סירב למעמד ספורטאי מצטיין: אלוף ישראל לשעבר התגייס לצנחנים

הוא השתתף בתחרויות בארץ ובעולם, זכה במדליות, הוכתר כאלוף ישראל ואף הוכר כספורטאי מצטיין שזכאי לשירות צבאי נוח יותר. ובכל זאת, טל טילקין, שחקן נבחרת ישראל בטניס שולחן, בחר לעזוב הכל, והיום (חמישי) הוא עלה על מדי הזיתוהתנדב לצנחנים.

טל (19) התאהב במשחק הטניס שולחן כבר בגיל שש, לאחר שהחל לשחק עם אביו. בגיל 12 הוא עבר לפנימיית המצטיינים של מכון וינגייט, שם למד והתאמן במשך שלוש שנים. "כבר מגיל צעיר הייתי בטוח שאהיה ספורטאי מקצועי".

הוא התחרה בליגת העל לנוער ובהמשך בבוגרים, ונחל הצלחה גדולה. בשנת 2018 זכה בתואר אלוף ישראל לנוער בקטגוריית זוגות, כעבור שנה הגיע למקום השני באליפות ישראל והתחרה באליפות אירופה, ובשנת 2020 כבר שיחק בנבחרת ישראל ודורג שני בארץ. כמו כן, הוא זכה במדליות בתחרויות בינלאומיות שנערכו באוסטריה ובאסטוניה. אולם אז, לאחר יותר מ-10 שנים בתחום, הוא החל לחשב מסלול מחדש.

"כשפרץ משבר הקורונה", הוא מספר, "לא היו אימונים ומשחקים, וזה גרם לי לחשוב על שינוי כיוון. התחלתי לחקור קצת את נושא השירות הקרבי. אמנם לא חשבתי דווקא על צנחנים, אבל רציתי לשרת שירות משמעותי ביחידה קרבית. כשהתחילו המיונים וימי הגיבוש, השתתפתי בגיבוש צנחנים ועברתי אותו בהצלחה".

מי שסייע לו בקבלת ההחלטה והיווה עבורו השראה הוא חבר, שחקן טניס שולחן לשעבר, שלמד כמה שנים מעליו בפנימייה בווינגייט, התגייס לסיירת גולני ושירת בצוות לצידו של עמית בן יגאל ז"ל, שנפל בפעילות מבצעית בכפר יעבד בחודש מאי 2020. "כשהתחלתי לחקור את הנושא דיברתי איתו כי הוא היה עבורי כמו אח גדול, והשיחות איתו עזרו לי מאוד לקבל את ההחלטה להתגייס לקרבי".

טל מציין כי להוריו לא היה פשוט לקבל את החלטתו, אולם לבסוף דעתם השתנתה. "עבור אבא ההחלטה שלי היתה מוזרה, כי הוא השקיע בי המון במשך השנים. אני מניח שהייתה לו צביטה קטנה בלב, אבל בסופו של דבר גם הוא וגם אימא - ולאימא תמיד קשה כשהבן שלה מתגייס לקרבי - תמכו בי מאוד".

אז מה קשה יותר: לזכות באליפות ישראל או לעבור גיבוש בצנחנים? טל מסביר שהקושי בכושר הקרבי הוא משהו חדש עבורו. "הגיבושים והאימונים לקראת לצבא הם עולם אחר, מאוד מאתגר ולא משהו שנתקלתי בו בעבר. אני בטוח שגם אם הספורטאים הגדולים ביותר היו נתקלים בסוג כזה של אימונים הם היו מבינים שזה אתגר מסוג שונה".

כמו בקריירה הספורטיבית שלו כשחקן, גם בצבא הוא מכוון הכי גבוה שאפשר. "אני רוצה להגיע לאחת מיחידות חטיבת הקומנדו או לסיירת צנחנים", הוא אומר ומוסיף שאף שעוד לא התגייס יש לו כבר מחשבות על היום שאחרי בכל הנוגע לענף הספורט שבו הצטיין עד לא מזמן. "אני עדיין לא יודע אם ארצה להמשיך את הקריירה שלי כשחקן, אבל אני כן חושב ברצינות ללכת לכיוון של אימון והדרכה. יש לי תעודת מדריך וכבר הדרכתי בעבר, אז אולי אשוב לענף כמדריך ילדים".

לסיום, הוא מדגיש כי אין לו מחשבות שניות בנוגע להחלטתו לקטוע את הקריירה המצליחה שלו לטובת שירות קרבי בצה"ל. "אני שלם עם זה לחלוטין. אני לא חושב שאפשר להשוות משהו לשירות קרבי, ולהבנה שבסוף אתה מגן על המדינה ומאפשר לאנשים לישון בשקט בלילה".

475 מילה