה ושירתה בחיל הקשר כפקידה כתבנית, אז גם הכירה את בן זוגה, בני, ששירת באותה תקופה כמכונאי מטוסים. לאחר שחרורה עברה עם בן זוגה למרכז הארץ והחלה לעבוד בסוכנות נסיעות שטיפלה בתיירים מחו"ל. "הם חיפשו דירה ודיברו על חתונה", סיפרה אזרה, "ואז פרצה המלחמה והכל נקטע".

עם פתיחת מלחמת יום הכיפורים נקראה ניבה לשירות מילואים, כמי שנחשבה כבעלת מקצוע צבאי חיוני בחיל הקשר. ביום השלישי למלחמה היא הצטרפה לשיירה צבאית שירדה דרומה לכיוון החזית בסיני.

ניבה שאול ז"ל // צילום משפחתי
ניבה שאול ז"ל // צילום משפחתי

מי שנסע עם ניבה בשיירה הוא יאיר ים שהיה בזמן המלחמה איש מילואים בגדוד הקשר שאליו היא התלוותה. "בשעות הבוקר הגענו אחרי נסיעה מתישה למחנה רפידים בסיני", הוא סיפר בשנת 2015 בפודקאסט "פה ושם בארץ ישראל" בהגשת יפתח מזור. "היא סיפרה לי שהיא עומדת להתחתן והכינה לי כריך עם שוקולד ואז הגיעו ארבעה מיגים מצריים שתקפו את המתחם". המטוסים ירו באמצעות מקלע לעבר החיילים, ניבה ספגה פגיעה ישירה ונהרגה במקום.

ניבה הובאה למנוחות בקיבוץ שבו גדלה והותירה אחריה הורים ושתי אחיות. לאחר נפילתה הועלתה לדרגת רב-טוראי. בפודקאסט "פה ושם בארץ ישראל" התייחסה אזרה לעובדה כי בתה היתה הנופלת האישה היחידה במלחמה. "זה הלם נוראי. גם לגבי בנים זה תמיד הלם ותמיד נורא, אבל במקרה שלהם יש עוד נצנוץ של מחשבה שאולי זה יכול לקרות. לגבי בתי? לא עלה על דעתי". על השכול אמרה. "לא הבנתי איך אפשר להמשיך לחיות. באותו לילה ישנתי שעה או שעתיים וכשהתעוררתי בבוקר הבנתי שנגזר עלי לחיות עם הידיעה ועם האסון".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...