כבר שנתיים שנים שנדב שמואלי אינו מסוגל לתקשר עם בני משפחתו למעט ב"כן" ו"לא". במשך שנתיים, מאז ששני הוריו נפטרו בהפרש של חמישה חודשים בנסיבות טרגיות הוא נאלץ להרים רגל כדי לומר "לא" ולהרים יד כדי לומר "כן". ביוזמה של עמותת "ריסטארט" ובאמצעות צוות מפתחים מבנק הפועלים, התאפשר לו לראשונה ליצור קשר ישיר עם בני משפחתו, מה שמאפשר לו מעט יותר עצמאות.
לפני כ-13 שנים נפצע שמואלי (33) מנשר, ששירת ביחידת מודיעין מסווגת, בתאונת דרכים קשה, ובמשך שנה וחצי היה מחוסר הכרה במצב של קומה בבית לווינשטיין. כשהתעורר, התגלה כי הוא משותק בכל פלג גופו השמאלי. מאז התאונה הוא אינו מסוגל לדבר או ליצור תקשורת כלשהי למעט תזוזות יד, זאת למרות שיש לו את היכולת לשמוע ולהבין את הסובבים אותו. הוא כן מסוגל לכתוב על לוח, אך הדבר קשה לו מאוד.
"במשך השנים ההורים שלי לא עירבו אותי יותר מדי במצבו של נדב, אבל לפני שנתיים הם הלכו לעולמם – אבא כתוצאה מדום לב ואימא שלי מסרטן, בהפרש של חמישה חודשים זה מזה", מספרת רותם שמואלי, אחותו. "ידענו שמישהו צריך לסייע לנדב. התגייסנו כל המשפחה. באיזשהו מקום הוא זה שהשאיר אותנו חזקים, כי היינו צריכים לדאוג לו וזה השכיח ממנו את הקשיים האחרים".
רותם החליטה להתייעץ עם ההמונים, והעלתה את הסיפור של נדב בקבוצת ענק בשם "סופרגירל" בפייסבוק, ומשם הגיע אליה ניב עפרון, מנכ"ל עמותת ריסטארט שמה לעצמה למטרה להחזיר את פצועי ופצועות צה"ל למסלול החיים על ידי פיתוח אישי, מקצועי וטכנולוגי. בעמותה חיברו בין משפחת שמואלי לצוות של מפתחים מבנק הפועלים שהחלו בהתנדבות לבחון כיצד ניתן לסייע לנדב.
"האמת היא שבעבודה היום יומית שלי אני מנהל תחום של ניהול פרויקטים ומערכות, אבל אני מתעסק כתחביב בעולם המייקינג והבנייה של דברים – חשמל חכם, בית חכם, מחשוב זעיר ועוד, ולכן לקחו אותי בהתחלה", מספר עדי גליקמן, מנהל תחום מערכות ופרויקטים במחלקת מחשוב אישי ומובייל בבנק הפועלים, שהוביל יחד עם עובד נוסף את הצוות שפיתח לנדב את מערכת שתאפשר לו לתקשר.
גליקמן ואנשי צוותו גילו שברשות משפחת שמואלי יש מחשב תקשורת שעוקב אחר האישונים שלו ומאפשר לו להפעיל יישומים באמצעות עיניו במקום עכבר. הבעיה הייתה שאף אחד לא ידע כיצד לתפעל את המחשב. "מאז שההורים שלו נפטרו נדב איבד את היכולת להשתמש במחשב". אנשי בנק הפועלים הגיעו לחברה שפיתחה את המחשב, קנינו זרוע מיוחדת שמתחברת לכיסא הגלגלים שלו וגייסו סטודנטית בתחום קלינאות תקשורת כדי לסייע לו.
במקביל פיתחו מערכת חדשה, שתהיה מותאמת בדיוק לנדב. "הוא יכול להפעיל את המכשיר באמצעות היד שכן מתפקדת. הוא מזיז את היד על גבי המסך שבו יש קוביות והמצלמה מזהה לאן הוא מצביע. ברגע שכף היד פתוחה העכבר זז וכשהוא סוגר את האגרוף מתבצעת לחיצה". את המערכת הם הביאו לרמה של אב טיפוס, והותירו אותה בצד, עד שיתברר האם נדב מסוגל להפעיל את המחשב שמזהה את האישונים שלו. "אם נראה שהוא לא מצליח להפעיל את מחשב התקשורת נטמיע את המערכת החדשה".
"נדב מאוד תקשורתי ורצינו כלי שהוא יוכל להביע את עצמו במילים ולא רק בתנועות – איך הוא מרגיש, מה הוא חושב - לא כשאלות מנחות", אומרת רותם. "כעת, מחשב התקשורת מאפשר לו לעשות את זה. למשל, הוא משחק טאקי, משחק שהוא מאוד אוהב, ולומד להשלים משפטים. אני לא יודעת אם נוכל להגיע למצב מושלם, אבל הוא יוכל למשל לשאול מה תוצאות המשחק של מכבי חיפה, שזה משהו מעולמו הפנימי. משמח אותנו מאוד שהוא יכול להביע את עצמו אחרי שנים ארוכות".
"מבחינתי כל עולם פגועי הראש היה משהו מאוד חדש. אלו דברים שאני לא מתעסק בהם ועבורי זה היה מאוד מעניין", מסכם עדי. "זו תחושה טובה מאוד לראות שנדב יכול לחזור לכתוב במחשב, לבקש דברים ולהיות יותר עצמאי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו