"האם נשים יכולות לשרת בסיירת מטכ"ל ובשייטת? התשובה היא כן. אבל, וזה אבל גדול, חשוב לדעת מה המחיר". על רקע הדיון בבג"ץ אודות העתירה לאפשר לנשים לשרת בכלל היחידות הלוחמות בצבא, מי ששימש בעבר כפיזיולוג הראשי של צה"ל, פרופ' סא"ל (במיל') יובל חלד, מנסה להסביר את המורכבות הגדולה שלדעתו רבים לא נותנים עליה את הדעת.
"יש נשים שמסוגלות לשרת בכל היחידות המיוחדות", הוא אומר ל"ישראל היום" ולצד זה מדגיש כי, "חשוב לדעת שבאופן כללי, מבחינה פיזיולוגית, הסיכון של נשים להיפצע או לנשור הוא גבוה הרבה יותר מאשר הגברים".
פרופ' חלד הוא מומחה לפיזיולוגיה של מאמץ ואיש אקדמיה המרצה במוסדות שונים. במשך 18 שנה הוא שירת כחוקר בכיר ביחידה לפיזיולוגיה בצה"ל, ולאחר מכן כפיזיולוג הראשי מטעם חיל הרפואה. ב-2016 פרש מהצבא. כיום הוא משמש בין היתר כיועץ לצבא האמריקני בנושא שילוב לוחמות ומעיד על עצמו כמי שמכיר את הנושא גם בצבאות נוספים.
"הסיכוי של אישה בממוצע להגיע להישגים הפיזיים שאליהם מגיע הגבר הוא נמוך משמעותית. הכושר הגופני המרבי שאישה יכולה להגיע אליו בהקשרים של כוח, סיבולת, מהירות וכדומה נמוך ב-20-30% מיכולות הגבר. הפוטנציאל לייצר לוחמת ברמה של גבר הוא נמוך יותר. האם זה אומר שאין נשים שיכולות לעשות את זה? לא. יש נשים שמסוגלות אבל השאלה המקצועית שצריכה להישאל היא האם מערכת גדולה כמו צה"ל, שהתפקיד העיקרי שלה זה לנצח במלחמה, צריכה להשקיע בכך ולקחת אחריות גם על רוב הנשים שינשרו על רקע של פציעות ועוגמת נפש".
את ההבדל בסיכויי ההצלחה של נשים וגברים הוא תולה במבנה הגוף השונה שבין שני המגדרים. "התגובה הפיזיולוגית של גבר לאימון וסטרס היא שונה מזו של אישה. מבנה הגוף הבסיסי של הגבר מאפשר לו אגרסיות, פיתוח מסת שריר, מהירות ומרכז כובד טובים לאין ערוך מאשר רוב הנשים".
כדוגמא הוא מביא תחום ספורט שבשנים האחרונות הפך להיות מאוד פופולרי בישראל. "תחרויות הנינג'ה הן דוגמא מצוינת. לתחרות הזאת מגיעים המתמודדים הכי טובים ובכל זאת, כמעט לא מגיעות נשים ומעטות מבין אלה שמגיעות מצליחות לסיים את המסלול. אגב, הספורט המקצועני הוא לא מעורב. אישה לעולם לא תתחרה בריצת 100 מטר גברים כי המרחק בין התוצאות והשיאים של מקצי הגברים והנשים הוא עצום. זה מוכיח שיש הבדלים פיזיולוגיים שאי אפשר לחפות עליהם".
אחת החלוצות בתחום שילוב נשים ביחידות הלוחמות זו ארה"ב. פרופ' חלד, המשמש כיועץ לצבא האמריקני בנושא, מדגיש כי למרות ההד הציבורי שמקבלות הלוחמות שהצליחו לסיים את ההכשרה, לא מספיק שמים לב לאלה שנשרו ולנזקים שמהם סבלו. "במבחן התוצאה ניתן לראות שרק עשרות בודדות הצליחו לסיים ועל הדרך נשרו אלפים. לפי מחקרים שעשינו בצה"ל ובצבאות אחרים רואים באופן חד משמעי שהסיכון של נשים להיפצע גם בתהליך המיון וגם בתהליך ההכשרה הוא גבוה ונע בין פי 5 לפי 20 מאשר הגברים".
"הלחץ יעשה את שלו"
עד כה נפתחו כ-95% מכלל יחידות צה"ל עבור נשים, אולם בעתירה החדשה נדרש הצבא לפתוח בפניהן גם את המיונים ליחידות מובחרות כמו סיירת מטכ"ל, שייטת 13, חטיבת הקומדו ועוד. פרופ' חלד משוכנע שבסופו של דבר המערכת תיישר קו עם הדרישה ומייעץ לה ולנשים המעוניינות להתגייס, להיערך לכך בהתאם למען בריאותן.
"אני מניח הלחץ יעשה את שלו ועם הזמן נראה נשים ביחידות המובחרות", הוא אומר ומזהיר כי להערכתו, "המערכת לא מוכנה לגיוס המוני של נשים ליחידות קרביות, אך גם אם היא תצליח לחפות על כל הפערים, מבחינה לוגיסטית, תרבותית, כלכלית ורפואית, המתגייסות חייבות לעשות שינוי. ממחקרים שעשינו על לוחמות בשלב גיוסן, גילינו שהן צריכות הכנה פיזית מאוד מוקדמת ומשמעותית שצריכה להתחיל שנתיים שלוש לפני הגיוס, כולל מכינות ייעודיות. אם כבר מאפשרים לנשים לשרת כלוחמות אנחנו צריכים לאפשר להן לעשות זאת בצורה הטובה והבטוחה היותר, מכיוון שרוב הנשים שמגיעות היום לצבא, הן לא אותן 2-3 נשים שמתאמנות כל חייהן לרגע הזה".
.jpg)
לסיום, הוא מדגיש כי אם העתירה תבשיל לכדי החלטה לאפשר גיוס נשים לכל היחידות הלוחמות, אסור לצה"ל להקל על המתגייסות מבחינה פיזית. "צה"ל צריך ללכת מהסוף להתחלה. יש משימה שצריך לעמוד בה ומהמשימה יש לגזור את היכולות הנדרשות. אף פעם לא קיבלתי את זה שלחיילות שמים כיסא כדי שתעברנה את הקיר או שמקצרים להן את המסעות. על המסלול, מתחילת תהליך המיון ועד לקצה ההכשרה, להיות זהה לחלוטין לשני המינים ללא הקלות וללא התאמות. אם לוחם צריך לשאת מספר מסוים של מחסניות או מאג, כך גם לוחמת. אם חייל צריך לסחוב פצוע במשקל 70 ק"ג למרחק מסוים, גם לוחמת צריכה להידרש לעמוד בזה.
"כל חייל שמגיע לקו הלחימה צריך לעמוד ברף היכולות, שהצבא קבע, שיסייעו לו לנצח בקרב ולא משנה מה מגדרו. לוחם שנכנס למנהרה בעזה צריך לצדו את הלוחם הטוב ביותר שניתן לגייס ולהכשיר. ברגע האמת השוויוניות לא מעניינת אף אחד, אלא רק היכולת לנצח ולהציל חיים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו