לפני 20 שנה בדיוק יצא לפועל מבצע כמעט חסר תקדים תחת השם "תיבת נוח", שבמסגרתו השתלטו לוחמי שייטת 13 על ספינת נשק פלשתינית.
הימים ימי האינתיפאדה השנייה, ודם ישראלים נשפך כמים: בחודש שקדם למבצע נרצחו 26 ישראלים בשני פיגועי התאבדות מזעזעים בירושלים ובחיפה, לצד עשרה נוספים בפיגוע תופת וירי ליד עמנואל. בחודש מארס 2002, חודשיים לאחר תפיסת קארין איי, נרצחו 81 ישראלים ב-11 פיגועי התאבדות. בסוף אותו חודש פרץ מבצע "חומת מגן".
הרשות הפלשתינית, שהציגה רק כמה שנים קודם את עצמה כשוחרת שלום, עשתה באותה התקופה כל שביכולתה כדי לקדם פיגועים נוספים, ולשם כך רכשה ספינה והעמיסה עליה כלי נשק איראניים שאם היו מגיעים לאזור, היו משנים את פני התמונה.
"הבנו שערפאת מחפש מקורות נשק למנגנוני הביטחון הפלשתינים ולתנזים", מספר הרמטכ"ל דאז שאול מופז. "חודשים ספורים לאחר שספינת נשק אחרת, סנטוריני, נתפסה על ידי צה"ל, באוגוסט 2001, החלו להגיע לאמ"ן הידיעות הראשונות על הקארין איי. הסיפור של סנטוריני הדליק אצלי נורה אדומה, והנחיתי לעקוב מודיעינית אחר פעילות בים האדום".
"היינו חייבים לקבל את ההחלטות בשטח"
הספינה הוטענה באיי קיש במפרץ עומאן ב-50 טון של אמצעי לחימה ויצאה לעבר מצרים. משם תכננו המחבלים להבריח את אמצעי הלחימה המסוכנים במכלים אטומים במים לרצועת עזה. בצה"ל זיהו את יציאת הספינה, והחליטו לצאת למבצע יוצא דופן בהיקפו.
על הצד המבצעי הופקדו לוחמי שייטת 13, שהתאמנו קודם לכן בירידה ממסוקים באמצעות חבל (פאסט-רופ), יכולת שכלל לא הייתה בשימוש בצה"ל באותה תקופה, ובהשתלטות על ספינות באמצעות סירות מהירות.
באוויר פעלו מסוקי קרב, מטוסי קרב וכן מטוסי מודיעין. בשל האופי הדרמטי והמורכב של המבצע, על ההשתלטות פיקד הרמטכ"ל מופז בעצמו, לצד מפקדי חיל האוויר, חיל הים ואגף המודיעין, ממטוס פיקוד מיוחד. "היינו חייבים לקבל את ההחלטות בשטח", סיפר מופז. 500 ק"מ מחופי אילת, עם כוח עצום בגודלו ובחלון זמנים של שעה בלבד של רגיעה בסערה, הגיעו הלוחמים עם כליהם הרבים לקארין איי.
"באותה התקופה היו לא מעט מבצעים במסגרת האינתיפאדה השנייה, אבל אין ספק שזו הייתה משימה יוצאת דופן", מספר ד"ר אלכס דן, מנכ"ל משרד המודיעין כיום ומפקד דאז של טייסת מסוקי הינשוף (בלק הוק), שהצניחה את לוחמי השייטת אל הספינה. שבע דקות בלבד ארכה ההשתלטות על הספינה, אך בתחילה לא הצליחו הלוחמים למצוא את הנשק המוסלק.
״הלוחמים חיפשו על גבי הקארין איי ולא מצאו כלום", משחזר תא"ל (במיל') יוסי קופרווסר, ראש חטיבת המחקר של אמ"ן ב-2002, שהיה באותו לילה גורלי של 3 בינואר בחמ"ל המעופף מעל ספינת הנשק בלב הים האדום.
"מופז שאל מה קורה, וצ'ייני אמר שהם מצאו שקים של אורז. הוא הסתכל אחורה, אליי ואמר 'קופרווסר, אתה חוזר לת"א דרך החלון של המטוס'. אמרתי לו שימשיכו לחפש, ואז הם שאלו את הקפטן איפה הנשק והוא השיב 'למה לא שאלתם?' והראה להם. אבן נגולה מעל ליבי".
רק לאחר שהקברניט הוביל את הכוח אל המכולות התגלה האוצר האדיר - 50 טון נשק, שנועד לשימוש המחבלים ברצועת עזה, וביניהם אלפי רקטות ופצצות מרגמה, מטולי R.P.G ומאות רובי סער וצלפים. "אנחנו לא ידענו מה כמות הנשק שיש על הספינה, אבל אם ברשות הפלשתינית היו מצטיידים בשלל האמצעים הללו, מצבנו האסטרטגי היה מורע בצורה קיצונית ומספר הנפגעים היה גדל דרמטית", אומר קופרווסר.
מופז ציין כי עם כל הכבוד לרקטות, שהיום מהוות את האיום המהותי ביותר על מדינת ישראל, האיום החמור הגיע דווקא ממקום אחר. "בספינה היו 2.2 טונות של חומר נפץ מסוג C4, שהיה מספיק ליותר מ-450 פיגועי התאבדות".
"זה היה עושה לנו נזק מטורף, הרבה יותר מכל קטיושה. זה היה מבצע שלקחנו בו הרבה סיכונים. בראי הזמן זה נשמע פשוט, אבל הייתה ארמדה אווירית שלמה, עשרות כלי טיס באוויר, לצד כלי שיט רבים מאוד, בחלון זמנים קטן".
המשמעות האסטרטגית של המבצע הייתה קריטית לא פחות מהצלחתה הביטחונית המשמעותית - באותו הזמן התקשו בממשלה ובצבא לשכנע את האמריקנים בצורך לצאת למבצע צבאי לכיבוש שטחי הרשות הפלשתינית ולמגר את הטרור, מכיוון שהאמריקנים היו משוכנעים שערפאת הוא פרטנר אמיתי ולא מחבל במסווה.
כשמופז הגיע לארה"ב ובידיו התיעוד שהוכיח שהספינה נשלחה בידי ערפאת, הדבר הוביל לשינוי כיוון, שבסופו של דבר נתן לישראל לגיטימציה לצאת למבצע "חומת מגן". "המבצע של קארין איי עזר לנו לסדוק עד תום את האמינות של ערפאת, ולהוכיח שידיו הן אלו שמובילות את הטרור", אמר מופז. "מסיבה זו, אף שלקחנו סיכונים לא מבוטלים, המבצע היה קריטי. הוא מנע מהמחבלים דלק לטרור וייצור של פצצות אדם בערי ישראל. במקביל, היה לו גם אפקט מדיני".
"המבצע של הקארין איי הוא סיפור מרתק בתחום המודיעיני, בתחום המבצעי ובתחום התודעה", אומר קופרווסר. "זו הייתה מלאכת מחשבת, והחלטה אמיצה ללכת מעבר ליכולות המוכרות. זה היה פטיש 50 טון על הראש של ערפאת. להשתלטות הזו הייתה משמעות אדירה בכל הקשור להגנה על אזרחי ישראל.
ויש מה להבין מהמבצע הזה גם היום: גם היום הפת"ח הוא חלק מהמאבק המתמשך נגד ישראל, והם לא בוחלים באמצעים כדי להשיג את מטרותיהם, כולל שיתוף פעולה עם איראן וחיזבאללה. אסור לנו ליפול בפח ההיתממות".
בראי הזמן, אומר ד"ר אלכס דן, כיום מנכ"ל משרד המודיעין, המבצע סייע לצה"ל, כמו מבצעים רבים אחרים, לעשות כברת דרך, דבר שהיא עושה גם היום – במערכה שבין המערכות. "אז קראו לזה בט"ש או מערכה, היום קוראים לזה מב"ם. צה"ל לומד כל הזמן, וכל פעילות כזו חשובה. קיימת חשיבות להכרת העבר כדי להתכונן לעתיד. האומץ המדיני שנעשה במבצע זה – מיושם להערכתי גם היום".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו